חנוכה - בלי לזהם את הסביבה
(באדיבות "זווית")
חנוכה כבר כאן, והמוני בית ישראל חוגגים מול אורות החנוכייה, שרים את שירי החג בסדר המועדף עליהם - ומנסים לשמור על הגזרה מפני הסופגניות. אומנם אנחנו מציינים את נס פך השמן, אבל רובנו כבר לא נוהגים להשתמש בשמן כדי להאיר את החנוכיות שלנו, אלא באותם 44 נרות קטנים וצבעוניים שאריזותיהם המוכרות כבר הפכו לאחד מסמלי החג. עם זאת, הנרות החגיגיים עלולים גם לגרום לנזק מסוים לסביבה ואף לבריאותנו.
מרבית הנרות שבהם נעשה שימוש ברחבי העולם כיום, כולל נרות החנוכה הנפוצים, עשויים מפרפין – חומר שמזוקק מנפט. כך, הדלקת נרות ביתיים משחררת גזי חממה ולכן תורמת (גם אם במידה לא גדולה) להחרפתו של משבר האקלים.
עקב כך, התפתחה בשנים האחרונות תעשיית נרות שעשויים מחומרים "טבעיים", שמציגים עצמם כידידותיים יותר לסביבה. תחליפים אלה כוללים, בין השאר, נרות שעשויים משעווה מבוססת סויה, משעווה מבוססת שמן דקלים או משעוות קוקוס. יצרני הנרות הללו טוענים שבניגוד לפרפין, מדובר בחומרי גלם מתחדשים שלא מזיקים לסביבה. מוצרים אלה כוללים, בין השאר, נרות שמן דקלים לחנוכה שמייצרת חברה שבחרה לעצמה את השם העליז GoodLight ונרות סויה שמפיצים את הניחוח המסקרן העונה לשם "תל אביב".
יש לציין כי שריפת כלל הנרות הללו משחררת אף היא גזי חממה, אך כיוון שהצמחים שהנרות הוכנו מהם ספחו פחמן דו-חמצני מהאוויר בעת גדילתם, מדובר תיאורטית בתהליך שהוא כמעט ניטרלי מבחינת פליטות פחמן בראייה כוללת – והפחמן שנפלט הוא רק זה שנקלט מלכתחילה.
שימו שמן, שמן זית
יחד עם זאת, גם נרות אלה לא חפים מנזק סביבתי: הביקוש הגובר לשמן דקלים בעולם הביא לבירוא שטחים אדירים של יערות גשם טרופיים (בעיקר באינדונזיה ובמלזיה). הביקוש לגידולים חקלאיים כמו סויה למטרות שונות, הוא אחד הגורמים לבירוא היערות האינטנסיבי שמתרחש באמזונס כיום. העלייה בביקוש לשמן קוקוס, שמשמש גם לבישול ולייצור מוצרי קוסמטיקה וטיפוח עור מסוגים שונים, כבר החלה להביא לבירואם של יערות המנגרובים, שלהם חשיבות רבה: הן כסופחי פחמן דו-חמצני והן כשטח מחיה עבור מגוון חיות בר וצמחים ייחודיים.
שתי חלופות סביבתיות יותר לפרפין הן כאלו שבהן נעשה שימוש גם בעת העתיקה, זמן רב לפני שבני האדם החלו לשאוב נפט מבטן האדמה: דונג דבורים ושמן זית. דונג, ששימש לייצור נרות עוד מלפני הספירה, מופק באמצעות המסה של חלות דבש שמיוצרות על ידי דבורים – כך שהוא מיוצר ממשאב מתחדש. בין השאר, אפשר לרכוש כיום ברשת נרות אורגניים שמיוצרים מדונג של דבורים ישראליות (מה שמאפשר גם לתמוך כלכלית בחקלאות הישראלית).
נרות שמן זית מועדפים גם היום על ידי רבים (בעיקר בקהילות דתיות, שכן מדובר בהידור המצווה), כזכר למנורת בית המקדש שהודלקה בשמן ולנס פך השמן. נרות אלה מתאפיינים ביתרונות דומים לאלו של הדונג – הייצור ממקור מתחדש והתמיכה בחקלאות הישראלית. נוסף על כך, שמן זית נחשב לבטיחותי יחסית, ואם הוא נשפך בצורה כלשהי מן החנוכייה, האש נוטה להיכבות מעצמה או בקלות יחסית.
זיהום אוויר בתוך הבית
ד"ר זהר ברנט-יצחקי, חבר סגל בפקולטה להנדסה וחוקר במרכז על שם אמרי אלוני לחקר המידע בבריאות, במרכז האקדמי רופין, מספר כי בשנים האחרונות בחנו מספר מחקרים את ההשפעה של נרות על בעיית זיהום האוויר התוך-מבני: בין השאר, נמצא ששריפת נרות פרפין משחררת לאוויר חומרים מסרטנים וכימיקלים שעלולים לגרום לנזק לריאות, לאיברים פנימיים ולמערכת העצבים.
"לפי מחקר מדנמרק, נרות הם המקור הביתי העיקרי לפליטת חלקיקים אולטרה-עדינים (בגודל של עד מיקרון אחד)", הוא אומר. "אלה חלקיקים שהחשיפה אליהם מסוכנת במיוחד, כיוון שהגודל שלהם מאפשר להם לחדור לעומק הריאות ולכלי דם דקים, וכך לגרום לתחלואה". עם זאת, יש לציין כי כאשר מדובר בשריפה של נרות בודדים, לא ברור עד כמה העלייה בריכוז זיהום האוויר התוך-מבני שנגרמת על ידיה גורמת לסיכון משמעותי.
עדות לקשר הבעייתי בין חג החנוכה לזיהום אוויר תוך-מבני נמצאה בעבר לגמרי במקרה. "בבדיקת זיהום אוויר תוך-מבני, נמצאה עלייה פתאומית בריכוז זיהום האוויר החלקיקי באחת מנקודות המדידה, שהייתה כיתת לימוד לא-מאווררת בבית ספר יסודי – ומבירור הסיבה למקור הפליטה, התגלה שבאותו הזמן הדליקו בה נרות חנוכה", מספר ד"ר רענן רז, אפידמיולוג סביבתי מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית ו"הדסה". מכיוון שמדובר במדידה אנקדוטלית ולא במחקר של התופעה, רז מספר שהמקרה לא הגיע לפרסום מקצועי.
מחקרים מראים כי שריפת נרות פרפין גורמת לפליטת חומרים מסוכנים – בעוד שכמעט שלא קיימים מחקרים דומים בנוגע לחלופות, ונטען אף ששריפה של נרות משעוות סויה או מדונג נקייה כמעט לחלוטין – אם כי יש צורך במחקר נוסף בנושא. במקרה של שימוש בנרות שמן זית, מומלץ להקפיד שלא להשתמש בפתילים המכילים מתכת, ששריפתם עלולה לפלוט חומרים מסוכנים, אלא לבחור בפתיל מחומר טבעי, כגון כותנה.
להיות מודעים לסכנה
"רובנו מודעים לזיהום האוויר החוץ-מבני, אבל חשוב לשים לב גם לאיכות האוויר שבתוך הבית", אומר ד"ר ברנט-יצחקי. "זיהום אוויר תוך-מבני עלול להיות מסוכן יותר מזיהום אוויר חוץ-מבני, כיוון שאנחנו נמצאים בתוך מבנים כמעט כל הזמן – בין אם אנחנו ישנים, עובדים או לומדים בהם".
אם כך, מהי המסקנה? כיצד נוכל להדליק נרות בחנוכה בשלום ובבטחה?
מסתבר שהפתרון הוא פשוט מאוד, והוא מומלץ לא רק בימים שבהם אנחנו מתאספים מסביב לחנוכייה, אלא גם אם אנחנו מדליקים נרות שבת – או סתם נרות לאווירה. "כדי למנוע זיהום אוויר תוך-מבני, הדבר החשוב ביותר הוא לאוורר את הבית", קובע ד"ר ברנט-יצחקי.
"חשוב לציין שבמחקר שלנו, הזיהום עלה מאוד בעיקר כשכיבו את הנרות, ולכן עצה טובה היא להניח אותם בחוץ לפני שהם כבים, כדי למנוע מהעשן להתפזר בתוך הבית", מוסיף ד"ר רז.
"חשיפה של שמונה ימים לנרות לא תהרוג אותנו, אבל חשוב להיות מודעים לסכנה של חשיפה לזיהום אוויר תוך-מבני בעקבותיהם, ולשמור על עצמנו במגבלות האפשר", מסכם ברנט-יצחקי. "חנוכה הוא החג האהוב עליי, זה חג מהנה ומשפחתי מאוד, ואני מדליק בו נרות – ובמקביל, מקפיד לוודא שהבית יהיה מאוורר".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
