מליאת הכנסת אישרה היום (ד') באופן סופי את התיקון לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, שלפיו בתי הדין בארץ יוכלו לדון גם במקרי סרבנות גט שבהם אחד הצדדים אינו אזרח ישראלי. המהלך מסדיר בהוראת קבע בחוק את התיקון שנחקק כהוראת שעה בשנת 2018 לתקופה של שלוש שנים.
במהלך ההצבעות התקבלה הסתייגות של ח"כ גלעד קריב (העבודה), בתיאום עם הממשלה ובהסכמת הצדדים, הקובעת כי לא תחול חובת דיווח ליועמ"ש על צו עיכוב יציאה מהארץ. בדברי ההסבר נכתב: "מאז חקיקתה הביאה הוראת השעה לשחרור עשרות נשים יהודיות בתפוצות מעגינותן. לנשים אלה, על פי רוב, אין במדינות שבהן הן מתגוררות כל דרך חוקית והלכתית לכפיית הגט, ובלא הוראת השעה לא הייתה סמכות לבתי הדין הרבניים בישראל לדון בתביעותיהן לגירושין ולהביא לשחרורן מעגינותן".
5 צפייה בגלריה
השר מתן כהנא. "כלי יעיל נגד סרבני גט אשר חשבו שישראל תהווה עבורם מקלט"
(צילום: קובי קואנקס)
5 צפייה בגלריה
הייתה גם הסתייגות. חבר הכנסת גלעד קריב בוועדת החוקה
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ גלעד קריב, הציג את ההצעה ואמר היום: "ניכר שבתי הדין מתאמצים לנצל את כל הכלים שעומדים לרשותם כדי להתיר נשים יהודיות מן התפוצות מעגינותן, ויש לשבח את בתי הדין הרבניים על כך. עם זאת, מן הראוי לתהות מדוע בתי הדין הרבניים בישראל לא מנצלים את כל הכלים העומדים לרשותם כדי להתיר נשים ישראליות מעגינותן או לחלץ אותן ממצב של סירוב גט ועיכוב גט, כלים שרבים מהם הוסדרו על ידי הבית הזה".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "עוד כשחוקקנו את הוראת השעה המקורית, חשבנו שבחוק הזה שבא להתיר עגונה מעגינותה, כולם יהיו ביחד – גם אישים, ארגונים וחברי כנסת שהם קיצוניים בהתייחסות שלהם לדת, למסורת, לבתי הדין, לרבנים ולהלכה היהודית. היינו בטוחים שתהיה תמימות דעים, אבל התברר שלא. יש חברת כנסת שאמרה לי שהן לא מוכנות להסכים להעניק סמכות לבתי הדין לפעול נגד מעגנים, מול המשקל של עגינותה של האישה. כל הערכים של עזרה לנשים נזרקו כשזה מגיע לממסד הרבני".
5 צפייה בגלריה
ח"כ אורי מקלב. "יש כאלה שחשוב להם יותר לפגוע בבתי הדין מאשר לפעול למען הנשים"
(צילום: עמית שאבי)
מקלב המשיך למתוח ביקורת על ארגוני הנשים והמתנגדים לחוק: "כאשר הגענו לדיוני הוועדה חשבנו שכולם יהיו למען אותן נשים עגונות, הגיעו לדיונים חברי כנסת וארגונים רבים, אבל לא הייתה תמימות דעים. התברר כי ההתנגדות שלהם הייתה נגד סמכויות בתי הדין הרבני. מול המשקל של עגינות אישה הם לא היו מוכנים לתת סמכות וכוח לבתי הדין הרבניים לטפל בזה. כל הערכים שלכם הם צביעות אחת גדולה – אתם זורקים את כל הערכים שלכם כדי לפגוע בבתי הדין הרבניים".
"החוק יביא להרתעה גדולה כלפי בתי דין בעולם וגברים המבקשים לעגן את נשותיהם", המשיך מקלב, "המסורת של גדולי העולם לסייע בידי אותן נשים עגונות תישמר, למרות כל ניסיונות ארגוני השמאל".
השר לשירותי דת, מתן כהנא, אמר בעקבות אישור החוק: "בתי הדין בישראל מקבלים היום חיזוק משמעותי וכלים יעילים במלחמה נגד סרבנות הגט בעולם כולו. חוק העגונות שהגשתי עבר כעת בכנסת בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל כהוראת קבע. החוק מקנה לבית הדין הרבני סמכות לעצור סרבני גט מרחבי העולם אף שאינם חיים בישראל, לדון בעניינם ולהטיל עליהם סנקציות ואף מאסר, ובכך להביא לשחרורן של עגונות ברחבי העולם היהודי שאחרת לא היה מי שיושיען. זהו כלי יעיל נגד סרבני גט אשר חשבו שישראל תהווה עבורם מקלט".
"נושא סרבנות הגט והעגינות דורש טיפול ייסודי ומעמיק, ובכוונתי לוודא שכלל זרועות הממשלה עושות את המקסימום כדי להביא לפתרונות בנושא", ציין השר כהנא, "היום הוא יום בשורה במלחמה נגד העגינות וקרן אור לנשים העגונות בחג החנוכה. תודה לחברת הכנסת לשעבר עליזה לביא, שהייתה הראשונה להגיש את החוק ובזכותה עד היום הוא היה קיים כהוראת שעה".
בתגובה על העברת חוק העגונות היום בכנסת, אמר יוזם החוק, הרב פנחס גולדשמידט – נשיא ועידת רבני אירופה ורבה של מוסקבה: "היום הוא יום בשורה לעשרות עגונות בחו"ל, שעד היום לא הייתה להם אפשרות לכפות על בעליהם לבוא ולהתדיין בפני בית דין, או לקיים את פסקי הדין של בתי הדין בחו"ל. בימי החנוכה זו נקודת אור בחייהן של מעוכבות הגיטין בתפוצות. שמחה יתרה היא שכל המפלגות המיוצגות בכנסת, מיהדות התורה ועד מרץ, תמכו בחוק החשוב הזה".
"גם היום הוכיח העם היושב בציון את הערבות ההדדית עם יהדות התפוצות", המשיך הרב גולדשמידט, "מאחר שבחו"ל די בכך שהבעל גירש את אשתו בגט אזרחי כדי שלא ייחשב כמעגן, המשמעות האקוטית של החוק שהתקבל היום היא שניתן לעכב ואף לנקוט סנקציות נגד בעל מעגן שלא שחרר את אשתו בגט כדת וכדין, אף שאינו תושב ישראל".
