הריסה לא חוקית למבנה לא חוקי: רשויות המדינה ממשיכות להפיק לקחים מאסון מירון, ולפרק את המבנים שהוקמו באזור קבר רשב"י ללא היתר, זאת במסגרת המאמצים לסילוק המפגעים באתר הקדוש לקראת הילולת ל"ג בעומר הבאה, שתיערך בעוד כשלושה חודשים.
אלא שכעת נראה כי המרוץ נגד הזמן בדרך להשלמת המשימה – בין השאר, בגלל הילולת משה רבנו הצפויה להתקיים בעוד כשבועיים וחצי – גורם לעיתים ללהיטות יתר, עד שגם אותן פעולות של רשויות האכיפה אינן תמיד כשרות, ולפחות אחת מהן נעשתה בניגוד לצו בית משפט.
בשבוע שעבר הרסה הרשות לאכיפה במקרקעין באישון לילה את "גשר הכהנים" במירון, שבשנים האחרונות שימש מבקרים רבים, ואפשר להם גישה לאתר מבלי להיחשף למערות קבורה עתיקות שנמצאו במקום, בשל האיסור ההלכתי על כהנים להיטמא למתים. ל-ynet נודע כי הגשר נהרס למרות צו עיכוב ביצוע שניתן שעות ספורות קודם לכן, על ידי בית משפט השלום בצפת.
זהו הגשר השלישי והאחרון שפורק במתחם (אחרי "גשר דב", שבו אירע האסון, ו"גשר המהדרין"), בטענה כי נבנה שלא כחוק ובניגוד לתוכנית, חסם דרכי מילוט והוכרז כמבנה מסוכן – זאת בהתאם להמלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון שאומצו בידי הממשלה.
השופט רונן פיין אמנם דחה בתחילת חודש פברואר עתירה שהגישו עמותות ועסקנים מקומיים נגד ההחלטה לפרק את הגשר, תוך שהוא מקבל את כל טענות המדינה לעניין אי-חוקיות המבנה ומסוכנותו, ובהתאם לכך ביטל צו מניעה שעמד נגד ההריסה – אך לבקשת העותרים, הורה השופט לאחר מכן על השהיית העבודות לעשרה ימים, כדי לאפשר להם לערער לבית המשפט המחוזי.
ב-10 בפברואר הגיש בא כוחם, עו"ד דרור שוסהיים, בקשה חדשה לעיכוב הפירוק בעשרה ימים נוספים, והשופט נעתר גם לה. ההחלטה בעניין ניתנה ב-13 בחודש, ככל הנראה בשעות הערב המאוחרות – מה שכאמור לא מנע מהרשות לאכיפה במקרקעין להרוס את הגשר בלילה שבין 13 ל-14 בו. ייתכן שהרשות לא עודכנה בזמן אמת בנוגע לעיכוב הביצוע, שהוצא ברגע האחרון. כך או אחרת – את שנעשה אין להשיב. ההריסה קבעה מצב בלתי הפיך בשטח, ההופך את הערעור המתוכנן לכמעט חסר משמעות.
"יש בולמוס הריסה"
הרב אברהם פרויליך, אחד העותרים, המשמש גם חבר בוועדת החמישה המנהלת מטעם המדינה את מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, רמז לחוסר תום לב בעליית הדחפורים על הקרקע סמוך כל כך להחלטת בית המשפט. "לא סתם הם הגיעו בשתיים בלילה ולא בשבע בערב", אמר. "מאז מה שקרה יש כאן בולמוס הריסה, ולמרות שכולם יודעים מה גרם לאסון – מחפשים מתחת לפנס כל מיני עבירות על חוקי הבנייה, כאילו זו הבעיה".
פרויליך טוען כי במרוצת השנים הוגשו לרשויות מאות בקשות שונות להיתרי בנייה במירון, אך אף אחת מהן לא אושרה או לפחות זכתה להתייחסות רצינית. "לא מדובר באנשים שרצו לבנות וילות לעצמם, אלא בבתי כנסת, מקוואות, מתחמי הכנסת אורחים וגשר לכהנים – דברים טובים למען עם ישראל. לצערנו לא נתנו רישיון אפילו על מטר אחד. ומכיוון שיש כאן התפוצצות של אוכלוסייה, ובהיעדר פיקוח, לא הייתה ברירה אלא לבנות בלי אישורים – בליווי מקצועי ובצורה בטוחה". לדבריו, "לאנשים במירון יש אותה טענה שיש לבדואים בנגב על הזנחה מצד המדינה, שדחקה אותם לבנייה לא חוקית".
כדי להמחיש את גודל האבסורד, סיפר הרב פרויליך כי הרשויות דחקו במנהלי האתר במשך שנים להכשיר במקום תאי שירותים מיוחדים עבור נכים ובעלי מוגבלויות, אף שהדבר כרוך בהשקעת משאבים גדולים מצידם, ולבסוף משתמשים באותם תאים 15-10 אנשים ביממה. "גשר הכהנים משמש מאות אנשים ביום – וזה לא מעניין אף אחד", טען. "בלעדיו הם לא יכולים לעלות להר. זה פשוט קטסטרופלי".
"ההחלטה הובאה בפנינו רק לאחר הריסת הגשר"
מהרשות לאכיפה במקרקעין נמסר בתגובה על הריסת הגשר, למרות ההחלטה על עיכוב ביצוע: "בית המשפט ביטל את צו המניעה נגד הריסת המבנה בהחלטה מנומקת, תוך שהוא מקבל את עמדת המדינה כי למבקשים אין זיקה למקרקעין שעליהם מצוי הגשר, וכי מדובר במבנה לא חוקי.
"למבקשים ניתנה אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור עד ל-13.2, אולם זו לא הוגשה, ובמקומה הגישו ביום האחרון בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, שעד לשעות הערב המאוחרות לא נעתרה. משכך, הודיעה פרקליטות מחוז צפון-אזרחי לבאי כוח המבקשים, כי בהיעדר החלטה אחרת, תבצע הרשות את ההריסה האמורה.
"הריסת המבנה בוצעה בשעות הלילה של אותו יום, כאשר רק למחרת בבוקר הומצאה לרשות ההחלטה הקובעת את המשך עיכוב הביצוע, לפנים משורת הדין. החלטה זו לא הייתה בפני הרשות בשום שלב, אלא רק לאחר מועד ביצוע ההריסה. הרשות תמשיך לפעול בנחישות להסרת כל המפגעים באתר, כפי שעשתה עד כה".
עוד שישה מבנים ייהרסו
בתוך כך, בית משפט השלום בצפת קיבל את בקשת המדינה למתן צווי הריסה לשישה מבנים נוספים שנבנו באופן בלתי חוקי במתחם קבר רשב"י בהר מירון, בקרקע שיועדה לחקלאות. מדובר במבנים שחלקם בנויים מחומרים קלים ועל לוחות אסכורית ללא כל ליווי הנדסי או מקצועי אחר, שנבנו ללא היתר על שטחים ציבוריים בקרקעות המדינה.
המדינה טענה בבקשות ההריסה, שלאחר אסון מירון קיים צורך דחוף בסילוק מהיר של כל הבנייה הבלתי חוקית במתחם הקבר, כדי לסייע לתכנון מיטבי של אירועי ההילולה, ללא מפגעים או מכשולי בטיחות.
השופטת דוניא נסאר קיבלה את עמדת המדינה והורתה על הריסת המבנים, כשקבעה כי קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה לסלקם מהמתחם. בין השאר, ציינה השופטת שאין מחלוקת שהמבנים מצויים על קרקע חקלאית מוכרזת והשימוש בהם מנוגד לייעוד הקרקע. מעבר לכך, המדינה הציגה חוות דעת שלפיהן במתחם הקבר קיימים מספר ליקויי בטיחות חמורים בנושאי חשמל וקונסטרוקציה. טרם ניתנו החלטות בבקשות ההריסה הנוגעות לארבעה מבנים נוספים.