כ-245 אלף ניצולי שואה חיים היום במעל ל-90 מדינות; 49% מהם גרים בישראל, 16% מהם גרים בארצות הברית ו-18% מתגוררים במערב אירופה. כך עולה מדוח דמוגרפי ראשון מסוגו של הוועידה לתביעות יהודיות חומריות נגד גרמניה (ועידת התביעות), המציג ממצאים על ניצולי השואה החיים היום בעולם, לקראת יום השואה הבינלאומי. הדוח ממפה את מיקומם הגאוגרפי הנוכחי ומדינות המקור, מיפוי הצרכים, נתונים דמוגרפיים, היסטוריית הפיצויים ועוד.
מאז הקמתה ב-1951, פעילותה של ועידת התביעות מוקדשת להבטחת מידה של צדק עבור שורדי השואה. כתוצאה מהמשא ומתן המתמשך עם ממשלת גרמניה, הוועידה מממנת ומנהלת תוכניות פיצויים שהגיעו לסך כולל של כ-90 מיליארד דולר (נכון ל-2023), ובהן תשלומים ישירים לשורדי שואה ומענקים ליותר מ-300 ארגונים סוציאליים ברחבי העולם. כך מבטיחה ועידת התביעות לשורדים שירותי בריאות ורווחה קריטיים כמו טיפול ביתי, מזון, תרופות, תחבורה ושירותים קהילתיים. הדוח הדמוגרפי מושתת על מסד נתונים עולמי שעמד לרשותה של ועידת התביעות מאז שהוקמה.
61% מהניצולים החיים – נשים
כאמור, מהדוח עולה שכ-245 אלף ניצולי שואה יהודים חיים ברחבי העולם, ביותר מ-90 מדינות. קרוב למחצית (כ-49%) מכלל השורדים מתגוררים בישראל. 18% מתגוררים בצפון אמריקה, ו-16% מכלל השורדים ברחבי העולם מתגוררים בארצות הברית. כ-12% מתגוררים במדינות ברית המועצות לשעבר.
הגיל החציוני של ניצולי השואה החיים היום עומד על 86. טווח הגילים שלהם נע בין 77 ליותר מ-100. מרבית השורדים (95%) היו ילדים בשואה – ילידי שנת 1928 והלאה. 20% אחוז משורדי השואה היהודים שעדיין בחיים הם בני למעלה מ-90, שלב המאופיין בצורך מוגבר בטיפול ובשירותים. מרבית שורדי השואה החיים הן נשים – 61%, ואילו 39% הם גברים.
קרוב ל-40% משורדי השואה מקבלים תשלומים חודשיים באמצעות תוכניות ועידת התביעות, בהתאם להסכם עם ממשלת גרמניה, בעוד שאר האוכלוסייה זכאית לתשלומים חד-פעמיים או שנתיים. כ-40% משורדי השואה מקבלים או קיבלו בשנה האחרונה שירותי רווחה סוציאליים הניתנים על ידי למעלה מ-300 גופים שמקבלים מענקים מוועידת התביעות.
4 צפייה בגלריה
ניצולת השואה מרגוט פרידלנדר, בת 102 מגרמניה. 18% מהשורדים חיים במערב אירופה
(צילום: Michele Tantussi / AFP)
4 צפייה בגלריה
ניצולת השואה אווה אומלאוף נושאת דברים בטקס באושוויץ. הייתה תינוקת כשהמחנה שוחרר
(צילום: AP / Michal Dyjuk)
שורדת השואה רעיה בנניקסה היא בתה של רוז גירון, שורדת השואה המבוגרת ביותר החיה היום בעולם. רוז, ילידת 1912, חיה בגרמניה (היום בשטח פולין) ולאחר אירועי ליל הבדולח הועברה למחנה הריכוז בוכנוולד, בזמן שהייתה בהיריון. בשנת 1939 ברחה המשפחה לשנגחאי, שהייתה אחד ממקומות המקלט היחידים ליהודים. לאחר שנתיים בסין ובעקבות כיבוש הכוחות היפניים, המשפחה הועברה לגטו בשנגחאי, שם שהתה עד לקבלת הוויזה לארה"ב בשנת 1947. היום האם ובתה חיות בניו יורק.
"אימי ואני שרדנו את הדיכוי הנאצי בגרמניה, ואת גטו שנגחאי תחת השלטון היפני. אימי, שהיום היא בת 112, היא דוגמה נפלאה לכוחם של שורדי השואה לנוכח הזוועות, ולחיים החדשים שבנו שורדי השואה לאחר אותן זוועות", אמרה רעיה. "עם הירידה במספר שורדי השואה, לצד העלייה באנטישמיות בעולם, עלינו לפעול בכל העולם לטובת העברת הידע על ההיסטוריה הקולקטיבית שלנו, כדי שזוועות השואה לא יחזרו".
גרג שניידר, סגן נשיא ועידת התביעות, מסר: "הדוח הציג לנו נתונים מעניינים וחשובים, אבל חשוב גם להסתכל מעבר למספרים. האנשים שמאחורי המספרים הם יהודים שנולדו לעולם שרצה לראות אותם נרצחים, עברו את זוועות השואה בצעירותם, ונאלצו לבנות מחדש חיים שלמים מאפר המחנות והגטאות ששמו קץ למשפחותיהם ולקהילותיהם. הנתונים והמספרים שאנחנו רואים בדוח מאלצים אותנו לקבל את המציאות ששורדי השואה לא יהיו איתנו לנצח. ואכן, כבר איבדנו את רוב השורדים".
דני דיין, יו"ר יד ושם, הוסיף: "מחקר זה מהווה אזהרה עבורי כאשר הוא מדגיש את המצב הדמוגרפי הנוכחי של ניצולי השואה בעולם. הדוח מבהיר את הדחיפות של עבודתנו להמשיך לאסוף ולחקור את העדויות והשמות של האנשים המדהימים האלה, לפני שדור השורדים נעלם. מי ייתן ונוכחותם תמשיך לחזק את נחישותנו לעצב עתיד טוב יותר".
פרופ' מייקל בירנבאום, פרופסור ללימודים יהודיים באוניברסיטה היהודית-אמריקנית (AJU), סיכם: "הדוח ממחיש לנו עד כמה מספר שורדי השואה יורד מיום ליום, אולם הצרכים של אלה שעדיין בחיים רק גדלים. עם זאת, הדוח הדמוגרפי של ועידת התביעות ממחיש שיש מדינות רבות שבהן רק קומץ מהאנשים יוצאי הדופן הללו עדיין חי עימנו, וכן מדגיש בפנינו עד כמה חשוב שנלמד מיכולות ההישרדות והחוסן של שורדי השואה. אנו נמצאים בנקודת זמן שהיא ההזדמנות האחרונה שלנו לאתר את שורדי השואה וללמוד מהם. צריך לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים כדי שזה יקרה לפני שיהיה מאוחר מדי".
