הפגיעה של תוכנית הקיצוצים במגזר החרדי: מיכל צ'רנוביצקי ושולי בן לולו באולפן
(צילום: משי בן עמי)
בציבור החרדי זועקים על התוכנית המתוכננת של משרד האוצר בראשות השר אביגדור ליברמן, שצפויה להקשות על המגזר. על הפרק: ביטול הנחות בצהרונים, במעונות היום ובארנונה להורים שאינם עובדים. במקביל צפויים תמריצים בניסיון לעודד גברים חרדים להשתלב בשוק התעסוקה, בהם צמצום שעות החובה לאברכים, מ-40 ל-20 שעות לימוד בישיבה – לטענת האוצר ללא פגיעה בתקציב.
"זה משפיע עלינו קודם כול בחוסר ודאות גדול מאוד בסוף החודש. בכל סוף חודש אנחנו עדיין לא יודעים בכלל כמה עולים לנו המעונות", אומרת שולי בן לולו, אשת אברך ואם לחמישה שצפויה להיפגע מגזרות הממשלה, בריאיון לאולפן ynet. "אני אמא לשני תינוקות במעון, ברוך ה'. זה אומר שיהיו לי עכשיו שתי משכנתאות בחודש – משכנתה על הדירה ומשכנתה על המעון. לא נדבר על מחיר הכלים החד-פעמיים וכל השאר, שגם זה משפיע, בוודאי, על כל בית ועל בית חרדי בפרט".
לגבי השאלה אם האפשרות של עידוד תעסוקה בציבור החרדי איננה מחשבה חיובית בעיניה, משיבה בן לולו: "בדרך הזו, זו מחשבה דיקטטורית בעיניי. מי שלימוד תורה הוא ערך עליון אצלו – זה לא באמת מה שיגרום לו לעזוב עכשיו את ספסל הלימודים ולבחור ללכת לעבוד. זה ערך עליון, ומי שלא מבין, לא יבין. זר לא יבין זאת, אבל אין גם טעם לפגוע".
"זה בדיוק כמו שאנחנו ננסה לאלץ, לצורך העניין, את המגזר הערבי ללמוד את הדת היהודית או את התורה היהודית, או לשבות ביום השבת שלנו", היא מוסיפה. "יש להם את הדרך שלהם, ואנחנו מכבדים אותה. גם לנו יש את הדרך שלנו, והיא עובדת נפלא. היא מייצרת עשרות דורות של בחורים מחונכים. מי שהערך העליון שלו הוא ללמוד תורה, לא זקוק למה שיוציא אותו לעבוד".
לדבריה, "החברה נמדדת ביכולות שלה לכלכל את עצמה. יש בתוכנו את הגמ"חים (גמילות חסדים – א"ש) הכי גדולים בארץ, שנותנים לנו את האפשרות לקנות דירה. הערכים שלנו שונים מאוד. סדר היום שלנו שונה, הבחירות שלנו, סדרי העדיפויות. אם זו חברה שעובדת וקונה דירות, וברוך ה' מסתדרת נפלא בתוך עצמה – למה לפגוע בה? זו אוטונומיה שעובדת מצוין".
"אי-אפשר להוריד אנשים בכוח לעוני"
מיכל צ'רנוביצקי, מקדמת מדיניות ומנהלת תוכנית "חרדים למדינה" בקרן ברל כצנלסון, אומרת שגם אם כוונת משרד האוצר ראויה – להוציא כמה שיותר חרדים לשוק התעסוקה – בעיניה זו לא הדרך הנכונה להשגת המטרה.
"אני חושבת שיש דברים שפשוט לא עושים אותם, וזה בכלל לא משנה מה המטרה", לדבריה. "פגיעות כאלו, של קיצוץ בהנחות שבעצם כל אדם במדינה זכאי להן, כמו הנחה בארנונה והנחה במעונות למשפחות שחלק ניכר מהן גם ככה לא סוגרות את החודש ונמצאות על קו העוני כבר היום – משמעותן להוריד את המשפחות עם ילדיהן לעוני קשה יותר".
"אנחנו לא יכולים בכוח להוריד אנשים לעוני, ועוד לצפות שייצא מזה משהו טוב", היא מוסיפה. "הרי כבר היינו בסיפור הזה. בממשלה הקודמת של יאיר לפיד הלכו בדיוק על אותו רעיון – קיצצו את ההנחות במעונות, קיצצו את התשלומים לאברכים – ובסדר, זה החזיק שנתיים-שלוש, ומה קרה? החרדים חזרו לממשלה. כל תוכנית שהייתה אז – בוטלה, והכול חזר לקדמותו. לכן בטווח הארוך לא היו לזה שום תוצאות".
אז איך כן ראוי בעיניה לעודד חרדים לצאת לשוק התעסוקה? לדברי צ'רנוביצקי, "לממשלה יש גם תוכניות טובות – יש תוכניות להשקיע יותר בתוכניות תעסוקה והכשרה. זה דבר ראוי, כי גם בחברה החרדית ישנם אלה שרוצים לצאת לעבוד, לצד אלה שרוצים להישאר בכולל. הרבה פעמים לאלה שרוצים לצאת לעבוד קשה מאוד לעשות את זה, ובאמת שם צריך לסייע".
צ'רנוביצקי מבקשת לדבר גם על החרדים שכן יוצאים לעבוד. "אנחנו רואים שמשנת 2002 ועד היום – הפערים בשכר בין חרדים ללא-חרדים, גם אצל הנשים וגם אצל הגברים העובדים, כל הזמן גדלים. זה משאיר את החברה הזאת ענייה, גם כשיוצאים לעבודה", היא מדגישה. "יש עכשיו הזדמנות לשנות. דבר ראשון – החינוך בגיל הצעיר. אנחנו צריכים לזכור שהבנות בציבור החרדי אמנם לומדות לימודי ליב"ה, אבל ברמה לא מספקת. הבנים ברובם הגדול לא לומדים לימודי ליב"ה. זה דבר שהממשלה הזאת צריכה לטפל בו".
