"מבין המפגינים היהודים למען עזה היו כאלה שעצרו ליד העמדה שלנו והניחו תפילין. זה לא הפריע להם להמשיך ולצעוק 'שחרור עזה מהנהר עד לים', שהמשמעות של זה היא כיבוש של כל ארץ ישראל. לטענתם ישראל היא קולוניאליזם והם לא ישקטו עד שמדינת ישראל תהיה מדינה משוחררת. מצד שני, אחת הדליקה נרות שבת והשני נענה לקריאתנו והניח תפילין. אז יש את הניצוץ היהודי. בהסתכלות פוזיטיבית על העולם אני יכול לומר שמי שבאופן כללי קשור יותר ליהדות – תומך בארץ ישראל, והנשמה של הצעירים הללו בוערת להניח תפילין ולהדליק נרות שבת. כי הם חלק בלתי נפרד מהעם היהודי. עם ישראל".
כך אומר שליח חב"ד באוניברסיטת פנסילבניה, הרב לוי יצחק חזקלביץ', אחרי שנקלע לסיטואציה מורכבת: דוכן התפילין הקבוע שלו ניצב באמצע מצעד פרו-פלסטיני. בסרטון בן הדקה שצילמה הרבנית נחמה חזקלביץ' רואים את הרב עם כיפה שחורה וציציות גלויות בסמוך לדוכן הנייד להנחת תפילין, כשהוא מסייע לאחד מהסטודנטים היהודים בקמפוס לקיים את המצווה, ובאותו הזמן מתקיימת צעדת מחאה לתמיכה בעזה ול"שחרור פלסטין".
צילום: הרבנית נחמה חזקלביץ'
"מדובר באחת מהאוניברסיטאות הטובות בעולם שעומדת בשורה אחת עם ייל, פרינסטון והרווארד. בכללי, האוניברסיטה הזאת היא לא אנטי ישראלית ויש הרבה פעילויות יפות שנעשות כאן", אומר הרב חזקלביץ'. עם זאת, הוא אומר כי "בשבת לפני יום כיפור היה פסטיבל של עיתונאים פלסטינים וביניהם היו דוברים ממש אנטישמים ודוברים עם היסטוריה של קשרים עם טרוריסטים. האוניברסיטה, אנשי סגל וגם תורמים יצאו נגד זה. אז אומנם היו גינויים, אבל אף אחד לא סגר את האירוע כאות מחאה".
באותו רגע, כשהמצעד עבר לידך, חששת מהתגובות?
"בהפגנה היו כאלה שעברו ליד השולחן מתוך קנטרנות, אחד מהם אפילו הרים יד על אחד מהסטודנטים שהניח תפילין, אבל המשטרה מיד התערבה ועצרה את הצעיר שכמובן שוחרר מיד. וגם היו כאלה שאמרו דברים לא יפים. אבל באופן כללי היו יותר תגובות טובות וחיוביות, וחילקנו קרוב ל-150 ערכות של נרות שבת. לצערנו, בין המפגינים היו גם יהודים. אחד מהם יצא מקבוצת המפגינים, ניגש אלינו והניח תפילין עם אחד הסטודנטים שלנו שהוא חבדניק. זה לא הפריע לו להמשיך ולמחות נגד ישראל ולהיות בעד היושבים בעזה.
"סטודנטיות יהודיות שעברו ליד הדוכן שלנו, עצרו, ביקשו נרות שבת, חלקן אפילו ביקשו לתת צדקה. אחת מהבנות ביקשה ממני נרות שבת. אמרתי לה שתדליק אותן לזכות ארץ ישראל והיא שאלה אם היא יכולה להדליק את הנרות לזכות אנשי עזה. אמרתי לה: תדליקי לזכות אנשים חפים מפשע בכל עולם, ואז דיברנו למעלה מחצי שעה בנושא. היא סיפרה שסבא וסבתא שלה ניצולי שואה. אמרתי לה שהם בטח לא יודעים מה היא עושה פה, בין המפגינים, בטח לא כשהיא צועקת 'מהנהר לים'. שאלתי אותה למה היא מתכוונת במשפט הזה והיא ענתה: שיהיה לפלסטינים את אותה החופשיות כמו שיש לישראלים. אמרתי לה: זו הכוונה שבראש שלך, אבל זה לא מה שהם חושבים. הם מתכוונים במשפט הזה, לזרוק את כל היהודים לים ואפילו יותר מכך. כך דיברנו למעלה מחצי שעה. כשהיא עזבה, לא הסכמנו, אבל אני מתפלל שאולי נכנס בה משהו. תראי, אנשים פשוט לא מרגישים בנוח בכל המצב הלא פשוט הזה, והם חוששים. לכן, עם כל החששות שהיו לאשתי ולי, למרות שבסרטון נראיתי רגוע, הייתה חשיבות גדולה בהחלטה לצאת לקמפוס ולהראות נוכחות בזמן המחאה. היה חשוב לנו לתת לסטודנטים היהודים שיוצאים מהכיתות הזדמנות להתפלל, להניח תפילין, ולהרגיש בנוח. בסופו של דבר זה מה שצריך לעשות, ובמיוחד בימים אלו שהם ימי מלחמה: להפגין עוצמה".
"סטודנטית יהודייה סיפרה שסבא וסבתא שלה ניצולי שואה. אמרתי לה שהם בטח לא יודעים מה היא עושה פה, בין המפגינים, בטח לא כשהיא צועקת 'מהנהר לים'. שאלתי אותה למה היא מתכוונת במשפט הזה והיא ענתה: שיהיה לפלסטינים את אותה החופשיות כמו שיש לישראלים. אמרתי לה: זו הכוונה שבראש שלך אבל זה לא מה שהם חושבים"
נחמה, האישה שלצידו בכל מסע השליחות, מוסיפה את נקודת המבט שלה לרגע שהביא אותה לצלם את הסרטון הוויראלי: "זה היה רגע מאוד קשה, ואני יודעת שלומר את המילה 'קשה' בימים אלו שבהם מדינת ישראל סובלת כל כך זה אולי גדול מדי. המצב כיום בקמפוסים בארצות הברית הוא שהסטודנטים היהודים מרגישים מפוחדים, חסרי ביטחון ועם תחושת אי נוחות גדולה, ועבורנו זו משימה חשובה להיות פה עבורם".
איך היו התגובות לסרטון?
"קיבלתי הרבה טלפונים מאנשים שראו אותו. זה בהחלט מעורר הרבה אנשים ונותן להם גאווה יהודית. היו כאלה שאמרו שזה נותן להם הרבה אומץ ושזה חשוב בימים שבהם האנטישמיות גואה יותר מתמיד".
