ישראל עדיין אינה ערוכה לטפל בצורכי הקבורה המתרבים. השינוי הצפוי ביחס להחלטות הממשלה הקודמות והמעבר לקבורת שדה עלול להביא למחסור חמור בשטחי קבורה. כך עולה מדוח מבקר המדינה המתפרסם אחר הצהריים (יום ג').
המבקר פרסם דוח מעקב על דוח קודם בנושא הקבורה בישראל, שפורסם לפני כארבע שנים. מי שציפה שמקבלי ההחלטות יפעלו ומהר, כדי למנוע מחסור במקומות קבורה – טעה. למעשה, המצב נעשה חמור עוד יותר, בעיקר בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני קבורה ממרץ 2023, שממנה עולה שנקבע עיקרון ולפיו תינתן עדיפות לקבורת שדה במקומות שבהם עולה דרישה לכך מהציבור.
ריאיון עם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בוועידת תקומה וחוסן לאומי
(צילום: סנטרל הפקות)
המבקר מתניהו אנגלמן כתב כי עיקרון זה שונה מהחלטות קודמות של הממשלה ושל גורמי המקצוע, שלפיהן נדרשת צפיפות קבורה שתביא לניצול יעיל יותר של הקרקע, וזאת במיוחד נוכח מצוקת קרקע קשה באזורים שבהם מתרכזת מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל.
מבקר המדינה העיר כי השינוי הצפוי ביחס להחלטות ממשלה קודמות, שהחלו במגמה לציפוף שטחי הקבורה ולהימנעות מקבורת שדה שהיא "בזבזנית קרקע", עלול להביא לכך שמדינת ישראל תיקלע למחסור חמור בשטחי קבורה בכלל ובאזורי הביקוש בפרט.
בביקורת המעקב נמצא כי המשרד לשירותי דת אינו מנתח את הנתונים שמעבירים אליו גופי הקבורה על מלאי הקרקע הפנוי לקבורה והקברים הזמינים, כחלק מבקשת חידוש הרישיונות, ולכן הוא חסר תמונת מצב ברמת כל בית עלמין ומחוז ותמונת מצב כלל-ארצית. המבקר כתב כי בהיעדר מיפוי של מלאי חלקות הקבר הפנויות נפגעת היכולת של מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להשלים תכנון של פתרונות קבורה לטווח הארוך.
המבקר מצא שאף ששיעור הקבורה הרוויה נמצא במגמת עלייה, מ-17% בשנת 2012 ל-35% בשנת 2022 – המשרד לשירותי דת לא התייחס בהנחיותיו לחובה שנקבעה בהחלטות הממשלה לבצע קבורה רוויה בשיעור מסוים ולא הנחה את גופי הקבורה לפעול בהתאם לכך.
בעניין אחר נמצא בביקורת כי עדיין אין תעריף מרבי לקבורה בחלקות חריגות, אלא אם כן מדובר בחלקת קבר הנרכשת בחיים; כך, המבקשים לקבור את מתיהם בחלקה חריגה או בבית עלמין סגור, נדרשים לשלם בעבורה כל סכום כפי שייקבע לפי שיקול דעתו של גוף הקבורה.
בדוח הקודם הוצגו תעריפים של כמה גופי קבורה לשנים 2018-2015 לחלקות חריגות, שנעו אז בין 20 אלף ל-80 אלף שקלים. מבדיקת הדוחות הכספיים של עשרת גופי הקבורה אשר ביצעו את מספר הקבורות הגדול ביותר לשנת 2021, עולה כי הכנסותיהם ממכירת קברים לציבור (בחיים ובחלקות חריגות וסגורות) היו באותה שנה כ-290 מיליוני שקלים.
המבקר מצא כי העדכון האחרון של המשרד לשירותי דת להצעת חוק הקבורה היה בשנת 2019, ומאז לא חלה התקדמות. לפיכך עדיין חלים בנושא הקבורה היהודית חוקים שונים, ועוסקים בו גופי שלטון ומאסדרים רבים.
עוד נמצא כי משרד הפנים לא הסדיר את קבורת העדות הלא-יהודיות בדין ואת סמכויותיו של האגף לעדות. כמו כן, משרד הפנים והביטוח הלאומי לא הסדירו את ביצוע הקבורה של העדות הלא-יהודיות באמצעות גופי קבורה מאושרים בלבד אשר יקבלו מימון דמי קבורה מהביטוח הלאומי ויפעלו לקבורה מוסדרת.
המבקר המליץ לוועדת השרים בראשות השר לשירותי דת ושר הבינוי והשיכון, למינהל התכנון, למשרד לשירותי דת, לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד האוצר לקבוע עקרונות בנושא הקבורה כך שניצול הקרקע יהיה מיטבי. זאת בהתחשב בכך שהצפי הוא שעד סוף המאה ה-21 יהיו יותר מ-8.5 מיליון נפטרים נוספים, כולל מקרב העדות הלא-יהודיות. מומלץ שבמסגרת זו יובאו בחשבון כל חלופות הקבורה שמאפשרות להגדיל צפיפויות והעלויות שיידרשו ליישומן.
