סגירת מעגל: אליזבת דריימאקר הצילה שני ילדים יהודים שאמם ואחותם נשלחו לאושוויץ – והוכתרה כחסידת אומות העולם בשנת 2013. אתמול (יום ד') הגיש ז'אן לוק בודסון את כתב האמנתו לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, והחל את תפקידו כשגריר בלגיה בישראל.
בתקופת השואה החביאה דריימאקר את האחיות בביתה, לאחר שאמן ואחותן נשלחו לאושוויץ. כך ניצלו חייהן ועל כך הוכרה כחסידת אומות עולם. "לצערי מעולם לא פגשתי אותן", הודה השגריר בודסון בריאיון ל-ynet. "אחת מהן חיה בבלגיה ונפטרה לפני כמה שנים מסרטן. האחות השנייה גרה בישראל. עכשיו אחפש אותה ואת המשפחה שלה".
קראו עוד בערוץ היהדות:
משחיתות ועד צפנים: העברית המסתורית של מכתבי הגאונים
במאבק על החיים, הציונות הדתית היא "היהדות האמיתית"/ הרב רפי פוירשטין
אחיי החרדים, אין לכם מושג כמה טוב לכם/ אליעזר היון
הוא הוסיף כי "אמי כתבה בשנה שעברה ספר על ההיסטוריה של המשפחה שלנו, ובאחד הפרקים עסקה בהצלת הילדים היהודים. סבתי הייתה ממוצא גרמני. היא התחתנה עם מנהל בית ספר וגרה באנדרלכסט שבבריסל. לסבתא שלי היו שכנים יהודים. הגסטאפו תפס את אבי המשפחה שעסק בתחום הגינון, ולאחר מכן הגיעו ברכב שחור לבית של המשפחה היהודית.
"סבתא שלי ראתה את הנאצים באים לקחת את ילדי המשפחה - ומיד יצאה החוצה ופקדה על הילדים להמשיך לשחק כדי שלא יחזרו הביתה. הנאצים תפסו את האמא של הילדים ואת אחותם הגדולה, והם נלקחו לאושוויץ וניספו שם".
"סגירת מעגל אישית עבורי"
לדברי השגריר, סבתו עצמה הייתה מטופלת בילדים ואישה קשת יום, אך לא ביקשה כל תמורה למעשה שלה. "היא הייתה ענייה והיו לה תשעה ילדים משלה, ולמרות זאת היא לקחה לביתה את שתי הילדות והחביאה אותן עד שמצאו להן מקום מסתור אחר. הן הוחבאו כנוצריות".
באחד מביקוריו הראשונים בישראל ביקר בודסון ב"יד ושם", שם פגש את האחראית על חסידי אומות העולם. "היא הראתה את השם של סבתא שלי ברשימה, וזה היה מרגש מאוד עבורי", הוא אומר. "לא דמיינתי לעצמי שימנו אותי לשגריר בישראל, ואוכל לראות בעיניים שלי את הכבוד שרוחשים לסבתי. בשבילי זאת בהחלט סגירת מעגל אישית. זאת סיבה לשהייה שלי כאן, ואני אספר את הסיפור של סבתי שאני מאוד גאה בה".
הייחוס המשפחתי של בודסון התברר במהלך הטקס הממלכתי הרשמי בבית הנשיא. "לעולם לא נשכח את המעשה האצילי של סבתך", אמר הנשיא בפגישתו עם השגריר הבלגי החדש. "מעטים מדי עשו זאת. העם היהודי יוקיר לה תודה אלפי שנים".
עוד הדגיש בשיחתם את חשיבות המאבק באנטישמיות ובגזענות המרימות ראש בימים אלה, על כל צורותיהן. "הנשיא הבהיר כי אסור לתת מקום לתצוגות אנטישמיות גסות כמו זו שמתקיימת בקרנבל השנתי בעיר אלסט".
להיות "גשר של הידברות"
השגריר בודסון אמר שיש לו קשר אישי ורגשי למדינת ישראל: "שתי המדינות שלנו מאוד דומות. אני נציג של מדינה ידידותית. אם אני נושא מסר של חוסר הסכמה זה רק בגלל שאכפת לנו מעתידה של מדינת ישראל. אנו מאחלים לישראל שלום ושגשוג", הוסיף בודסון.
שגריר ישראל בבלגיה, עמנואל נחשון, אמר כי "למרות חילוקי הדעות המדיניים בין המדינות, יחסי ישראל-בלגיה חשובים מאוד. אני מאחל לעמיתי הבלגי שיהיה גשר של הידברות והתקרבות בין המדינות".
ארבעה שגרירים חדשים נוספים הגישו את כתב האמנתם לנשיא ריבלין: שגרירת אוזבקיסטאן, פרוזה מקמודובה, שהיא האישה הראשונה לשמש כשגרירה בשירות החוץ האוזבקי; שגריר שוודיה, אריק אולנהאג; שגריר נורבגיה, קאר ריידר אס - ושגריר לטביה, אייברס גרוזה.