במגזר החרדי קיבלו אתמול (יום א') את ההחלטה על הורדת גיל הפטור מגיוס והגדלת מכסות הגיוס במקביל, ברוח שבה קיבלו כל אחת מהחלטות הממשלה בחודשיים וקצת שחלפו מאז ראשית כהונתה: בספקנות מהולה בזלזול. כל אם חרדית תגיד בגאווה כי בנה לא יעזוב את הישיבה לא בגיל 21 ולא בגיל 24, וכל חייל חרדי יודע שרבים כיום ממי שאינם מסוגלים לשבת וללמוד, לא יירתעו מלהגיע לצה"ל.
"מה שהיה הוא שיהיה. גם בעוד שנה ושנתיים שום דבר לא ישתנה. מי שחשקה נפשו בלימוד התורה - לא יעזוב את הישיבה, גם אם הממשלה תקבל החלטה על פטור גורף מגיוס לצבא". את הדברים אומר העיתונאי החרדי בצלאל קאהן, מנהל התוכניות ברדיו "קול חי". "כל מי שעוסק בנושא של גיוס בני ישיבות, או מדבר על 'שוויון בנטל', לא יודע דבר בסיסי – מה זה לימוד התורה עבור בני הישיבות, מהי מתיקות התורה, מה מניע צעירים בגילי 13, 15, 18 ואפילו 25 לשבת וללמוד תורה".
קהאן מדגיש: "אף אחד לא כבול לישיבה בגלל האיום ש'אם לא תלמד, תגויס', או שייקחו אותך לצבא אם לא תהיה מסודר בישיבה. זה המקום להזכיר כי בארה"ב, בחורי ישיבות לומדים עד לחתונה, רבים ממשיכים ללמוד בכולל - ושם אין חובת גיוס, וכך גם בקהילות החרדיות באירופה".
"בחור נמצא בישיבה כי חשקה נפשו ללמוד תורה", הוא אומר. "כל זמן שמקבלי ההחלטות לא יבינו את זה, הם ימשיכו לשחק עם החוקים. כל שנתיים ישנו את החוק, אחר כך כל שלוש שנים בג"ץ יפסול את החוק, ועולם הישיבות ימשיך בכל דרך. לכך אמרתי שמה שהיה הוא שיהיה – ולא יעזור שום שינוי חוק".
"צעד שיעמיק את הפערים"
תחילה התכוונו בממשלה החדשה להוריד את גיל הפטור משירות צבאי לצעירים חרדים מ-24 ל-21 בתמיכה גורפת של גורמי משרד האוצר, משום שמדובר בתמריץ משמעותי להכנסתם לשוק העבודה. גנץ חזר בו מכוונה זו חרף התנגדות האוצר, ואנשיו טענו כי גם ארגונים אזרחיים חילוניים טענו שמדובר במהלך שבסוף פוגע בשוויוניות בין חיילים משוחררים לבני גילם החרדים.
באוצר הציגו נתונים שלפיהם רק 48% מהגברים החרדים עובדים וכי הורדת גיל הפטור משירות צבאי ל-21 תגדיל בעשרות אחוזים את הסיכוי לשילובם בשוק התעסוקה ובכך את הפריון הכלכלי מהם. צוות שמינה גנץ כבר גיבש תוכנית חדשה לשינוי מהותי בחוק הגיוס לצה"ל, אך הוא לא יובא לאישור הממשלה והכנסת אלא יעובד מחדש עם צוות משותף למשרד ראש הממשלה.
"זה צעד מיותר שנעשה ללא חשיבה מעמיקה", אומר יחיאל רדוצקי, מי ששירת שמונה שנים ב"מדור בני ישיבות", האמון על גיוס חרדים לצבא. "בטווח הארוך הדבר יפגע בקשר שבין החרדים לחילונים וירחיב את הפילוג", הוא חושש. "בנוסף, הצבא היווה, בין השאר, גשר בין החברה החרדית לעולם התעסוקה, ונתן הזדמנות לבוגרי החינוך החרדי להשתלב בעולם. כעת גם הגשר הזה קורס. הדבר הזה איננו נכון - לא למדינת ישראל ולא לחברה החרדית".
קהאן: "אף אחד לא כבול לישיבה בגלל האיום ש'אם לא תלמד, תגויס', או שייקחו אותך לצבא אם לא תהיה מסודר בישיבה. זה המקום להזכיר כי בארה"ב, בחורי ישיבות לומדים עד לחתונה, רבים ממשיכים ללמוד בכולל - ושם אין חובת גיוס"
רדוצקי מאוכזב מההחלטה, שלדבריו תפגע בגיוס החרדים: "הוכח כי ההשתלבות בעולם האקדמי לבוגרי החינוך החרדי לא הצליחה עד כה. מכל חמישה שמתחילים את המסלול, רק אחד יסיים. אחוז ההצלחה של החרדים בצבא עומד על כ-80%. הצבא נותן להם הזדמנות לאזרחות.
"בנוסף, אם בעבר ידע בחור או אברך חרדי בגיל 21, שיש לו עוד שלוש שנים עד הפטור, אז הוא היה מחליט לקפוץ למים ולשרת. ברגע שגיל הפטור ירד ל-21, גם נערים בגיל 19 וחצי יתחילו לחשוב שאולי שווה למשוך עוד קצת בישיבה עד לפטור. והעבודות שממתינות להם במצב הזה לא ממש יבטיחו להם אופק כלכלי".
"לא נותרה ברירה"
אלא שגם במגזר החרדי יש מי שמנסים להסביר כי מדובר היה בצעד בלתי נמנע. כזה הוא, למשל, הרב חנוך רוגוז'ינסקי, ממייסדי המסלולים ללוחמים חרדים בצנחנים ובגבעתי, המברך על הורדת גיל הפטור ל-21, "כיוון שהדבר מסיר חסם משמעותי לחרדים רבים המעוניינים להשתלב במעגל העבודה", כדבריו.
"יחד עם זאת, על מערכת הביטחון להוכיח שהשירות בצה"ל מותאם לאוכלוסייה חרדית שמעוניינת להשתלב ולתרום בשירות צבאי ללא היבטים של התערבות באורח החיים החרדי. בסופו של דבר, הורדת גיל הפטור תסייע לשילוב החרדים בתעסוקה, אך בעבודה נכונה וחכמה היא יכולה לתרום גם להעלאת מספר המתגייסים החרדים למסלולים איכותיים".
רדוצקי: "בעבר ידע בחור חרדי בגיל 21, שיש לו עוד שלוש שנים עד הפטור, אז הוא היה מחליט לקפוץ למים ולשרת. ברגע שגיל הפטור ירד ל-21, גם נערים בגיל 19 וחצי יתחילו לחשוב שאולי שווה למשוך עוד קצת בישיבה עד לפטור"
איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה ויזמות לחרדים, סבור כי "במצב שנוצר שבו הממשלה לא הצליחה לאורך שנים ארוכות להביא מתווה לגיוס חרדים, לא נותרה ברירה אלא להוריד את גיל הפטור, ולפחות לאפשר לאותם צעירים חרדים שמעוניינים לצאת לעבוד, לצאת בגיל צעיר שבו יש להם סיכוי לרכוש השכלה מקצועית ולהשתלב בתעסוקה איכותית.
"הורדת גיל הפטור יחד עם הקיצוץ בסבסוד מעונות היום צפויים לגרום לצעירים רבים לחפש את דרכם בשוק העבודה, אבל בלי תוכנית ממשלתית רב-שנתית לתעסוקת חרדים, לא נראה שינוי אמיתי בשוק העבודה. בנוסף, נדרשת רפורמה בהכשרות המקצועיות, כזו שתאפשר לצעירים החרדים לצמצם את פערי הידע ולהשתלב במשרות איכותיות בפריון גבוה".
"תועלת כלכלית אדירה למדינה"
מי שתומך בעמדה זו הוא יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ומי ששימש בכנסת כיו"ר הוועדה לשוויון בנטל. "מדובר בצעד חיוני והכרחי", הוא קובע. "אסור שהיעדר השוויון בשירות בצה"ל יגולגל להיעדר שוויון בשוק העבודה, תוך גרימת נזק כלכלי אדיר, שלאורך זמן בוודאי שלא ניתן לשאתו. לפי מחקר שנערך במכון, צעד זה יכול להביא בטווח קצר ליציאה מיידית של 5,000 חרדים לשוק העבודה - ועוד אלפים בשנים הקרובות. אם הורדת גיל הפטור ל-21 תתמיד לאורך השנים, התוספת שצפויה לתמ"ג עד לשנת 2030 תעמוד על כ-14.5 מיליארד שקלים".
קרומבי: "הורדת גיל הפטור יחד עם הקיצוץ בסבסוד מעונות היום צפויים לגרום לצעירים רבים לחפש את דרכם בשוק העבודה, אבל בלי תוכנית ממשלתית רב-שנתית לתעסוקת חרדים, לא נראה שינוי אמיתי בשוק העבודה"
ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מברך אף הוא: "מהלך זה משתלב בצעדים ממשלתיים נוספים כמו הצבת יעדי תעסוקה לחרדים והתניית סובסידיות במעונות היום בתעסוקה. עם זאת, יש לקוות שהקביעה שגיל הפטור יעלה שוב בהדרגה לא תעקר את המהלך הדרמטי מתוכנו, ותוך שלוש שנים נמצא שוב את עצמנו באותה נקודה ממש".
