הגדת עם: הרב מישאל ציון
(קרדיט: מכון הרטמן)
ההיסטורית: כשליהודים הותר להתגורר בבאזל
אחרי שב-1897 נערך "הקונגרס הציוני העולמי הראשון", בנימין זאב הרצל אמר "בבאזל יסדתי את מדינת היהודים". מה שחוזה המדינה לא ידע, הוא ש-81 שנים קודם לכן, ב-1816, הודפסה באותה העיר ממש "הגדת באזל", שמאחוריה סיפור מרתק.
מתברר שבמשך שנים רבות היה מותר ליהודים בשוויץ לחיות רק באזור קטן-יחסית, שבו שוכן כיום קנטון ארגאו. בתחילת המאה ה-19 התירו ליהודים לגור גם בבאזל, ולכן לקראת פסח תקע"ו (1816) מיהר שלמה קאשילזבערג להוציא לאור "הגדה של פסח עם תרגום אשכנזי" (הכוונה ליידיש), בדפוס וילהלם האאס שבבאזל.
את ההגדה מלווים 24 ציורים אמנותיים שהוכנו בעזרת פיתוחי עץ עדינים. לאחר השואה הובא עותק של ההגדה לישראל, וכעת הוצאת מוסד ביאליק, השייכת להסתדרות הציונית העולמית, החליטה להדפיס מחדש את ההגדה העתיקה והיפה.
"הגדת באזל"/ הוצאת מוסד ביאליק
הצבאית: כך תקצרו את הסדר
בטח שאלתם את עצמכם, לא פעם, איך אפשר לקצר את אמירת ההגדה. ובכן, מתברר שאם אתם חיילים קרביים בפעילות מבצעית, יש לכם אישור מיוחד לקצר את הסדר. את הפרטים המלאים תוכלו לקרוא בהגדה הצה"לית, שאותה אישר הרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב אייל קרים.
מי שאחראים על ההפקה הם חיילים וקצינים במדור עתי"ד ("ערכי תודעה יהודית") של הרבנות הצבאית, וההגדה הודפסה ב-84 אלף עותקים, כדי שתספיק גם לכמה שנים קדימה. לצד הטקסט המסורתי, יש בצדי העמודים הסברים לשאלות כגון אילו ירקות אוכלים בתור כרפס, וכמה מצות צריך לאכול כדי לצאת ידי חובה.
יש גם הסברים על המשמעות של יציאת מצרים, ובסוף יש הוראות הפעלה תחת הכותרת, "עריכת ליל הסדר בשעת הדחק ובפעילות מבצעית". בין השאר, יש שם גם תשובה לשאלה מה יעשו לוחמים שהתפנו לערוך סדר פסח רק אחרי חצות הלילה. ובכן, להם יש נוהל מקוצר במיוחד: "ראוי שיברכו רק על הכוס הראשונה והשלישית בלבד, וכמו כן יימנעו מהברכות המיוחדות - על אכילת מצה, מרור, אשר גאלנו, מהולל בתשבחות".
בשורה התחתונה: אל תנסו את זה בבית.
ההגדה של צה"ל
המקוונת: שבע הגדות מרתקות
בוגרי התוכנית "רבנות ישראלית" מבית "מכון הרטמן" הוציאו לרגל החג פרויקט חגיגי וייחודי - שבעה סרטונים שכל אחד מהם אורך כחמש דקות, וכל אחד מעניק זווית הצצה ייחודית לחג החירות.
כך למשל, הרב מישאל ציון מדבר על "הגדה ישראלית" שאותה חיבר, בליווי איורים של מישל קישקה. בסרטון הוא מסביר כי סגר פסח האחרון כפה עלינו מציאות שבה נאלצנו להתמודד לבד או כמשפחה מצומצמת עם סיפור יציאת מצרים, ולכן השאלה היא מה אנחנו צריכים ללמוד השנה משנת הקורונה שחווינו.
הרב ד"ר שרון שלום, שמשפחתו עלתה מאתיופיה, מגיש את הגדת "יציאת אתיופיה" - והרב איתמר לפיד מדובר על "הגדה של פסח תשל"ט", אותה הפיקו בקיבוץ איילת השחר. הרבה קרן אפלבוים-ריף מדברת על "הגדת ארץ ישראל", בליווי איורים של שמואל כ"ץ. הרבה נגה ברנר סמיה מנתחת הגדה עם איורים של ארתור שיק, ולאנה זילברמן סולוביי מככבת בסרטון על הגדה של התנועה הרפורמית.
איריס בונדי מעניקה הצצה היסטורית להגדה עם פרשנות של טוביה באנדי. מדובר בסבא של אח של סבא של בעלה, שכתב פרשנות במאה ה-19. ההגדה עם פרשנות שלו עוברת במשפחה שלה מדור לדור. הסרטונים מרתקים ומומלצים מאוד.
"הגדת עם" מבית מכון הרטמן: שבע הגדות – שבעה רעיונות, כאן בקישור
המאתגרת: לפתור חידות תוך כדי הסדר
ב-2006 נוסדה ברמת השרון עמותה בשם "המרכז להעמקת הזהות היהודית". מטרתה היא להפגיש בין דתיים וחילונים בחגי ישראל, וכיום הפעילות של הארגון מתנהלת בחסות "מינהלת זהות יהודית" במשרד לשירותי דת.
לרגל פסח הם הפיקו הגדה מקסימה בשם "מפצחת האגוזים", הכוללת, לצד הטקסט המקורי, גם חידות חביבות ברמות קושי שונות, שאותן חיברו אדם פז ומנדי פרומר. לדוגמה, היכן מוזכרים דבורים בהגדה? ("סבוני כדבורים") ואיזה פסוק נאמר גם בהגדה וגם בברית המילה? ("ואומר לך בדמייך חיי).
המאיירים נתנאל ובתאל אפשטיין הכינו עבור ההגדה שלל ציורים, שכל אחד מהם הוא חידה. לדוגמה, בציור של בדיקת חמץ, יש שאלות כמו - כמה ילדים יש במשפחה (טיפ: צריך להסתכל גם בתמונות הילדים התלויות על הקירות).
"מפצחת האגוזים"/ הגדה מבית "קרוב ללב"
התורמת: שתי הגדות
בשנת 1990 נוסדה "העמותה לילדים בסיכון", המפעילה את "המרכז לטיפול וחקר באוטיזם". המרכז מעניק מענה אבחוני וטיפולי בקהילה לילדים ולבוגרים עם אוטיזם. לרגל החג הופקו שם שתי הגדות, שכל הכנסותיהן מועברות לעמותה כתרומה.
הראשונה היא הגדה "רגילה", ובה הטקסט המסורתי. אליה מצורפת "הגדת קורונה" שכתבה ואיירה חן אבלו (18) מתל מונד, שלמרות המגבלות יצרה חוברת ובה איורים מקסימים שאותם גם ניתן לצבוע. לדבריה: "הצגתי את השגרה בימי הקורונה בצורה הומוריסטית. העבודה נעשתה בשיא הקורונה, ומטרתה הייתה לשמח אנשים בתקופה קשה זו, ולראות את המצב הקיים בצורה קצת אחרת".
הגדה של קורונה/ העמותה לילדים בסיכון (להזמנות: 03-5100297)
החינוכיות: טריוויה שלא ידעתם
בעמותות מיתרים וצהר יוצאים מנקודת הנחה שלאף אחד לא באמת חסרות הגדות לפסח. לכן העמותות האלו הפיקו חוברות שמלוות את ההגדה, ולא מגיעות במקומה.
"מהסגר לליל הסדר" היא חוברת מבית "רבני צהר", שנועדה לשדרג את ההגדה המסורתית. בנוסף לפרק מיוחד, "כל מה שצריך להכין לסדר כהלכתו", כל חלק בין עשרת המקטעים של ההגדה (קדש, ורחץ וכו') כולל הסבר מקיף ועיוני. בנוסף, יש עשר הצעות למשחקים ופעילויות שמותאמים לפסח ועוד.
"הלילה הזה" מבית "מיתרים", היא חוברת הפעלה לילדים. בתוכה יש קטעים קצרים מההגדה, נקודות למחשבה ולדיון, איורים לצביעה ומשחק "חפש ומצא".
החוברת גם כוללת גם את המילים לשיר "שמחה רבה". כולנו מכירים את ההתחלה, אבל הגיע הזמן שתכירו גם את הבית האחרון: "הלוואי יבוא, הלוואי יבוא, הלוואי יסור - יראה אותי, יראה אותי כל כך הדור".
"מהסגר לליל הסדר"/ צהר; "הלילה הזה"/ מיתרים
החרד"לית: במימון משרד ממשלתי
"בוחרים במשפחה" הוא ארגון שעל פי אתר האינטרנט שלו, מנסה להנחיל לציבור את ההבנה כי "המשפחה, בנוסף להיותה היסוד של החברה והמדינה היהודית, היא מקום הגידול הטבעי והבריא ביותר לפרט". מה שלא כתוב באתר הוא שמדובר בגוף המנסה להילחם במהפכה הלהט"בית ובהכרה בקהילה הגאה, שחלחלה לא רק לציבוריות הישראלית, אלא גם לחלק מהציבור הדתי.
לרגל החג הופקה הגדה הכוללת, לצד הטקסט המסורתי, גם מאמרי דעה בעריכתו של חיים ברנסון. בין השאר, כתבה ד"ר חנה קטן על האושר שמביא איתו ריבוי ילודה - ועל הצורך לשמור על כללי הטהרה. הרב איתי אליצור מסביר איך הפכו היהודים ל"עם ישראל": "הלבוש תאם את הצניעות היהודית לעומת ההפקרות המינית המצרית". הרב זאב שמע מסביר כי "ילדים זקוקים לתא משפחתי בעל שורשים בריאים ואיתנים שמהם יוכלו לפרוח ולגדול".
מה שמפתיע הוא שמי שסייע במימון הדפסת ההגדה, הוא לא המשרד לשירותי דת או דוברות הרבנות הראשית, אלא האגף לתרבות יהודית ב"משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה".
"הגדה של משפחה"/ בוחרים במשפחה
