אחרי שנים של ציפייה החליט פרופ' שלמה סוצ'ס בן ה-92 לעלות לישראל מקליפורניה שבארה"ב. המפגש המרגש עם ילדיו ונכדיו בשדה התעופה כלל חיבוקים ודמעות: "אף פעם לא מאוחר מדי, אני מפציר ביהודי הגולה לעלות לישראל", אמר. משדה התעופה נסע סוצ'ס אל הבית שקנה בבית שמש, שם הוא מקווה להשתקע ולהתחיל את חייו החדשים.
סוצ׳ס נולד בניו-יורק בשנת 1929 והתייתם בגיל 11. את אשתו איבד לפני 35 שנה. בהמשך חייו עבר לגור בקליפורניה, למד באקדמיה והוסמך כפרופ׳ למתמטיקה, והיה מרצה באוניברסיטה בקליפורניה עד לרגע שעזב לישראל, אתמול (יום ד'). בכך הוכתר למרצה למתמטיקה המבוגר ביותר בארה"ב. אם לא די בכך, בגיל 85 הוא גם עשה תואר במשפטים, מתוך סקרנות ועניין. בזמנו הפנוי מתעסק פרופ' סוצ'ס בנדל"ן ורוכב על אופניים.
למרות הקושי החליט להגשים את החלום, לעזוב את האוניברסיטה, את הסטודנטים ואת החברים בקליפורניה - ולעלות לישראל, היכן שלדבריו שנמצא הלב שלו וגם רוב ילדיו ונכדיו. "אני מאוד מתרגש להיות בארץ ישראל ליד המשפחה שלי", אמר. "זו תקופה מאוד מרגשת מבחינתי שסוף-סוף אני עושה עלייה אחרי כל השנים שתמכתי בישראל וביקרתי כאן. לגור פה זו ברכה וזה לעולם לא מאוחר מדי". הוא הוסיף: "אני מפציר ביהודי הגולה לעלות לישראל".
נכדו, יוסף קנדיאטי, סיפר כי לאורך השנים היה הסב מבין התומכים הגדולים של ישראל: "הוא מאוד ציוני", הוא מספר. "הוא קונה רק רכבי פורד, כי הם היחידים שהיו מוכרים רכבים לישראל בשנת 1948. הוא תמך בילדיו כשרצו לעלות לישראל ועכשיו הוא בא לבנות כאן חיים חדשים".
קנדיאטי תיאר את המפגש עם סבו בשדה התעופה: "הוא נורא התרגש ובכה. שרנו 'הבאנו שלום עליכם', והוא בירך 'שהחיינו'. זה החלום שלו לעשות עלייה לישראל כבר תקופה ארוכה, אני שמח שזה התממש".
חתונה ל-17 זוגות מהשבט העתיק
היום (ה') נערך טקס חתונה המוני ל-17 זוגות משבט בני המנשה שעלו לאחרונה מהודו - החתונה הקבוצתית הגדולה ביותר של בני המנשה. האירוע נערך במרכז הקליטה של ארגון שבי ישראל בכפר הנוער עיינות שליד נס ציונה, לאחר שהשלימו את הליך הגיור באישור הרבנות הראשית, ונישאו כדת משה וישראל. העולה הצעיר ביותר בקרב הזוגות הוא בן 20 והמבוגר ביותר בן 79 – שניהם חתנים.
בין העולים שנישאו גם זוג הורים ובנם שהתחתנו בשנית, רק שהפעם יחדיו באותו אירוע. בצלאל (43) ובת שבע (41) האוקיפ זכו לעלות לישראל ולהתחתן היום ביחד עם הוריו של בצלאל, שמעון (73) ורחל (64) האוקיפ שהמתינו 20 שנים לעלייה, ובמהלכן לא הפסיקו לחלום על הרגע שבו יזכו להעלות את ילדיהם לארץ אבותיהם.
זוג נוסף הם איוב ושרה טונגנונג שנישאו במקור בשנת 1963, לפני שישה עשורים. הם עלו ביחד עם בנם, אלמן עם ארבעה ילדים. מיד לאחר נחיתתם התאחדו בני המשפחה עם בן נוסף, דניאל טונגנונג ונכדיהם, שעלו לארץ לפני 6 שנים וגרים כעת בצפת.
הכלות לבשו שמלות כלה לבנות מסורתיות, וחלק מהחתנים לבשו חליפות עם עיצובים מסורתיים של בני המנשה. נוכח מגפת הקורונה, נערכו הטקסים בהתאם להנחיות ולהגבלות של משרד הבריאות. 17 הזוגות בני השבט העתיק, הגיעו הודות למאמצי ארגון שבי ישראל ולשרת הקליטה פנינה תמנו שטה, ממדינות מניפור ומיזורם בצפון מזרח הודו, והם צפויים לעבור להתגורר בעיר נוף הגליל בשבועות הקרובים.
"שמרו על המסורת בקנאות"
על פי המסורת המועברת בין הדורות, חברי קהילת בני המנשה בהודו רואים עצמם כצאצאים של שבט המנשה, אחד מעשרת השבטים שגורשו מארץ ישראל בסוף תקופת בית ראשון - לפני יותר מ-2,700 שנים על ידי מלך אשור. מספרם נאמד כיום בכ-10,500 נפש. כ-6,500 מהם עדיין ממתינים לעלות לישראל. למעלה מ-4,000 בני הקהילה כבר עלו ונקלטו בישראל בהצלחה.
״אנו מאחלים לזוגות שזה עתה נישאו מחדש המון מזל טוב, אושר, בריאות והגשמה עצמית בביתם החדש״, אמר מיכאל פרוינד, מייסד ויו"ר שבי ישראל. "לאחר שהגשימו את חלומם לעלות לישראל ולשוב לעם היהודי, ל-17 הזוגות מקרב בני מנשה יש עכשיו סיבה נוספת לחגוג. למרות מגפת הקורונה הם נישאו מחדש בטקס נישואין יהודי מסורתי, המסמל את החיים החדשים שהם עומדים לבנות כאן, בארץ ישראל, הבית שאליו התפללו להגיע במשך שנים רבות".
שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, בירכה את הזוגות: "זוהי קהילה מיוחדת עם אהבת ישראל בכל המובנים; קהילה ששמרה בקנאות על המסורת היהודית במשך שנים רבות בהודו הרחוקה, ושייחלה ליום שבו תמצא נחלה באדמת ציון". עוד הוסיפה: "ממשלות ישראל לדורותיהן התחייבו לעודד ולקלוט עלייה מכל רחבי תבל, ואני חרטתי על דגלי לסייע לכמה שיותר מהעולים שנתקלים בקשיים בתהליכי העלייה ארצה".
