לאחר שנער מוסלמי דקר יהודי חרדי ברובע סלנאו בציריך ופצע אותו קשה, תוך שהוא צועק קריאות "מוות ליהודים", משטרת ציריך הודיעה כי תתגבר את האבטחה על אתרים יהודיים בעיר. בקהילה היהודית בשווייץ הזדעזעו מהתקיפה: "זה קרה בפינה שמוכרת כבר לכולנו, אנחנו מכירים את המקום", אמר הבוקר (ב') הרב חיים דרוקמן, נציג חב"ד ורב הקהילה היהודית בלוצרן, בריאיון ל-ynet. "במוצאי שבת בשעה 22:10, יהודי יצא מבית משפחתו במרכז העיר, במרכז הקהילה היהודית בציריך, ממש מה שנקרא אצלנו – באמצע הצ'ולנט של הקוגל, ופשוט נדקר".
הוא ציין כי "הדוקר צעק: 'מוות ליהודים, מוות ליהודים, אללה אכבר', והיו עוד צעקות חמורות. ברגע שתפסו אותו הוא איים בעצם לתקוף גם את אלה שאוחזים בו. היו אנשים שאחזו בו ויהודים שהיו באזור, והוא אמר: 'אתם רוצים שאני אתקוף גם אתכם?' בשעות הראשונות לא היה ברור אם מדובר באירוע אנטישמי, עד שהעדויות האלה הוכחו באופן ודאי. אני באופן אישי מכיר את המשפחה של הקורבן ומכיר גם חלק מהעדים שהיו במקום וראו את זה. באמת היה הלם גדול".
"אני לא יכול להגיד שאין עלייה באנטישמיות בכלל, אבל המצב בשווייץ הרבה יותר טוב מאשר כל השכנות שלנו באירופה – אם זה צרפת, גרמניה, איטליה, אנגליה וקצת רחוק יותר", אמר דרוקמן. "בשווייץ המצב קצת אחר, המדינה שונה, המנטליות שונה. בכלל האירוע הזה הוא חריג שבחריגים. אין פה פאניקה, רחוק מאוד מזה, להפך – יש לנו הרגשה של תמיכה חמה מאוד מהמשטרה".
ועם זאת, יש כאלה שאומרים שאולי זה הזמן לעלות לישראל?
"יש כל מיני קולות. קולות לעלות לארץ יש כאן כבר מאז 1948. אני נמצא בשווייץ 22 שנה ותמיד יהודים כמהים ורוצים לעלות לארץ. אני לא מזהה שום תנועה רצינית של אנשים שרוצים לעלות, אין שום התארגנות של עלייה לארץ בגלל האנטישמיות. יש רצון וכמיהה לעלות לארץ מכיוון שארץ ישראל היא של עם ישראל, ולכל יהודי, גם אם אנחנו מרגישים פה מאוד בבית בשווייץ, יש בית נוסף שהוא ארץ ישראל".
הוא הוסיף כי "האבטחה סביב מוסדות הקהילה תוגברה, ובכלל מאז 7 באוקטובר יש הגברה משמעותית מאוד של האבטחה במוסדות היהודיים. מאז האירוע שלשום יש קצת יותר ערנות, אבל אף אחד לא נשאר בבית".
לסיום, הבטחת לנו חדשות טובות.
"לפני החדשות הטובות המרכזיות, יש עדכון חיובי: ממש הבוקר יצא גינוי חריף מאוד והזדהות עם הקהילה היהודית מטעם מוסדות הקהילות המוסלמיות של שווייץ, ממש גינוי והזדהות בלי שום כחל וסרק. זה מאוד מעודד, זה מאוד מחמם את הלב.
"החדשות הטובות הן שמבחינה רשמית, בהגדרה הרפואית, הפצוע יצא מסכנת חיים. המצב שלו עדיין קשה אבל יציב, ואנחנו מעודדים מאוד וממשיכים להתפלל. היינו בלחץ גדול מאוד. אנחנו מכירים היטב את המשפחה והבת של הפצוע לומדת בבית הספר יחד עם הבת שלי. כמו תמיד בימים כאלה, יש התקבצות כזאת, התכנסות לתוך הקהילה מכל גווני היהדות – החרדים, המודרניים, הרפורמים, הקונסרבטיבים – וזה מחמם את הלב, אבל אני מייחל שנדע ימים טובים יותר".