שאלה:
שנת השמיטה כבר כמעט כאן, וזה הרגע האחרון להתכונן לשמיטה בגינות ובחצרות. האם יש דברים שכדאי לעשות עכשיו?
תשובה:
שנת השמיטה שתחל למעשה השבוע, עם בוא שנת השתפ"ב, כוללת בתוכה רעיונות רוחניים רבים וגדולים, וכדאי ללמוד ולעסוק בהם כהכנה לשמיטה. עיבוד האדמות בשנת השמיטה במישור הממלכתי והציבורי, שנוי במחלוקת גדולה ורבת שנים - כיצד לקיים אותה בארץ בזמננו; באמצעות היתר מכירה? אוצר בית דין? או על ידי השבתה מוחלטת של עבודות השדות?
לקראת ראש השנה הכנו לכם ב-ynet בשיתוף עם ארגון רבני צהר, מדריך מלא לשנת השמיטה בעמוד מיוחד שיעלה מחר (יום ב'), לקראת ראש השנה.
גם השנה תפעיל הרבנות הראשית את היתר המכירה, המאפשר הרבה ממלאכות העיבוד, אך במידה מצומצמת. היתרי עבודה אלה ניתנו רק כהוראת שעה לחקלאים, מסיבות כלכליות ולאומיות.
היתר זה איננו נוגע לגינות, ובעיקר לא לגינות הפרטיות, ולכן מלאכות רבות אסורות בהן במהלך השמיטה, ויש להיערך ולעשות כל שניתן, כדי שנוכל ליהנות מהגינות גם בשנת השמיטה.
המלאכות האסורות בשמיטה הן חרישה וזריעה, זמירה, קצירה ובצירה, שתילה, נטיעה והשקיית הנבטה. מלאכות אחרות מותרות בגינה, אם עשייתן נועדה למנוע נזקים לצמחים, או לשמור על קיומם. אולם אסור לפתח או לשכלל את הגינה ואת הצמחייה.
עצי פרי ועצי סרק חשופי שורש: מותר היה לנטוע עד ט"ז באב לפני השקיעה, וכעת אסור.
עצי פרי ועצי סרק המושרשים בגוש בתוך עציץ נקוב, וההשרשה הייתה קודם ט"ו באב תשע"ד, וגם עמדו על הקרקע לפני חודש אלול – עצים אלה נחשבים כמחוברים לקרקע, ואפשר לנטוע אותם עד ערב ראש השנה תשע"ה. אם העציץ אינו נקוב – אין אפשרות לטעת את השתיל עוד.
צמחי מאכל וריח צריכים להיקלט לפני ראש השנה. לרוב הצמחים מספיקים שלושה ימים לקליטתם באדמה.
מרבדי דשא מותר להניח עד לראש השנה, ואולם מדשאות אפשר היה לשתול רק עד שלושה חודשים לפני ראש השנה, כדי שהדשא יספיק לכסות את כל השטח.
במקום פרחים עונתיים כדאי ורצוי לשתול לפני השמיטה פרחים רב שנתיים, וכמו כן אפשר לשתול בצלים ופקעות לפני ראש השנה, כדי שיפרחו בשנת השמיטה.
טיפים:
גיזום הגורם לגידול אסור בשביעית (שנת השמיטה). גם קטיף פרחים שיגרום לפריחה נוספת - אסור. לכן מומלץ לגזום בשנה השישית באופן מלא את כל הצמחים הזקוקים לגיזום. בוורדים יש לבצע גיזום נמוך.
כדאי לדשן בדשנים איטיי תמס את העצים, השיחים, המדשאות, הוורדים וצמחי הכיסוי.
יש להקפיד על ניקיון הגינה מעשבים לפני השמיטה, ומומלץ להשתמש בריסוס מונע נביטה. במדשאות כדאי לבצע את כל המלאכות שניתן להימנע מביצוען בשמיטה, כגון: דילול דשא, אוורור, דישון וכדומה.
כדאי ללמוד ביתר עיון והרחבה את ההלכות הנוגעות לשמיטה, ובמקרים של ספק - להתייעץ עם סמכות הלכתית.
שאלה:
בנוגע לנטיעת עץ פרי האם החובה לנטוע 44 ימים לפני ראש השנה היא רק לצורך ספירת שנה מלאה, זאת אומרת שניטע בשנה שישית - או שאם אטע אותו אחר כך הוא גם פסול למאכל?
תשובה:
התשובה לשאלתך תלויה באיזה אופן נמצא העץ הנטוע. במשנה במסכת שביעית נאמר: "אֵין נוֹטְעִין וְאֵין מַבְרִיכִין וְאֵין מַרְכִּיבִין עֶרֶב שְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאִם נָטַע אוֹ הִבְרִיךְ אוֹ הִרְכִּיב, יַעֲקוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת" (פרק ב, משנה ו).
צריך שהנטיעה תהיה מספיק זמן לפני ראש השנה, כדי שתיחשב השנה השישית כשנה ראשונה לנטיעה. המחלוקת בין התנאים היא רק כמה זמן צריך כדי שהעץ ייקלט. שלושה ימים, שבועיים או שלושים יום.
בתלמוד הבבלי (ראש השנה דף י, ב) הוסיפו על זמן זה עוד שלושים יום שבהם אסור לנטוע, ויש מחלוקת בין הראשונים בטעם תוספת זו. להלכה פוסק הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל, פרק ג', הלכה י"א) שהקליטה היא שבועיים, אולם צריך עוד שלושים יום כדי שהנטיעה תיחשב מהשנה השישית, ולא יחשדו שנטעו בשנה השביעית.
מתוך כך, צריך להוסיף תנאי נוסף, הקשור במצב העץ שנוטעים.
א. אם מדובר בעץ חשוף שורש, צריך את כל 44 הימים לצורך קליטה, ולכן הנטיעה צריכה להיות עד ט"ו באב.
ב. אם העץ נמצא בתוך גוש אדמה – הוא נחשב כנקלט, ולכן צריך רק 30 יום לפני ראש השנה, כדי שייחשב נטוע בשישית, ולכן צריך לטעת עד כט' אב.
ג. אם העץ הוא כבר בן כמה שנים, ורק מעבירים אותו עם גוש אדמה (ממשתלה המקפידה שהעץ יהיה מחובר לקרקע) – אפשר לטעת עד ערב ראש השנה.
כאמור, בדברי הרמב"ם, אם לא נטעו לפי התנאים הנ"ל, צריך לעקור את העץ מפני מראית העין, כי הוא ייחשב שנטעו אותו בשמיטה. בכל מקרה, הפירות לא נאסרים.
