מאז 7 באוקטובר הפכה ניו יורק לחזית נוספת של המלחמה בין ישראל לחמאס – החזית ההסברתית – והמוסדות האקדמיים היוקרתיים שלה ניצבים בקו האש הראשון. סטודנטים, אנשי הוראה וסגל, ההנהלה, בוגרים, תורמים – כולם נלחמים בכולם, ובעוד באוניברסיטת קולומביה המתחים הרבים הובילו להשעייה של קבוצות הסטודנטים הפרו-פלסטיניות "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP) ו"קול יהודי לשלום", באוניברסיטת ניו יורק (NYU) המתחים כבר התגבשו לכדי טיוטות בבית המשפט.
שתי תביעות מתנהלות כרגע נגד המוסד בגין התנהלותו מאז תחילת המלחמה, ועוד לפחות אחת בדרך. במקרה הראשון, רופא בבית החולים המשויך למוסד, NYU לאנגון, טען כי פוטר בעקבות פוסטים שפרסם נגד חמאס. לדברי ד"ר בנג'מין ניל, מנהל מרכז הסרטן של בית החולים לשעבר, עבודתו הופסקה ללא הליך תקין והוא הופלה לרעה על רקע הדת היהודית והציונות שלו.
בתביעה נוספת שמתנהלת עתה בבית המשפט המחוזי בעיר, שלושה סטודנטים יהודים של NYU טוענים שהמוסד "נגוע בנגיף האנטישמיות" והפר את זכויות האזרח שלהם, אחרי שלטענתם סבלו מאנטישמיות, אפליה, הטרדה והפחדה במהלך לימודיהם, ובמיוחד לאחר מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר. שלושת הסטודנטים מתארים על פני כתב תביעה בן יותר מ-100 עמודים כיצד האוניברסיטה פועלת באדישות מכוונת כלפי האווירה האנטישמית בקמפוס ואיך כמעט מדי יום מאז 7 באוקטובר הם עוברים הטרדות מילוליות ופיזיות אנטישמיות, כולל מאנשי סגל, וכולל אמירות כמו "היטלר צדק" ו"היהודים לתאי גז" בכיתה.
אחד האירועים המכוננים, שגם מובאים בכתב התביעה, אירע שבועיים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, כשבמשך כשעה וחצי השתלטו על בניין הספרייה המרכזי קבוצת תלמידים, מרצים ואנשי סגל פרו-פלסטינים. הם הקריאו בכריזה מכתבים של ילדים פלסטינים מחיי הכיבוש, שלשלו כרזות ענק מהקומות העליונות וצעקו לעבר עוברים ושבים "Free Palestine", כשהשומרים עומדים מנגד חסרי אונים. הנהלת האוניברסיטה טענה לאחר מכן שהיא דווקא כן פעלה מיידית לעצור את הסגת הגבול, אבל התקרית גרמה למשבר אמון עמוק ולקרע בין התלמידים למוסד ולנשיאה היהודייה, פרופ' לינדה מילס. במקרה או לא במקרה, בסמוך למועד הגשת התביעה הכריזה האוניברסיטה על קבלת תרומה בת 7 ספרות לטובת פתיחת מרכז אוניברסיטאי חדש לחקר האנטישמיות, שיעביר קורסים לתלמידים ויעניק מלגות למחקרים בנושא.
פעילים פרו פלסטינים ב-NYU
אבל זה לא סיפק את התלמידים היהודים שהתלוננו על חשש אמיתי לביטחונם בקמפוס. לכך בטח לא סייעה התקרית של הסטודנט איידן לופז בן ה-21, שנעצר בידי משטרת ניו יורק אחרי שתקף סטודנטית ואדם נוסף בספריית האוניברסיטה במהלך מחאה פרו-ישראלית. השוטרים עצרו את לופז אחרי שהתווכח עם הסטודנטית וטרק עליה שער שגרם לה לחבלות ביד. כאשר אדם נוסף ניסה להתערב, לופז הכה אותו בפנים ובצוואר והרס את הטלפון הנייד שלו.
"לא פוחדת מהאזהרות של ההנהלה"
לצד הפגנות תמיכה בישראל, הפגנות פרו-פלסטיניות ממשיכות להתקיים ברחבי הקמפוס, שבמקרה של NYU נטמע בתוך העיר, וכמעט מדי שבוע מילאו מפגינים את פארק כיכר וושינגטון, עם קריאות "מהנהר לים, פלסטין תהיה חופשית" ושלטים עם דימויים אנטישמיים חריפים. ל-ynet נודע שסטודנטים פרו-ישראלים שתיעדו את ההפגנות או פעילות אנטי-ציונית אחרת בקמפוס, כמו תלישת כרזות החטופים והנעדרים, קיבלו מכתבי נזיפה ונקראו לשיחת אזהרה עם הנהלת המוסד. הטענה נגדם הייתה כי הם מצלמים בשטח הקמפוס באופן המפלה על בסיס גזע ודת. כמה מהסטודנטים ההמומים הגיעו לשיחת הנזיפה מלווים בעורכי דין וסיפרו כי הרגישו מובכים מכל הסיטואציה. אחרים לא טרחו כלל להגיע, וחלק מהם פשוט איימו לנשור מהמוסד במחאה, בדומה לשרלוט בלינקן, קרובת משפחתו של שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן, שהודיעה על עזיבה בגלל האנטישמיות בקמפוס.
כתבה של סטודנטית שנקראה לשיחת נזיפה
אחת הסטודנטיות שנקראו לשיחה היא קיילה האט בת ה-21. במסגרת השנה השנייה שלה ללימודי התואר הראשון בבית הספר לעיתונות של המוסד, היא יצאה לצלם ברחבי הקמפוס ראיונות מצולמים עם תלמידים פרו-פלסטינים. לצורך כך היא אף שכרה צלם מקצועי שילווה אותה, וקיבלה אישור מכל המרואיינים. "אני לא פוחדת מהאזהרות של ההנהלה כי לא עשיתי שום דבר לא בסדר. אמרו לי שניסיתי לצלם על בסיס מפלה בגלל הרקע האתני של האנשים". בשלב מסוים תלמידים ניסו לעצור אותה מלצלם, במקום התפתח עימות והצלם שאיתה קיבל אגרוף בפנים. לדברי האט, הצלם לא הרים יד ולא היה מעורב ישירות בקטטה, אבל מאחר שהיה אורח שלה היא נאלצה לקחת אחריות וננזפה. "מה שהכי מוזר בכל הסיפור הזה הוא שהתלמידים שראיינתי בכלל לא התלוננו. זה כנראה היו הסטודנטים של SJP. הם מתלוננים על כל דבר. זה כלי הנשק שלהם", היא אומרת.
האט לא מאשימה את הנשיאה ואת ההנהלה שהוציאה את מכתבי האזהרה: "זאת תהיה צביעות מצידי, כי אנחנו אלה שדרשנו מהתחלה שיאכפו יותר את המדיניות של האוניברסיטה. למשל כש-SJP פרצו לספרייה ותלו כרזות, כעסנו שלא אכפו מספיק. בדקנו את התקנון של האוניברסיטה, באנו להנהלה ואמרנו להם: 'תראו, זה נוגד את החוקים שלכם'. לפני שהתרענו בפניהם הם לא עשו כלום. אז אני מבינה שהם עכשיו רוצים לפעול, אבל אם הם עושים את זה רק כלפינו, זאת אפליה".
מילס דווקא הייתה אחת מנשיאי המוסדות האקדמיים הראשונים שהוציאו תגובת גינוי למתקפת חמאס ביום שאחרי הטבח. היא הפיצה מייל רחב לכלל הסטודנטים עם הצהרה על "מתקפת הטרור הרב-מערכתית והקטלנית על ישראל, שכללה אלימות נרחבת, פציעות ואובדן חיים, וגם לקיחת בני ערובה ישראלים על ידי חמאס". מילס הזהירה כי "האלימות המשתוללת עכשיו תגביר את רגשותיהם של אלה בקמפוס שלנו המחזיקים בדעות נחרצות על הסכסוך. גם כאשר אנחנו מתמודדים עם האירועים המחרידים המתרחשים כעת, עלינו לשמור על תקווה לעתיד אחר. כקהילה אוניברסיטאית, אנחנו נשארים מחויבים לדיאלוג ולשיח שלו". היא הורתה לאנשי הרווחה של האוניברסיטה לפנות אישית לסטודנטים ישראלים ויהודים ולהציע סיוע נפשי. באגודת הסטודנטים היהודים "הלל" בקמפוס בירכו על המהלך, אולם היו שטענו כי מדובר במס שפתיים. לדברי המבקרים, האוניברסיטה "מפללת לדיאלוג בזמן מתקפה חד-צדדית ברוטלית שנועדה להרוג כמה שיותר יהודים חפים מפשע שרק אפשר".
במקביל, דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטה, פרופ' טרוי מקנזי, גינה והתנער ממכתב שהכה גלים של נשיאת ארגון הסטודנטים למשפטים של המוסד, ראינה וורקמן, שבו הביעה תמיכה במתקפות חמאס והאשימה את ישראל במשטר אפרטהייד. מקנזי הצהיר כי הדברים "בהחלט לא מייצגים את המוסד ואת דעותיי האישיות. אני מגנה בשאט נפש הרג אזרחים ומעשי טרור".
אבל סטודנטים יהודים טענו שזה מעט מדי, מאוחר מדי. מועדון הבוגרים של אוניברסיטת ניו יורק בישראל היה אף חריף יותר. במכתב ששלחו מהמועדון בשבוע שעבר לנשיאה הם הודיעו כי ינתקו את הקשרים עם המוסד בעקבות התגובה הרפה כלפי ההפגנות נגד ישראל והתקריות האנטישמיות בקמפוס. לדברי הבוגרים, הנשיאה מילס אמרה להם במהלך שיחת זום כי הקריאה של המפגינים "מהנהר לים" אינה בהכרח אנטישמית ולמעשה "לא כזאת נוראה". במכתב ששלחו דרשו הבוגרים כי האמירה תוגדר "דבר שטנה" היות שהיא קוראת לרצח עם ישראל, ודרשו להשעות סטודנטים ואנשי סגל שמשתמשים בה.
במועדון הבוגרים של אוניברסיטת ניו יורק בישראל הודיעו במכתב ששלחו בשבוע שעבר לנשיאה כי ינתקו את הקשרים עם המוסד בעקבות התגובה הרפה כלפי ההפגנות נגד ישראל והתקריות האנטישמיות בקמפוס
סטודנטים כמו האט מתקשים להבין את ההתנהלות של הנשיאה. "היא הייתה בצד שלנו עד היום, וזה נורא מוזר אם היא באמת אמרה את הדברים האלה. זה לא ברור אם הם רוצים להיות איתנו או נגדנו", אומרת האט. "השורה התחתונה היא שמפחיד ללכת בקמפוס כשיש את כל ההפגנות האלה וצועקים 'מהנהר לים'. התחושה היא שמי שצועקים את זה כבר ממש יודעים מה הם אומרים, זה מפחיד, ולשמוע שהנשיאה מגבה את ההצהרה הזאת זה עוד יותר מפחיד. יש תחושה כאילו אנחנו נגדם, ובכנות, זה כאילו אנחנו מנסים לדבר ולעשות שלום ולהבין את הצד השני, אבל הם לא רוצים".
לדבריה, "הפרופסורים דווקא מעודדים ללמוד מכל הפרספקטיבות. לפעמים אני היהודייה היחידה בחדר, ולא רק שהם לא רוצים להקשיב לי, הם לא רוצים להקשיב למרצים. הם כאילו באים בגישה של 'אנחנו יודעים הכול, ואנחנו לא רוצים ללמוד שום דבר חדש'. זה מגוחך, בטח עבור סטודנטים. לחשוב שהם יודעים הכול כתלמידים צעירים זה משוגע. הרי בשביל ללמוד הם נמצאים פה".
מאוניברסיטת ניו יורק טרם נמסרה תגובה לבקשת ynet.
