בשבוע שעבר פורסם פה סיפורה של באמלק, הסובלת ממחלת כבד קשה, בכפר הממתינים לעלייה בגונדר. דודה, גיל אנטנך טגבה (28), פנה לרשת החברתית ולתקשורת בניסיון נואש לרתום את דעת הקהל למצבה הקשה של התינוקת, מסורבת עלייה בת חצי שנה בלבד, התקועה עם הוריה ואחיה בגונדר – שם מתחוללת מלחמת אזרחים בימים אלה – ללא טיפול רפואי מתאים.
אבל לסיפור הזה אין סוף טוב. במהלך סוף השבוע נפטרה התינוקת. "המצב שלה הידרדר", מספר טגבה ל-ynet. "לא היינו שם כדי להעריך עד כמה קשה היה מצבה". עוד אמר, "פשוט לא הספקנו להציל אותה".
בריאיון לאולפן ynet פרס טגבה את התסכול שלו מהתעלמות הרשויות בישראל: "אנחנו שולחים מכתבים ואבא שלי פונה למשרד הפנים כבר 26 שנים. אין אפילו מענה", סיפר. "אתה שולח מייל ואין תשובה. זה מסתכל ברמות הכי גבוהות. בסופו של דבר, זה אח שלי. מגיע לו לבוא ולחיות איתנו פה".
טגבה הצטרף למאבק מאוחר מדי. "ביקשנו אינספור פעמים להעלות את אחי. אבל עכשיו, בגלל המצב הבריאותי של באמלק - החלטתי להתערב. עד כה, זה היה מאבק של אבא שלי".
"פער בתפיסה של מיהו יהודי"
הוא עצמו עלה עם הוריו לישראל בשנת 1994. שיפראו, אחיו החורג מאמא אחרת שאיננה יהודייה, היה מסורב עלייה - ולכן נשאר בגונדר בהיותו בן 11 שנים, כאשר אביו היהודי ואחיו עלו. מאז הספיק להינשא ולהביא שלושה ילדים. "צריך להבין שיש פער בתפיסה של מיהו יהודי בעדה הזאת. עבורנו הוא יהודי, כי הוא נולד לאבא יהודי. אמא שלו לא יהודייה, זו השורה התחתונה, אבל מבחינתנו הוא יהודי ולפי התורה".
בתי החולים במדינה, שסובלת בימים אלו מניסיונות הפיכה ומתיחות על רקע אתני, לא הצליחו לאבחן את מחלתה של באמלק כיאות. הלחימה מול מחוז טיגראיי הציבה את בריאות החיילים והחזרתם לכוח הלחימה בראש מעייניהם של גורמי השלטון ושירותי הרפואה – מה שמייצר מחסור חמור בסיוע מקצועי, כך לדברי טגבה.
"אין עם מי לדבר שם. אין מיילים ואין תיק רפואי מסודר שממנו אפשר להבין את התמונה או אפילו לאבחן את המחלה בצורה נכונה. גם קניית תרופות ושליחתן לחו"ל איננה אפשרית, כך שאחי מתמודד עם הכול לבד".
טגבה רותח על התופעה שהוא מכנה "אין ספק - יש ספק". "מחפשים יהודים מכל קצות תבל. אם אתה מרוסיה או צרפת, רק תגיד 'אני רוצה' - ולמחרת אתה פה", הוא טוען. "איתנו משחקים כבר קרוב ל-30 שנה. אנשים במחנות קרועים מהמשפחות שלהם שעלו ארצה. הם חיים בתנאים קשים. בשורה התחתונה, התפיסה היא שונה".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "רשות האוכלוסין איננה קובעת את הקריטריונים לזכאות הגעה לארץ לבני הפלשמורה. הממשלה היא שקובעת את הקריטריונים הברורים, ואנחנו מיישמים את ההחלטה".