על תיקון ליל שבועות, סדר מיוחד של לימוד שאותו נוהגים לקרוא בליל חג השבועות, מסופר עוד בספר הזוהר הקדוש. לפי המנהג, נוהגים שלא ללכת לישון בליל החג, ובמקום זאת לשבת ולעסוק בתיקון ליל שבועות, שנקבע על ידי המקובלים לפני מאות שנים.
"בשנת 1492, לאחר גירוש ספרד, הגיעה לצפת קבוצת מקובלים, והחלה לעסוק בסיבות שהביאו לגירוש ובדרך לקרב את ביאת המשיח, באמצעות התעמקות בקבלה ובתורת הנסתר. כך, למעשה, החל מוסד התיקון, שהוא לימוד מיסטי בניסיון לתקן את הנשמה שלנו, ומתוך זה לתקן את החברה והעולם ולהביא את המשיח", מסבירה הרבה הרפורמית גליה סדן מקהילת בית דניאל.
"בשבועות התיקון חשוב במיוחד בשל היותו חג מתן תורה, כשעוד אמרו המקובלים בצפת של המאה ה-16: 'נכין עצמנו כל הלילה מבחינה רוחנית לקראת מעמד הר סיני, ונלמד על המשמעויות של המעמד מתוך ספר הזוהר, כאילו אנחנו בני ישראל שיצאו ממצרים ועומדים לקבל את התורה'".
לדבריה, במאה ה-20, כשהחלו להתפשט הרעיונות הקבליים, התרחבה התופעה והתעצמה עוד יותר, כשאנשי רוח חילוניים ומסורתיים החלו לדבר על חזרה לארון הספרים היהודי. "כך הפך תיקון שבועות ללילה של לימוד רחב מתוך ארון הספרים היהודי, ונתפס במובנו הרחב: תנ"ך לצד ספרות, שירה ופזמונאות עברית, קולנוע ישראלי לצד תיאטרון, פוליטיקה וכלכלה, ובעצם כל תחום שנוגע לחיינו. לצד זה החלו להתפתח תיקונים נוספים, שמתקיימים במקומו, למשל במתנ"סים, בבתי כנסת של התנועות הליברליות, במעגלי התחדשות יהודיים כמו בתי המדרש אלול ועלמא, ועוד".
3 צפייה בגלריה
הרבה גליה סדן. "המנהג הפך לטרנדי גם בקרב הציבור החילוני, שמחפש נקודת אחיזה"
(צילום: טל שחר)
סדן מסבירה כי לא פעם בוחרים נושא לתיקון, וסביבו מתקיימות ההרצאות. השנה בחרה התנועה הרפורמית בציטוט של המשוררת לאה גולדברג, "עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד", ככותרת לתיקון העוסק בחסד ובתקווה: "כשהתחלנו את התיקון בבית דניאל לפני כ-30 שנה, לא האמנו שזה מה שיתפתח עם הזמן. המנהג הפך לטרנדי גם בקרב הציבור החילוני, שמחפש נקודת אחיזה".
כאיש אחד בלב אחד
הרב יעקב חיים גלויברמן, מראשי העסקנים החב"דיים ומנהל עמותת החסד "יד ביד", מתייחס למעמד הר סיני וחג מתן תורה כמציג ערכים שמתאימים לימינו: "בערב חג השבועות, על פי המסורת היהודית, לפני למעלה מ-3,300 שנה, עמד עם ישראל לשבטיו למרגלות הר סיני, הר חורב במדבר, וקיבל את עשרת הדיברות האלוקיות על ידי משה רבנו, שירד איתם אל העם לאחר ששהה ארבעים יום בהר עם אלוקים.
3 צפייה בגלריה
הרב יעקב גלויברמן. "עם ישראל הניח בצד את חילוקי הדעות והתאחד לקראת קבלת התורה"
(צילום: פרטי)
"עשרת הדיברות כוללות עשרה צווים אלוקיים ומוסריים, 'אנכי ה' אלוקיך', 'לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי', 'זכור את יום השבת', 'כבד את אביך ואת אימך', 'לא תרצח', 'לא תגנוב' ו'לא תחמוד', המהווים תשתית לכל חברה מתוקנת. בין הדיברות יש מצוות שמשליכות על המשפט העברי, ואפילו על האסלאם והנצרות. את הכוח לקיים את כל התורה קיבלנו באותו מעמד נשגב וחד-פעמי, שבו על פי המתואר עקב העולם כולו בדממה אחר רדתו של משה מן ההר כשלוחות האבן בידיו".
הוא מציין כי "רש"י (רבי שלמה יצחקי), פרשן המקרא, מתאר את אופן חניית בני ישראל למרגלות ההר לקראת המעמד. הוא מתייחס לפסוק 'ויחן שם ישראל נגד ההר' וכותב: 'כאיש אחד בלב אחד'. כלומר, כל עם ישראל, שמנה אז למעלה מ-600 אלף גברים ועוד נשים וטף לרוב, הניח בצד את חילוקי הדעות שהיו ביניהם, ומן הסתם היו להם הרבה כאלה, והתאחד לקראת קבלת התורה".
"חכמי ישראל בכל הדורות הפליגו במעלת ובשבח האחדות בעם ישראל. האחדות היא ערך עליון שאליו שאפו חז"ל בכל הדורות, כדי להבטיח שיח מתוקן ומכובד חרף חילוקי דעות בין כל השכבות והמעמדות שקיימים בעם. חשוב להדגיש: אחדות איננה דעה אחת זהה – ממש לא! אנחנו יכולים לחלוק דעות שונות, פתרונות שונים למצבים בעייתיים ועוד. אבל כל שיח כזה צריך להיות מעוקר משנאה ומהסתכלות אישית. ההיצמדות צריכה להיות לכלל: דעות שונות – כן, פירוד לבבות – לא. כל זה מכוון לחשיבות הגדולה של מציאת הדרך לאחדות העם. הלוואי ונשכיל למצוא אותה, מבלי שנידרש, חלילה, לשעות קשות", מסכם הרב גלויברמן.
