כהונת הרבנים הראשיים – הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו – הסתיימה ביום ראשון, ממלאי המקום הזמניים כבר נכנסו ללשכותיהם, אך תאריך לבחירת שני הרבנים הראשיים החדשים – עדיין אין.
את הרבנים הראשיים, שאמורים לכהן 10 שנים בתפקיד, אמורה לבחור באופן חשאי אספה, המורכבת מ-150 נציגים – רבנים ואנשי ציבור. 20 מתוכם נבחרים כנציגים של שר הדתות ושל הרבנים הראשיים.
הרבנים יוסף ולאו התבקשו על ידי הפרקליטות להימנע מבחירת נציגים, שכן הם נגועים בניגוד עניינים מכיוון שאחיהם נמצאים בין המועמדים לתפקיד הבכיר (הרב דוד יוסף והרב משה חיים לאו). אך למרות זאת, נציג אחר ממועצת הרבנות הראשית או בתי הדין הרבניים יכול היה למנות את הנציגים במקומם.
בשל היותו של רוב הגוף הבוחר מורכב מגברים, שכן 80 מהנציגים הם רבני עיר, רבני קהילות ודיינים, תפקידים שממלאים אותם גברים בלבד, הורה בג"ץ לרבנים הראשיים לשקול למנות נשים בתוך הנציגים מטעמם, זאת כדי להבטיח ייצוג נשים משמעותי באספה הבוחרת.
דבר זה הביא לעת עתה את הרבנים, וכן את סביבתם הקרובה ואת המשרד לשירות דת, להימנע מכל הכרעה ולא לכנס את האספה הבוחרת, ועל כן הליך הבחירה הרשמי כלל לא החל.
כאמור, הגוף הבוחר מורכב מ-150 חברים, 70 מהם נבחרי ציבור ואישי ציבור שאינם רבנים. בין נבחרי הציבור – ראשי 25 הערים הגדולות: ירושלים, תל אביב, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, נתניה, בני ברק, באר שבע, חולון, רמת גן, אשקלון, רחובות, בית שמש, בת ים, הרצליה, כפר סבא, חדרה, מודיעין, לוד, רעננה, רמלה, ראש העין, נהריה וקריית גת; ארבעה ראשי המועצות האזוריות הגדולות: מטה יהודה, עמק חפר, עמק יזרעאל וחוף הכרמל; שישה ראשי המועצות המקומיות הגדולות: פרדס חנה-כרכור, גדרה, מבשרת ציון, גן יבנה, זיכרון יעקב ושוהם.
עוד כלולים 14 ראשי מועצות דתיות בערים הגדולות, וארבעה ראשי מועצות דתיות מהמועצות המקומיות הגדולות ביותר, מהערים והיישובים הבאים: תל אביב, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, חולון, בת ים, רעננה, גבעתיים, קריית גת, אילת, נס ציונה, עכו, קריית ביאליק, צפת, רכסים, אזור, ירוחם ופרדסיה. כמו כן חברי הכנסת שמונו להיות חלק מהאספה הבוחרת הם אליהו ברוכי מיהדות התורה, אתי עטיה מהליכוד, יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, מתן כהנא מהמחנה הממלכתי ויצחק קרויזר מעוצמה יהודית.
הרב יצחק יוסף על גיוס חרדים
(צילום: דר וסוחרת)
מבין רשימה זו יש שש נשים בלבד, שתי חברות הכנסת וכן גלית שאול, ראש מועצת עמק חפר, מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה, דפנה רבינוביץ' ראש מועצת שוהם ושלומית שיחור רייכמן – ראש מועצת עמק יזרעאל. 10 הנציגים מטעם השר לשירותי דת טרם נבחרו וכן שני שרים מהממשלה, כך שייתכנו נשים נוספות.
80 הרבנים המרכיבים את הגוף הבוחר הם רבני 30 הערים הגדולות, 14 המועצות המקומיות הגדולות, שמונה רבני היישובים הגדולים, שני רבני המועצות האזוריות הגדולות ביותר, 10 הדיינים הוותיקים ביותר, הרב הצבאי הראשי וסגנו, וכאמור 10 רבנים שימונו מטעם הרבנות הראשית – וטרם נבחרו. בשל חוסר ההכרעה מה לעשות בדבר הוראת בג"ץ בנוגע למינוי הנשים, עדיין לא הגיעו להכרעה והאספה הבוחרת טרם כונסה.
תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן, התייחס לסחבת בבחירות ואמר: "העובדה שהרבנים הראשיים מסיימים את תפקידם ללא מחליפים, שנבחרו כדת וכדין, מעידה על חוסר הרלוונטיות של הרבנות הראשית לציבור הישראלי. תחת ממשלה שבה החרדים שולטים ללא מצרים בשירותי הדת, ממוסמסות הבחירות לרבנים ראשיים מתוך שיקולים פרסונליים שעיקרם סידורי עבודה לבני משפחות לאו, יוסף ודרעי. הדבר מעיד כאלף עדים על כך שהרבנות לא נועדה אלא לשמש כקרדום לחפור בה בידי הפוליטיקאים החרדים".
במקביל, בג"ץ צפוי לדון בעתירה שהגיש פרופ' אביעד הכהן, בשם הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי "שערי משפט", בדרישה לקיים את הבחירות לרבנות הראשית במועדן. כמובן המועד החוקי של הבחירות כבר לא יוכל להתקיים, שכן על פי לשון החוק הוא לא פחות מחודש אחד לפני תום כהונתם של קודמיהם, וכהונתם של שני הרבנים הראשיים כבר הסתיימה בראשית השבוע, על כן מבקשים העותרים לקבוע כי "אי קיום הבחירות לרבנות הראשית במועד שנקבע להן מהווה עבירה על הוראות הדין ופגיעה בוטה בלשון החוק, ולפיכך יורה על קיומן בהקדם האפשרי".
כמו כן מבקשת העתירה כי בית המשפט יורה לוועדת הבחירות לרבנות הראשית לפרסם באופן מיידי את הרכב האספה הבוחרת, שאמורה להתכנס ולבחור את הרבנים הראשיים.
מי שהצטרף גם הוא לעתירה כידיד בית המשפט הוא הרב אליעזר איגרא, הדיין הוותיק ביותר בבית הדין הגדול בירושלים ומבכירי הדיינים בישראל, שממלא כיום את מקומו של הרב הראשי בתפקיד נשיא בית הדין הגדול ומבקש להתמודד בעצמו לתפקיד הרב הראשי לישראל.
הרב איגרא, שבאוגוסט ימלאו לו 70, לא יוכל להתמודד לתפקיד הרב הראשי אם הבחירות ייערכו לאחר יום הולדתו. הוא יבקש באמצעות עורכי דינו כי "ככל שהבחירות לרבנות הראשית לא תתקיימנה במועדן, לא תיפגע כשירותו של המבקש להיבחר לכהונת רב ראשי, כפי שזו הייתה קיימת במועד שבו היו אמורות הבחירות להתקיים".
מארגון עתים, שהגיש גם הוא עתירה, נמסר: "נאלצנו להגיש את העתירה בגלל הפרת החוק של המדינה בשל אי קיום הבחירות לרבנות. לראשונה בתולדות המדינה אין רבנים ראשיים לאחר הפרידה מהרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, כשגם תאריך לבחירות עדיין אין. לעומת זאת, דילים, נפוטיזם והמשך הבחישות העסקניות של דרעי, סמוטריץ' ושליחיהם – את כל אלה יש בשפע".
