יממה לאחר שקבוצת בחורי ישיבה ואברכים חרדים הואשמה ב"התפרעות" במעבר הגבול לירדן, מציגה הקבוצה את גרסתה – וטוענת לחוויה משפילה ולאפליה על רקע אנטישמי בבידוק, בדרך למדינה השכנה. לדבריהם, הם התבקשו להסתיר את הפאות שלראשם, להסיר סממנים יהודיים כמו כיפות וציציות – ולא להכניס לירדן מזון שהיה ברשותם. כשביקשו לאחסן פריטים בצד הישראלי של מעבר הגבול למשך מספר ימים, גילו שהדבר אינו אפשרי.
בהודעה של רשות שדות התעופה אתמול (יום ג') נמסר כי "קבוצת ישראלים חרדים סורבה בכניסה לירדן בשל התפרעות במסוף הירדני, על רקע סירוב הירדנים לאפשר הכנסת מצרכי מזון. למרות הזהרת צוות המסוף, הם החליטו לקחת איתם את פרטי המזון". חיים גולדברג, צלם וכתב אתר "כיכר השבת" שהתלווה לקבוצה, טוען כי מדובר בהכפשה: "הירדנים ביקשו מאנשים להוריד פאות כתנאי כניסה, ובמקום שישראל תגנה את זה, רשות שדות התעופה משקרת ומפרסמת ש'חרדים התפרעו'. בושה".
המדיניות שבמסגרתה לא מתאפשרת הכנסת פריטים יהודיים מהארץ לירדן נהוגה לאורך שנים בממלכה ההאשמית. החבורה שמנתה כ-100 איש תכננה לנסוע ל"ג'בל הארון", הר שבו על פי מסורות שונות נקבר אהרן הכהן. "הזמנתי נסיעה דרך קבוצה שיצאה בצורה מסודרת, נסיעה שהייתה אמורה להיות רגועה ושלווה", מספר אהרן ירון כלף, בריאיון לאולפן ynet. "אמרו שלא תהיה שום בעיה להביא איתנו אוכל. הבאנו תפילין, טלית, כחלק מתפילה שגרתית של בוקר".
"כמו שאת רואה, מאחורי אוזניי אני מגדל פאות. ברגע שהגענו למעבר הגבול, לפני שירדנו, קיבלנו הודעה שצריך להדביק את הפאות עם ג'ל לשיער, להוריד את הכיפה ולשים כובע קסקט, כדי שהחזות היהודית שלנו לא תופגן", תיאר כלף. "לצערנו, עשינו את זה. אמרנו: טוב, אם זאת הדרך היחידה להיכנס, ניכנס ככה. אבל כשהגענו עם מזוודות לבידוק במעבר הירדני, פשוט פירקו לנו את המזוודות וחיפשו בין החפצים כל סממן יהודי. כיפות – זרקו הצידה. טלית – זרקו הצידה. תפילין – פירקו אותן מהנרתיק וזרקו הצידה".
ניסיתם לדבר איתם תוך כדי? אתם לא היהודים הראשונים שעוברים את הגבול.
"ניסינו לדבר. אגיד עכשיו לטובתם – אני הבנתי ששירות הביטחון הירדני רוצה להגן על היהודים שנכנסים, ומאחר שאנחנו יודעים שהפלסטינים הם 80% מהממלכה הירדנית, השב"כ הירדני מנסה למנוע פיגועי טרור. איך הוא מונע פיגועים? בזה שלא יהיה משהו שיגרום לפלסטינים להתעורר".
"היחס היה נורא"
כשכלף נשאל אם הוא מתכנן לחזור בעתיד למעבר הגבול עם ירדן, הוא משיב: "לא. לא נראה לי". למרות ההבנה באשר למניעים מאחורי ההתנהלות, הוא מתאר תחושות קשות. "זה לא נגמר בסממנים הדתיים, והוציאו לנו כל דבר אוכל שלקחנו איתנו. לחמניות, מנה חמה... אפשר לראות שאין בתוכה איזשהו כלי נשק. לא הבנתי מה היה האינטרס שלהם. האינטרס שלהם אמור להיות שהם כן יקבלו את התיירות הישראלית, ופשוט הרגשתי באותו רגע כמו בבידוק של הקרמלין הרוסי, בשלטון עוין. זה לא היה ידידותי בכלל".
כלף הוא נכה צה"ל, מה שהקשה עליו עוד יותר: "נכנסתי לשם עם קביים וקיבוע בצוואר. יש לי ארבעה ברגים בצוואר. היחס היה פשוט נורא. הייתי צריך להיסחב עם תיקים ולחזור למעבר הישראלי כדי להחזיר ציוד שלא אמור להיכנס לירדן. הבנתי שבעבר היו מאפשרים לאחסן במעבר הישראלי ציוד קודש כזה במשך יומיים-שלושה. אבל שם, גם כן, הייתה אטימות מוחלטת".
כדי לחדד את האבסורד שברדיפה אחר הסממנים היהודיים, מגלה כלף כי רק כאשר חזר לצד הישראלי של מעבר הגבול, התגלתה בין חפציו מחסנית. בניגוד לתשמישי הקדושה שנשא איתו, דווקא את זה הבודקים הירדנים החמיצו. "אני נושא אקדח ברישיון בישראל, האקדח היה בכספת, ושכחתי את המחסנית בתוך התיק שלי", לדבריו. "תבינו שבבידוק הירדני, שחיפש אוכל וסממנים דתיים, את המחסנית פספסו. בבידוק הישראלי המחסנית קפצה להם מול העיניים, והם נכנסו ללחץ".
דובר רשות שדות התעופה מסר בתגובה: "ראשית, לקבוצה נאמר באופן מפורש על ידי מספר גורמים שהירדנים לא מאפשרים הכנסת מזון לירדן. תגובתם הייתה – 'נסתדר'. שנית, המידע על התנהגות הקבוצה משנודע לה כי המזון יוחרם ולא יכול להיכנס לירדן הגיע מכמה מקורות, ולכך התייחסנו בהודעה שלנו. טעיתי כשסיווגתי את הקבוצה. יכולתי להסתפק באמירה שזו קבוצה של ישראלים ולא לשייך אותם למגזר כזה או אחר, ואני מצר על כך".