רפורמת הטלפונים הכשרים שתיקבר בקרוב על ידי שר התקשורת הנכנס, שלמה קרעי, איננה נוגעת כלל לציבור החילוני, אבל חוללה סערת רגשות עזה בהנהגת הציבור החרדי. היא תרמה לא מעט לתדמית הדמונית שהוצמדה שם לשר היוצא, יועז הנדל, כ"פריץ" נקלה, הזולל חרדים לארוחת הבוקר. בעיקרה, היא מאפשרת לכל אדם חרדי את חופש הבחירה העומד לכל אזרח רגיל, לבחור לעצמו את חברת הסלולר שלו, את סוג "חבילת" השימוש ואת סוג המכשיר שבו ישתמש.
כך, לפי הרפורמה הזו, כל חרדי יוכל להמשיך ולהחזיק במסלול "קו כשר" שבו הוא מנוי כיום (הכולל חסימה מוחלטת של שירותים ויישומים בסלולרי שלו, כולל נגישות לאינטרנט), וגם לנייד את המספר שלו לשירות "קו כשר" בכל חברת סלולר אחרת. וכמובן, חרדים שירצו בכך יוכלו גם לנייד את המספר שלהם לכל תוכנית אחרת – גם לא "כשרה" – שמציעות חברות הסלולר, ולרכוש כל מכשיר בשוק שיעלה על דעתם, כולל סמארטפונים רגילים, פתוחים לאינטרנט המשוקץ.
מה שנראה הגיוני ומובן מאליו בכל חברה פתוחה, המתבססת על כלכלת שוק – נתפס כהכרזת מלחמה אצל מנהיגי החרדים. רפורמה כזו, שמאפשרת לצרכן החרדי לנהוג לפי רצונו החופשי בלי לשלם על כך מחיר חברתי, שומטת מהם כלי שליטה יקר מפז על הציבור שלהם. עד כה, למעשה, נעזרו ראשי הקהילה החרדית במדינת ישראל – בזכות הכאוס שחגג לאורך שנים במשרד התקשורת – כדי לכפות על הציבור שלהם ניתוק ופרישות מן הרעות החולות של הרשת. את מה שלא הצליחו לעשות באמצעים חינוכיים – ב"חדרים", בתלמודי התורה ובבתי המדרש – הם ביצעו באמצעות נוהג שערורייתי, שהצליחו לפתח בשל עצימת עין וחוסר עניין של שומרי הסף.
ועדה שמתנהלת בדרכים מפוקפקות
הסיפור ישן: בלחץ החרדים, חברות הסלולר הקצו לקווים "כשרים" סדרות מספרים ספציפיות, ולא ניתן היה להפוך מספר כשר – על כל החסימות שלו – למספר רגיל, וההפך; העובדה הזו איפשרה לקהילה החרדית על זרמיה לזהות בדיוק מי מחזיק במכשיר כשר ומי לא, להפעיל לחץ חברתי – ולמעשה לכפות בכך על חבריה שימוש במכשיר כזה, לפחות בגלוי. אם כל חרדי יוכל מעתה לנייד את המספר ה"כשר" שלו לשירות רגיל, לא "כשר", האבחנה מי הוא מי מתפוגגת. והעיקר: כך יצליח השטן בעצמו לחדור בקלות בלתי נסבלת לכל בית טהור-לב, להחריב משפחות ולהוציא רבים לתרבות רעה.
זאת ועוד: בשוק הסלולר הכשר שולטת ביד רמה כבר יותר מעשור "ועדת הרבנים" – גוף שניהל את התחום כולו בדרכים מפוקפקות, וזכה לביקורת נוקבת בחברה החרדית עצמה. הגוף הזה פיקח על עיקורם הטכני של מכשירי סלולר, על נעילתם לגלישת אינטרנט ולמסרי SMS, סיפק "חותמת כשרות" בלעדית לכל מכשיר כזה, וניהל מאבק נגד גופים מתחרים, שניסו לספק כשרויות משלהם ברמות סינון שונות. בחברה החרדית ובתחקירים עיתונאיים לאורך השנים עלו טענות קשות, כי המונופול של הוועדה הביא לעליית מחירי המכשירים, ואף למעשי שחיתות ואלימות.
יתרה מכך, בזכות מעמדה הכוחני, כמייצגת השוק החרדי כולו מול חברות הסלולר השונות, ועדת הרבנים דרשה וקיבלה מהן גם את הזכות לפקח ולקבוע בעצמה אילו שירותים טלפוניים ייחסמו בפניו. כתוצאה מהרשימות השחורות שיצרה, נרשמו אינסוף תלונות על חסימה שרירותית של מוקדי מצוקה ומוקדים חיוניים אחרים, ולפעמים גם סתם מספרים המשויכים למי שבאותה "ועדה" לא חפצו ביקרו.
בסוף, הציבור החרדי משלם יותר
כך, בזמן שכל אזרח בישראל יכול לבחור את חברת הסלולר, סוג החבילה וסוג הסלולרי שלו – הציבור החרדי למעשה מנוע מכך, ותלוי בגוף אחד שמכתיב לו את כל אלה. זו הסיבה, כפי שעולה מדו"ח האינטרנט שפירסמה רק אתמול חברת בזק, שחרדים רבים מחזיקים כיום בידם לפחות שני מכשירי סלולר: אחד בגלוי, "כשר", כלומר כזה שמסוגל רק להוציא שיחות ולקבל שיחות, עם מספר מפוקח וחסר יכולות גלישה – ואחד בסתר, פתוח לגלישה בלי סינון תכנים כלל או ברמת סינון כלשהי. המשמעות: הם נאלצים לשלם סכומים גבוהים יותר משאר הציבור, שלא לצורך.
הרפורמה שתוכננה על ידי משרד התקשורת, לאחר תקופה ארוכה של בחינה והזדמנות לכל הצדדים להשמיע את דברם בנושא, אמורה הייתה להיכנס לתוקף בסוף יולי האחרון, אך נדחתה בשל דיון בבג"ץ. היא תוכננה לא רק כדי לאפשר את המובן מאליו – חופש בחירה לכל צרכן – אלא גם לעודד תחרות בין החברות, להוזיל את השירותים, ולעודד הקמת גופי כשרות נוספים, שיגדילו את המגוון שיעמוד לרשותו.
את הרפורמה הזו, הכל-כך מובנת מאליה, הגדיר אתמול שר התקשורת הנכנס שלמה קרעי כ"ניסיון להתערב בהרגלי שימוש של אזרחים פרטיים", תוך שהוא ממהר להודיע על כוונתו לבטלה, כמתחייב מן ההסכמים הקואליציוניים עם אגודת ישראל. סליחה?
מדינת ישראל כולה תשלם את המחיר
על שיכרון הכוח החרדי בעקבות הניצחון בבחירות אפשר ללמוד גם מדרישה אחרת של יהדות התורה, שהוסכמה ואף עוגנה בהסכמים הקואליציוניים. נציגי הליכוד במו"מ הסכימו לדרישת הנציגים החרדים שלא לסגור את רשתות דור 2 ו-3 בסלולר, שעדיין פועלות בעצימות נמוכה בחלק מהמפעילות, ומשמשות כיום בעיקר סלולריים "טיפשים", בסיסיים, שיודעים לספק כמעט רק שיחות רגילות והודעות טקסט. מי מחזיק עדיין בישראל מכשירים כאלה, שרוב יצרניות הסלולר חדלו כבר לייצר מזמן? בעיקר חרדים. אלה הם הטלפונים ה"כשרים", ה"פיצ'ר פונס", שנמכרים עדיין בשכונות החרדיות בבני ברק, בירושלים ובבית שמש.
ההנהגה החרדית ביקשה להרוג כאן שתי ציפורים במכה אחת: גם לעכב ולצמצם ככל האפשר את חשיפת הציבורים שלה לרשתות המתקדמות יותר של הסלולר, שפותחות חלון מסוכן לעולם הכללי – וגם למנוע מהם את הצורך לשדרג מכשירים בהוצאה כספית (בעבר, אגב, נהגו חברות הסלולר לסבסד החלפת מכשירים כאלה).
הרשתות הוותיקות משמשות כיום בעיקר לטובת מכשירים "טיפשים", בסיסיים, שיודעים לספק כמעט רק שיחות רגילות והודעות טקסט. מי מחזיק עדיין בישראל מכשירים כאלה, שרוב יצרניות הסלולר חדלו כבר לייצר מזמן? בעיקר חרדים
זה כבר היה יותר מדי. גם השר החדש קרעי וגם הח"כים החרדים הבינו במהירות, שאם את העיוות הצרכני המשווע של חבילות הסלולר הכשרות הישראלי הממוצע עוד יכול לסבול – בכל זאת, מה שרחוק מהעין (ופוגע בחרדים בלבד) גם רחוק מהלב – הרי שהגזרה הזו, שעלולה הייתה לשבש את פריסת רשתות דור 4 ו-5 החיוניות לטכנולוגיות העתיד, ולפגוע בתדרים החיוניים למערכת הביטחון – הייתה מקוממת עליהם עולם ומלואו.
"כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע". אמש נועד קרעי עם ראשי המפלגות החרדיות, ובמקביל לחגיגת ביטול "רפורמת הקומה הכשרה", הוסכם בין הצדדים על ירידה מהעץ בנוגע לרשתות 2 ו-3. "אני שמח", אמר קרעי, "על הזכות שנפלה בחלקי לתקן את המעוות ולהשיב את כבודו של הציבור החרדי שנרמס על לא עוול בכפו". עולם הפוך.
