בזמן שהקואליציה מנסה לקדם חוק שיעניק פטור מגיוס לתלמידי ישיבות, פרסמה ד"ר תהילה אליצור מכתב פתוח ליו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, שבו כתבה בין השאר שבעלה ובניה נמצאים בחזית הצפונית וברצועת עזה – בזמן שבני ישיבות חרדים אינם תורמים למאמץ להגן על המדינה. "אני שואלת את עצמי – איך יכול יהודי לשלוח את אחיו למלחמה, ובה בעת להילחם על כך שהוא וילדיו לא ייקחו בה חלק", היא כתבה.
ד"ר אליצור כתבה בפתח המכתב, שנכתב ערב החג: "במשפחתך ודאי מתכוננים לחג. ככה נראה החג שלנו: האיש שלי, רופא בן 54, אי שם בצפון. רוב הזמן לא זמין... מאז שמחת תורה תשפ"ד הוא מגויס, במצטבר שמונה חודשים. אוגדה 98 – חאן יונס, ג'באליה, מחנות המרכז... עכשיו צפון. גם הבן שלי, ביחידת מילואים של יוצאי גולני, נמצא אי שם בצפון, הגזרה רחבה... זה ודאי ידוע לך, אתה יושב עם מקבלי ההחלטות לגבי החזיתות שאליהן נשלחים האיש והבנים שלי".
בהמשך מכתבה היא סיפרה על בן נוסף שלה, הנמצא ברצועה: "הבן הצעיר ממנו, חייל סדיר בנח"ל, לוחם ברפיח. בחצי השנה האחרונה נמצא שם רוב הזמן. התקשר בזמן שאכלנו סעודה מפסקת, נתנו להם טלפון כי חייל מגדוד השריון שהם מסופחים אליו נהרג. זה הנוהל. כשנהרג מישהו מעבירים טלפון להתקשר להורים... הבנים שלי לא צמו ביום כיפור, אי אפשר לצום כשנלחמים. הלולב והאתרוג מחכים להם בבית".
ד"ר אליצור התייחסה בפנייה לדרעי, שאמר בערב החג כי "מתחילים להבין את גודל הניסים והנפלאות של השנה הקשה הזו", להתבטאויות קודמות שלו לגבי גיוס. "לדבריך, כדאי שהבנים שלי יחד עם חבריהם יעזבו את החזית וישבו בישיבה. הרי יום של לימוד תורה מייתר ימי לחימה", היא כתבה. "לפי דבריך, אתה אמור לקרוא לראשי ישיבות ההסדר ולכל הציבור הדתי-לאומי, להפציר בבניהם לעזוב את החזית ולחזור לישיבות שלהם. לפי דבריך אתה אמור לקרוא לראשי הישיבות החרדיים לפתוח את הישיבות, להזמין את כל החיילים הלוחמים, דתיים וחילונים, לשבת ללמוד. להזמין את הטייסים, מיירטי הכטב"מים, מאיישי החמ"לים, אנשי המודיעין, הים, האוויר והיבשה, להפסיק את כל פעילותם הצבאית ולהיכנס לישיבה. לפי דבריך אפשר באופן פשוט לנצח במלחמה, בלי מחיר דמים, בלי פצועים, בלי הלילות שלנו המוטרפים מחוסר שינה. נפרק מחר את צה"ל, נשב כולנו ונלמד תורה".
בהמשך מכתבה כתבה ד"ר אליצור, החברה ב"שותפות לשירות – נשים דתיות לשוויון בנטל", כי דרעי אינו מתכוון שתלמידי ישיבות ההסדר יעזבו את המלחמה ויעברו ללמוד תורה בישיבות. "לא אתה ולא אף אחד מהשרים וחברי הכנסת החרדים. לא העסקנים וגם לא הרבנים וגדולי הדור. הרי כולכם מצפים, בצדק, שהטייסים ואנשי חיל האוויר יעמדו מול מתקפות טילים מאיראן ויעשו כל שביכולתם ליירט כטב"מים", היא כתבה בפנייה. "אתם מצפים, ובצדק, שחיילי החי"ר, השריון והתותחנים יטהרו את הכפרים בלבנון המאיימים על יישובי הצפון, שחיילי מודיעין יספקו להם את המידע המדויק ביותר, שחיל התותחנים וחיל הים יחפו, שהתובלה והלוגיסטיקה יעבירו את הציוד הדרוש, שחובשים ורופאים ילוו כל מי שנכנס. כמו כולנו אתם נחרדים ממה שמתגלה בכפרים מעבר לגבול ומהמחשבה על מה שהיה קורה אילו כוח רדואן היה מצטרף לחמאס בשמחת תורה תשפ"ד. אתם חרדים כמו כולנו, מצפים מצה"ל לעשות הכול כדי שלעולם לא יקרה שוב פוגרום במדינת ישראל. כמו כולנו. רק בהבדל אחד – אתם לא מוכנים לקחת חלק".
ד"ר אליצור – שפרסמה בינואר מכתב לאימהות חרדיות – הוסיפה כי מדובר במצב בלתי מתקבל על הדעת. "אין לי ספק שאבות משפחתך, אנשי התורה במרוקו, כמו אבות משפחתי, אנשי התורה בפולין, לא היו מעלים על דעתם מציאות של מדינה יהודית שאזרחיה היהודים מסרבים לקחת חלק בצבא שלה המגן עליהם עצמם", היא כתבה. "אין לי ספק שהסבים שלך לא היו מעלים על הדעת מציאות של יהודי המצפה מרעהו לשלוח את בני ביתו להילחם ולהסתכן עבורו, בעודו יושב מוגן ובטוח, ונלחם לא לקחת חלק במאמץ השמירה על החיים. בעיקר הם לא היו מעלים על הדעת שמישהו עושה כך בשם התורה. אילו היו שומעים על עולם תורה שצועק 'נמות ולא נתגייס', בעוד מנהיגיו מעיזים לשבת בממשלה ולשלוח חיילים מבני עמם וארצם להילחם, ודאי היו קורעים בגדיהם וחוגרים שק על התורה שכך עיוותו אותה".
בסיום מכתבה, כתבה ד"ר אליצור מסר ברור וחד לדרעי: "איך יכולים אנשי תורה להתעלם מחובת לא תעמוד על דם רעך, חובת השבת אבדת אחיך, הכוללת כפי שלימדו חז"ל גם אבדת גופו, ומחובת ואהבת לרעך כמוך. אני נחרדת ממה שאכתוב כאן, אבל לא מוצאת הסבר אחר – אנחנו בעיניכם לא בכלל 'רעך'. הלוואי שאני טועה. עליכם, מנהיגי החברה החרדית, בחורי הישיבות ומשפחותיהם חובת ההוכחה, והיא אחת בלבד: קומו, שלחו את בניכם ללשכות הגיוס. לוו אותם בדאגה, באהבה ובדמעות כמו שאנחנו עושים, ותאמרו להם כמו שאנחנו אומרים לנו ולבנינו: קיימו את חובת התורה להגן על רעיכם ועל עמכם מיד צר. אם תעשו כך אולי נזכה ויתקיים בנו 'והשיאנו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום'".
היא גם פנתה לכל חברי הכנסת הציוניים: "הפנייה שלי לשר אריה דרעי ממוענת גם אליכם. ספק אם דרעי יקרא. ספק גדול אם ההנהגה החרדית הפוליטית והרבנית תעשה את המצופה ממנה. כך או כך הילדים שלי ושלכם ימשיכו להגן, תוך סיכון חיים, עליו, על ילדיו, כמו על כל מי שחי כאן. זו הדרישה היהודית הציונית והמוסרית שכולנו מחויבים לה. אל תיתנו את ידיכם לחוק השתמטות המכשיר את העמדה החרדית המבחינה בין שבט לשבט ובין דם לדם. אי אפשר להיות ציוני ולתת יד לחוק כזה. זה לא עניין של 3,000 או 6,000. זה לא עניין של יכולת הקליטה של צה"ל ואפילו לא של האפשרות לשמור על אורח חיים חרדי בצה"ל. זה עניין של חיים, של היכולת להחזיק כאן עכשיו ובעתיד את הכוח הדרוש כדי שלא יתרחש שוב פוגרום במדינת ישראל. אם לא יהיה שינוי בגיוס חרדים, אנו עלולים להגיע תוך עשור לגיוס שמיניסטים. במישור הערכי החוק הזה לא ציוני, לא יהודי ולא מוסרי. אל תיתנו לו יד".