אליעזר עבד אברהם פונה לעוקבים ברשת החברתית, במסגרת ניסיונותיו לשדך אישה ליצחק; מיכל בת שאול מבקשת מהגולשים המלצה ל"סדרת טלוויזיה שווה" – ויונה הנביא שואל את עצמו לעיני המצלמה: "למה בחרת במקצוע הנבואה?! היה לך ציון פסיכומטרי להיות רועה צאן". בימים אלה עולה מיזם "הסטוריז של התנ"ך", שמנגיש באופן משעשע את סיפורי המקרא דרך סטוריז של דמויות תנ"כיות מוכרות.
למשך שישה שבועות מוקדש עמוד האינסטגרם של מיזם התנ"ך 929 לדמויות שונות מהמקרא – בכל שבוע לדמות אחרת: אליעזר עבד אברהם, מיכל בת שאול, אבשלום, מלכת שבא, איזבל ויונה הנביא. השחקנים מיכאל גלנסקי ונועם לוגסי מגלמים את הדמויות השונות, שמופיעות בסדרת סרטונים בסטורי ובתמונות בפוסטים. העלילה, התפאורה והתלבושות מתבססות על הסיפורים המקוריים מהמקרא, אבל הטקסטים מכילים סלנג למכביר והתייחסויות רבות לטכנולוגיה המודרנית – משל היה מדובר בתרגיל מחשבתי שבוחן איך הדמויות מהתנ"ך היו מדברות אילו היו חיות בינינו היום.
"בכל שבוע 'משתלטת' דמות מסוימת על החשבון שלנו, וזה הופך להיות החשבון שלה, כמו פרופיל אינסטגרם של בן אדם – שמעלה סטוריז, משתף פוסטים ומתקשר עם העוקבים, עושה סקרים ועונה בתגובות לאנשים", מסביר דור סער-מן, מנהל הרשתות החברתיות של מיזם 929.
פפראצי של דוד המלך ובנו אבשלום
חלק מהפוסטים מזכירים עמודי אינסטגרם פופולריים העוסקים ברכילות על מפורסמים ובתמונות פפראצי. כך, למשל, מתוארת החזרה של מיכל בת שאול אל דוד, כאשר הוא הופך למלך, לאחר שכבר נישאה לפלטיאל בן ליש: ידיעה סנסציונית מכריזה על "הקאמבק של השנה", ונכתב בה כי "הצלחנו לתפוס תמונה של הזוג המאושר אחרי האיחוד". בפוסט אחר בסגנון דומה נכתב: "האיחוד המרגש הגיע? בלעדי לתנ"ך בידור – תמונה ראשונה מהמפגש ההיסטורי בין דוד המלך לבנו אבשלום, אחרי שלא נראו שנתיים. נראה לכם שהם התפייסו באופן סופי?"
כולנו עוד זוכרים את המחאה נגד תוכנית הסאטירה "היהודים באים", והשאלה המתבקשת היא האם לא חששתם שמאמינים יפרשו תכנים כאלה כזילות או כחילול הקודש.
"האמת שעד עכשיו לא קיבלנו אף תגובה כזו. לא, לא חששנו. הרעיון הוא לחשוב איך אני מספר סיפור. אם זה היה קורה בימינו, היו מדברים על זה בכל החדשות, כולל בחדשות הבידור והרכילות. ככה אנשים צורכים את המידע שלהם היום. זה רק חלק מהתוכן העשיר שאנחנו מציעים בפרויקט הזה, שיש בו כל מיני דברים. זה נותן לנו עוד זווית לגבי מה שקורה לסיפורי התנ"ך אם מנסים להחיות אותם היום".
אז בעיניך אין כאן שום זילות של הסיפור המקראי?
"זו בסך הכול צורה אחרת להנגיש תוכן. אני חושב שזה פשוט עוזר לנו להבין את הדמויות האלו".
"התנ"ך שייך לכולם"
אחת ממטרות הפרויקט, שעלה ברשת החברתית מאמצע דצמבר עד סוף ינואר, היא לעזור לתלמידים להתכונן לבחינת הבגרות בתנ"ך דרך למידה חווייתית – והדמויות שנבחרו לקוחות מקטעים שהתלמידים ייבחנו עליהם בבגרות. מטרה נוספת היא לקרב צעירים לספר הספרים, ולא רק כאלה מהמגזר הדתי.
"אנחנו מאמינים שהתנ"ך שייך לכולם ולכולן", אומר סער-מן (33), דוקטורנט להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב ומגיש פודקאסט. "'הסטוריז של התנ"ך' היה רעיון שהתחילו לגלגל אותו לפני כמה שנים, עוד לפני שעבדתי ב-929. רצו להשיק אותו לפני שנתיים, ואז התחילה הקורונה והיה בלגן שלם. הפרויקט הושהה, ולפני חצי שנה כבר עבדתי פה והרגשנו מספיק יציבים כדי לסיים את העבודה לקראת ההשקה שלו, שנעשתה בשיתוף מחלקת הווידיאו של מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית)".
"לא הייתי מעורב בתסריטים. התחלתי לשבת עם מחלקת הווידיאו ולחשוב איך לארגן את הפוסטים, באיזה סדר נעלה אותם ואילו טקסטים נכתוב בפוסטים שנעלה", הוא מוסיף.
"כל דמות קיבלה את האופי שלה. אצל מיכל הדגש היה על הסיפור האישי, אצל אבשלום יש דגש על האופי העצבני והסוער שלו, מין טיפוס שאתה לא רוצה להתעסק איתו וגם סוג של פופוליסט. הסטוריז אמנם מופיעים ל-24 שעות, אבל כולם נשמרים ב'היילייטס' בפרופיל", לדבריו. "הרעיון הוא להנגיש את הסיפור ולהראות איך זה רלוונטי למציאות שלנו. אנחנו מקווים לחשוף כך את הקהל הרחב לסיפורי התנ"ך, לעורר הזדהות ולגרום לאנשים להבין את הרלוונטיות של הסיפורים הללו. אלה סיפורים שמדברים על חברויות ואכזבות, הורים וילדים, דיפלומטיה ושחיתויות. נושאים שאנחנו עדיין חיים אותם במאה ה-21".
השראה מ"הסטורי של אווה"
אבשלום, בנו של דוד המלך שמתמרד נגדו, מוצג כגבר כוחני עם נטיות עברייניות. הוא עונד שרשרת מגן דוד ומשתמש בדיבור שתואם את הסטריאוטיפ של משפחות פשע. אם על דמותו של אבשלום עוד אפשר לומר שהיא שנויה במחלוקת מבחינות מסוימות בסיפור המקראי, איזבל מוצגת בתנ"ך כדמות שלילית מאוד. ב"סטוריז של התנ"ך", אשת אחאב בגילומה של נועם לוגסי מוצגת כאישה שלא מודעת לעצמה, ומי שצופה בה מבין שהיא מלכה מושחתת ומנותקת.
חלק מהדמויות שנבחרו הן דמויות משנה, ולא בהכרח דמויות ראשיות. למה הן נבחרו?
"הסיפורים של הדמויות הראשיות מוכרים יותר לציבור הרחב. מאחר שהם סיפורים מכוננים, הייתה לי פחות אפשרות לגעת בהם. כשמדובר באליעזר או במלכת שבא, יש יותר אפשרות לספר סיפור שנותן הצצה מהצד על הדמויות הגדולות, כמו אברהם אבינו או שלמה המלך. אלו גם דמויות מעניינות, וזה גם היה שיקול".
לקחתם קצת השראה מ"הסטורי של אווה", שהמחיש את יומנה של אווה היימן שנספתה בשואה?
"יש קצת השראה, כי בסוף אנחנו רואים את זה כפרויקט חינוכי של הנגשה. אנחנו רוצים גם כן לקחת משהו מהעבר ולספר אותו. אבל בניגוד לסטורי של אווה, שגם היה עצוב וקשה, אנחנו לוקחים יותר חירות אומנותית. הסטורי של אווה קרוב יותר לעולם שלנו, הוא מתאר אירועים שקרו במאה ה-20. המרחב של התנ"ך, העתיק יותר, כן מאפשר מידה רבה יותר של יצירתיות. מעבר לזה, לא מדובר בשואה, אז הנושאים פחות כבדים. הם יכולים להיות לא פחות רציניים, אבל בדרך כלל פחות כבדים, ואנחנו יכולים גם להשתמש בהומור".
מבחינה אישית, אין לו ספק מי הדמות המועדפת עליו. "ברמה האישית מיכל היא הדמות האהובה עליי מבין הדמויות. אני חושב שזה סיפור שהכי נוגע בחיים שלנו. סיפור על מישהי שהייתה אמורה להתחתן עם המלך, ואז אבא שלה, שהוא המלך הקודם, רב איתו. היא מצאה חיים נוחים עם פלטיאל בן ליש, ואז דוד רצה אותה בחזרה. אחר כך היא לועגת לו כשהוא רוקד. דרכה אפשר לראות מה קורה לאדם רגיל שנכנס לסבך של הסיפור המקראי והמלוכה, והסיפור שלה עצוב בסופו של דבר. יש משהו נוגע ללב בדמות שלה".
יש מחשבות להתרחב לטיקטוק?
"כרגע אנחנו חושבים על זה. זה נמצא לנו בראש, ואנחנו חושבים איך יהיה נכון לעשות את זה".