מסרגות נושרות מבין אצבעותיה של עדן הראל בבהלה כשאני מזכירה את הפצצה המהדהדת שהפילה לפני כארבעה חודשים. "מה קרה? זה משהו שהיא עשתה?" תוהה עודד מנשה, בעלה, וממולל את זקנו, שכבר מאפיר מעט בקצוות.
"הכול בסדר", היא מרגיעה אותו ופורצת בצחוק פראי, "היא בטח מתכוונת לאנפולואו שעשיתי לכל העוקבים".
למה עשית את זה?
"כי רציתי לצאת לחופשי. כתבתי פוסט שבו הסברתי שאני עומדת להסיר עוקב מכולם, כולל חברות וחברים, מפני שנמאס לי לגלול חיים של אנשים אחרים. יש לי שישה ילדים, מגיל חמש עד 19, זה מנעד שמחייב אותי להחליף המון כובעים. לפני דקה הייתי ליצנית חמודה שהצחיקה את הקטן ובעוד דקה אתחיל לנהל שיחת עומק עם הבכור, שהוא תלמיד ישיבה. זה ג'נגול תמידי ואינסופי, והרגשתי שהרשתות החברתיות פשוט שותות אותי".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
לא רק אותך, כולם גוללים וגוללים.
"וזה מה שמזעזע ומפחיד. קראתי ספר מדהים, 'מהפכת הקשב' של מיכה גודמן, ונתקלתי במשפט שטילטל אותי. 'לקחו לנו את הרגעים של הבין לבין'. פעם, כשחיכיתי לרופא השיניים, ניצלתי את הזמן למחשבות, לדפדוף בעיתונים או לשיחות עם אנשים. היום זה כבר לא קורה. אנשים מחכים דקה למעלית - וכולם בסלולרי. אז החלטתי לפרוש מהמשחק, אני רוצה להיות נוכחת בחיים שלי כאן ועכשיו".
7 צפייה בגלריה
''אנחנו עסוקים מאוד ועובדים המון''. עדן הראל ועודד מנשה בתוכנית ''שולחן ערוך''
(צילום: שניר גואטה)
זה הצליח?
"מאוד. פתאום הייתי הרבה יותר פנויה לילדים. ברוך השם, אנחנו עסוקים מאוד ועובדים המון, אלה לא רק ההופעות וההרצאות, יש לנו 220 אלף עוקבים ברשתות ואנחנו כל הזמן מעלים תוכן, מצלמים ועורכים".
היו עוקבים שטענו שזה צבוע לפנות אליהם, בלי לעקוב אחרי אחרים.
"מה צבוע בזה? כתבתי שאמשיך להעלות תכנים מפני שאני מאמינה בהשפעה ובכוח שיש למדיה הזאת, אבל אני הולכת לגמול את הדעת שלי מגירויים. אמרתי להם, 'אם לא מתאים לכם אז אדרבה, תעשו כמוני, תתנתקו ממני’. אני לא מכריחה אף אחד לעקוב אחריי. מוזמנים לעשות לי אנפולואו".
בית מרווח ברעננה. השמש שוטפת את המטבח, על הקירות תלויים דיוקנאות של רבנים ובסלון שורר סדר מופתי. ששת הצאצאים כבר חזרו ללמוד ("אין אצלנו אחד בספטמבר, השנה מתחילה בא' אלול ואין דאגות משביתות מורים כי הילדים לומדים בחינוך חרדי פרטי"), ועדן מתראיינת תוך כדי סריגה נמרצת, מפני שהיא לא מסוגלת לשבת בחוסר מעש.
כבר 17 שנה הם יחד. מתחת לחופה היא הייתה בת 29 והוא בן 37. רווק מקצועי. "אני לא יודע מה חיפשתי, כנראה לא חיפשתי, חיי הרווקות שלי היו נוחים ונעימים".
בגרסה הנוכחית הם פאוור קאפל עם חצאית ארוכה וציצית, אבל ההיכרות ביניהם התרחשה מול המצלמה. זה קרה כשעודד עזב את ערוץ הילדים והגיע לתוכנית שהנחתה אז בערוץ E. "לא ששתי להתראיין", הוא מספר, "אבל ערוץ הילדים הכין לכבודי ספיישל פרידה והבטחתי למפיקה שאקדם אותו. את עדן הכרתי רק מ־MTV, זו הייתה הפגישה הראשונה שלנו פנים מול פנים".
"תשע שנים לפני הריאיון הגורלי הזה ראיתי את עודד בקלטת של 'פיץ העכבר'", היא מוסיפה. "הייתי בת 20, קפצתי לארץ בחופש מ־MTV, ביקרתי אצל יובל, אחותי, והיא ביקשה שאשב מול הטלוויזיה עם הילד של בעלה מנישואיו הקודמים כדי שתכין צהריים. כשעודד הופיע על המסך יובל קפצה ואמרה, 'רואה? כזה גבר את צריכה'. הסתכלתי עליו ואמרתי 'כזה חנון? תתחתני את איתו!'"
עודד: "נכנסתי לאולפן בחצי פאניקה. פחדתי שהיא תשאל אותי מה אני הולך לעשות אחרי הפרישה מערוץ הילדים ולא היה לי שמץ מושג. הבנתי שהדרך היחידה לצאת מהבוץ הזה היא בריאיון קליל. עדן שאלה, 'מה תעשה עכשיו?' ועניתי, 'עכשיו נצא, נבדוק, אולי יהיה לנו נחמד'. היא שאלה אם יש לי תוכניות ועניתי, 'בטח, נקנה בית בכפר, נקים משפחה, נעשה אחים ואחיות לנועם, הבן שלך'. זה היה ריאיון הזוי ובסיומו נפרדנו בחיבוק עז".
עדן: "כל הריאיון הוא התחיל איתי בשידור חי, שיא הפדיחה, ואז פשוט קם והלך. אחרי כמה ימים צופית גרנט, חברתי, צעקה עליי שאני לא מבלה מספיק וגררה אותי ל'שלוותה'. במקרה גם עודד הגיע לשם ודיברנו. כשהוא אמר, 'אני הולך' נפלט לי, 'עוד פעם אתה בורח לי?' ואז הוא אמר, 'תני לי את הטלפון שלך ואני מבטיח שבחיים לא אברח לך'".
עודד: "ועמדתי בהבטחה. נכון?"
עדן: "בדייט הראשון הוא בא לאסוף אותי מצופית. כשיצאנו מהבית, אברם והילדים עמדו בחלון ושרו: 'עודד אמר להרים ידיים!' צעקתי אליהם, 'שקט, פדחנים'. נסענו להופעה של דודו טופז ואחריה לים ודיברנו עד שש בבוקר. לא ידעתי שעודד שונא חול וים ושהוא כזה איסטניס".
עודד: "ומה אמרת לאמא שלך בשש בבוקר?"
עדן: "צילצלתי ואמרתי לה, 'פגשתי את בעלי'. פשוט ידעתי. גם עם בעלי הראשון ידעתי".
עודד: "מעניין מה היא תגיד בחתונה השלישית".
תהליך התשובה שעברו, יחד ולחוד, החל ביוזמתה. "מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי בחיפושים רוחניים. גם את עודד העברתי כל מיני סדנאות ניו־אייג'. הוא היה חמוד כזה, לא התנגד, לא קיטר, ישב בשקט עד ששאל, 'מיצינו?' ואז קמנו ללכת. ככה זה נמשך עד שפגשנו את הרב יובל הכהן אשרוב והתחלנו ללמוד איתו".
ומיד הסכמת ללכת אחריה?
עודד: "אני אוהב את עדן, וכשאתה אוהב מישהו אתה הולך אחרי החלומות שלו. יש מי שילך אחרי אהובתו לאיי סיישל, השני ישחק איתה ברידג' והשלישי ייצא איתה להרפתקה רוחנית. ככה ראיתי את זה".
עדן: "חלומות? את יודעת כמה לילות העברתי בקפה נואר ובבראסרי בגלל שזה מה שהוא אהב לעשות? כמה אפשר לשבת באותו מקום ולאכול את הראש? משעמם!"
עודד: "כל אחד מאיתנו הביא לזוגיות את העולם שלו, והעולם של עדן ניצח. זה כל הסיפור. נורא פשוט. העולם שלה ניצח בגדול".
עדן: "זה לא 'העולם שלי ניצח'. האמת ניצחה".
וכשנכנסתם לעולם של תורה ומצוות, ידעתם שתלכו עד הסוף?
עודד: "לא. גרנו אז בזכרון יעקב ופעם בשבוע נסענו להרצאה בתל־אביב. התייחסנו לזה כמו לדייט, רק שבמקום סרט שומעים את הרב יובל בנווה צדק, ואחרי זה יושבים לאכול במסעדה לא כשרה, לצערי. העיקר שמבלים".
עדן: "אצלי זה לא היה ככה. מההתחלה הרגשתי שזה לא סתם פאן, היה לי ברור שיש כאן משהו חזק. עד אז, יהדות בשבילי הייתה לא יותר ממסורת. בבית של סבתא שלי השבת עברה עם מלא אוכל מרוקאי על השולחן, שמאחוריו דלקה הטלוויזיה. מישהו הפעיל אותה לפני כניסת השבת, וכשהסרט לא מצא חן בעיני סבתא היא אמרה במרוקאית, 'איזו טלוויזיה פסארה, על הפנים' וזה היה סימן להעביר ערוץ".
מה היה קורה אם עודד לא היה משתף פעולה?
עדן: "הייתי נותנת לו את הזמן להתבשל. גם לאורך התשובה היו בינינו פערים. אני בן אדם מאוד מהיר, יש לי אופי אש – אוקיי, הבנתי, בוא נתקתק. דחפתי להתקדם והרבה פעמים עודד אמר לי 'תרגיעי'".
עודד: "נכון, למה חייבים לרוץ כל כך מהר? הייתי אז בן 37 - והעדפתי ללכת לאט”.
עדן: "מאז הוא התיישר, ברוך השם. הזוגיות שלנו מבוססת על הרבה הכלה. אנחנו שונים מאוד זה מזה, אבל גם מאוד דומים".
במה מתבטא השוני?
עדן: "נגיד שאנחנו צריכים לצאת לטיול עם הילדים. כולנו ארוזים ומוכנים ועודד שואל, 'מה הלחץ? תני לשתות קפה בנחת'. הקצב שלו נובע מההיגיון, מהשכל. אני בדיוק ההפך, האמונה שלי מגיעה מהרוח. אבל טוב שהוא כזה. בתור עפיפון אני צריכה מישהו להתרסק עליו. חייבת".
עודד: "זה כמו בסיפור על היהודי שבא לרב ומתלונן שאין לו עבודה ונגמר לו הכסף ואין במה להאכיל את הילדים. הוא שואל את הרב מה לעשות, והרב עונה לו 'תן צדקה'. היהודי אומר, 'כבוד הרב, אני חושש שיש כאן אי־הבנה. אין לי כסף להוציא, אני צריך להכניס', והרב עונה לו, 'אם אתה רוצה להכניס - תוציא'. האמונה היא בדיוק ההפך מהשכל הישר".
עדן: "אם הבנו משהו, אם החלטנו שהבורא קיים ושהאמונה היא אמת, אז קדימה. לעבודה. מה הטעם לשבת ולהסתכל על האמת מהצד?"
עודד: "הספיד שלה הפחיד אותי. רציתי לאט ובהדרגה".
עדן: "זה כמו באוכל. אני צריכה לשנות, לגוון, להחליף סלטים, להכין את הדגים אחרת, ועודד? עשר שנים הוא אכל בקפה נואר שניצל עם פירה".
עודד: "כשהייתי רווק אכלתי שם כל יום צהריים והמלצרים בכלל לא נתנו לי תפריט. נכנסתי, התיישבתי וישר הגישו לי שניצל עם פירה. ובלילה, בחצות, כשחזרתי מהופעה, עצרתי בבראסרי וגם שם הייתה לי מנה קבועה. 15 שנה לא זזתי מילימטר, עד שהגיעה עדן".
עדן: "אני זו שלוחצת לגוון ולהחליף והוא מסרב לשתף איתי פעולה. לפני שהכרתי את עודד עברתי מלא דירות, והוא הצליח לייצב אותי. גם כאן, ברעננה, אנחנו כבר ארבע או חמש שנים".
עודד: "למה להחליף כשטוב? מחליפים כשרע".
מה היה יותר קשה – לשמור שבת או לשמור נידה?
עדן: "ברור ששבת. את טהרת המשפחה הכנסנו לחיים ישר אחרי החתונה".
עודד: "הרב שחיתן אותנו, שנה וחצי לפני שהתחלנו את תהליך התשובה, אמר לנו: 'אערוך לכם את הטקס בתנאי שתבטיחו לי שתשמרו על טהרת המשפחה'. לא ידעתי מה זה, אז הסכמתי, וכשהבנתי במה מדובר, נורא נבהלתי. למה אני חייב להיפרד מאשתי מדי חודש למשך שבועיים? אבל הבטחתי, ואצלי מילה זו מילה. חודשיים־שלושה אחרי החתונה אמרתי 'וואו, זה סטארט־אפ'".
עודד: "עד שהכרתי את עדן חששתי שלא אצליח להחזיק מעמד עם אישה אחת. יצאתי עם נשים, עדן התחתנה והתגרשה, היו בינינו אהבה ותשוקה, וטהרת המשפחה הוסיפה עוד נדבך שהוביל אותנו למקום עוד יותר גבוה"
עדן: "בניגוד לאלה שביקרו את קמפיין הנידה המדובר בלי לראות בכלל את הסרטונים, ראיתי אותם, ולדעתי הם מקסימים. כל אחת מהמשתתפות סיפרה על החוויה שלה עם מקווה וזה העלה את הנידה לשיח. הרבה זוגות לא חיים בלה־לה־לנד, אחוז הגירושים גבוה, אז מה אכפת לכם לנסות? לא ממקום דתי, ממקום של לשמור על הזוגיות, על הגעגוע והחיבור. יומיים לפני הטבילה כבר יש עצבים, עודדי עצבני עליי ואני עצבנית עליו, אבל 15 וחצי שנה אחרי החתונה אנחנו כבר יודעים מה הסיבה להתרגשות ולציפייה".
זו תעודת ביטוח מפני בגידות?
עדן: "תעודת הביטוח היחידה מפני בגידות היא ערכיות ואחריות מוסרית".
עודד: "עד שהכרתי את עדן חששתי שלא אצליח להחזיק מעמד עם אישה אחת. יצאתי עם נשים, עדן התחתנה והתגרשה, היו בינינו אהבה ותשוקה, וטהרת המשפחה הוסיפה עוד נדבך שהוביל אותנו למקום עוד יותר גבוה. איזה מזל שהבטחתי לרב".
תהליך התשובה הונצח בידי צלמי הפפראצי. כולם ניסו לתעד את עודד מנשה מרים ידיים וחושף את הציצית. "בהתחלה של ההתחלה, כשהיינו בגישושים הראשוניים ואני בעצמי עוד לא ידעתי מה קורה איתי ולא הייתי מבושל, זה לא היה לעניין. זה הזכיר לי שפעם יצאתי עם מישהי מפורסמת, ישבנו בבית קפה, חיכיתי שהדייט יסתיים מפני שבתוכי כבר ידעתי שלא יהיה לו המשך, ופתאום, פלאש בעיניים ותקתוק מצלמה. אותו הדבר היה אז. היום אין לי בעיה שיצלמו אותי מהבוקר עד הערב, רק לא בשבת".
כשהתקדמתם בתהליך התשובה, לא חששתם מאובדן פרנסה?
עודד: "לא במיוחד. תמיד היה לנו משהו ביד. לגמרי במקרה גם נולד המופע המשותף שלנו '(לא) רואים עין בעין', ואנחנו מקפידים על הסוגריים. לקחנו כמה קטעים מההרצאה של עדן, שבה היא מתארת את סיפור חייה, הוספנו קטע על אמא שלי, ששאלה 'עוד פעם?' כשבישרנו לה על ההיריון השלישי. אני, שעשיתי פסטיגלים וערוץ הילדים וקיץ על החוף ומה לא, אומר לך שהמופע הזה הוא פסגת חיי. דווקא מפני שאני לא משחק בשום תפקיד. אני לא זקן, לא ארתור, לא מלך ולא עני. אנחנו מביאים את הסיפור שלנו והקהל בוכה מצחוק".
תוך כדי התהליך נולדו גם חמשת ילדיהם המשותפים, שהצטרפו לבן הבכור של עדן מנישואיה הקודמים. "לא פיללתי ולא התפללתי ולא חשבתי שאהיה אבא לשישה", מודה עודד. "אילו זה היה תלוי בי, אז גג שניים ואולי כלב או כלבה, זה נראה לי לגמרי מספיק".
הבכור, נועם (19), בנה של עדן מנישואיה הראשונים לאייל אייזנשטרוס, לומד בישיבה של בעלי תשובה בקדימה־צורן. "מה אבא שלו אומר על זה? הוא שמח מאוד, גם אבא שלו אדם דתי". אוריה (14 וחצי), לומד בישיבה בבני־ברק. "בלי פנימייה", עדן מדגישה. "מי שעבר פנימיה, כמוני, לא יסכים שילדיו ילמדו שם. הוא חוזר הביתה כל ערב ואני רואה אותו". ישי (11) הועבר באמצע השנה שעברה ל"אוהל מנחם", בית ספר של חב"ד בתל־אביב. "ישי הוא נפש מאוד מיוחדת, נשמה נדירה, ילד רגיש ועדין ולא היה לו טוב בבית הספר ברעננה. הוא סבל. מאז שעבר לבית ספר של חב"ד, שבו רואים את הילד, הוא פורח". אביגיל (9) המשיכה ללמוד בבית ספר חורב ברעננה ("כולם שם באים ממשפחות של בעלי תשובה") יחד עם תמר (7), ואביתר (5) התחיל גן חובה בחב"ד בתל־אביב".
אביתר יישאר האחרון החביב?
עדן: "כן. אני בת 46, עוד מעט 47. בגיל הזה את כבר אומרת 'מספיק'. ואם את לא אומרת, אז הגוף שלך מבקש".
עודד: "ואני בן 53 ולא צובע את השיבה. שמח עם מה שיש".
עדן: "הגוף שלך לא עבר הריונות ולידות!"
עודד: "אני כל הזמן אומר לה שמשנה לשנה היא רק משתבחת, אבל היא לא מאמינה".
עדן: "די, תמשיך".
עודד: "כהורים לשישה, הופעות וצילומים הם רק התחביב שלנו. המקצוע האמיתי שלנו הוא נהגים".
עדן: "זה פחות נורא ממה שזה נשמע. יש פול של הסעות עם השכנים, יש תורנות, מסתדרים".
עודד: "יוצאים לדרך מוקדם בבוקר, לפני הפקקים".
איך מנהלים בית עם שישה ילדים?
עדן: "עודד קצת זז מהמקובעות שלו, ואני קצת זזתי מהאימפולסיביות שלי, ונפגשנו איפשהו באמצע. מתחילת הזוגיות גם הגדרנו את חלוקת התפקידים בינינו. חשבונות ובנקים וכספים - זה הוא, מטבח וקניות זו אני. זה יוצר איזון, אבל לפעמים אני צריכה עזרה בקניות ושולחת את עודד ומקבלת אלף טלפונים וצילומי מסך ופייס־טיים, ובסוף הוא חוזר הביתה עם השקית הלא-נכונה של הלחמניות".
עודד: "אומנם אנחנו גרים ברעננה, אבל החיים הפנימיים שלנו מתנהלים בתוך בועה. כשאני נפגש עם חברים מהעבר, כאלה שעוד לא חזרו בתשובה, אני שומע מהם סיפורים מזעזעים. בכיתות של ילדיהם יש קבוצות ווטסאפ שבהן מחליטים להחרים את אחד התלמידים".
עדן: "לילדים שלנו יש טלפון בסיסי, שיחה יוצאת, שיחה נכנסת, ביי. אצלנו אין חרמות. הראיתי לבנות שלי את הפרסומת שיובל דיין צילמה עם משרד החינוך נגד חרמות, והן התחלחלו. היו להן דמעות בעיניים. תמר שאלה, 'מה, זה קורה לילדים?'"
נועה ירון-דיין סיפרה לי בריאיון שהיא ומשפחתה, כולם בעלי תשובה, הרגישו נחותים לעומת קהילת החרדים שבה חיו. כמו סוג ב'.
עדן: "העולם החרדי כבר הבין שהוא צריך את בעלי התשובה שיביאו את ההתלהבות וההשתוקקות שהם, בעלי הגרסה דינקותא, כבר קצת שכחו".
עודד: "נועה ירון ויובל דיין, שהיה בעלה, חזרו בתשובה לפני 30 שנה, אולי אפילו יותר. בנוסף, הם ברסלבים, הם נכנסו לעולם החסידות שהוא יותר סגור מהעולם הליטאי, עברו לבית־שמש והתנתקו לגמרי מחייהם הקודמים. אבל העולם השתנה. הרבה דברים קרו מאז שאורי זוהר חזר בתשובה".
בין חבריו הטובים של עודד יש גייז שהביאו לעולם ילדים באמצעות פונדקאית. כשהוא נשאל מה דעתו על כך הקמטים במצחו מעמיקים. "כל אחד בא לעולם עם הגוון שלו ולוקח את הדרך שלו. אני, למשל, מחובר מאוד לאמא שלי, בלעדיה אני אבוד. גם אם תוציאי את עדן מהבית – אין בית. היא זו שיודעת מה כל אחד חושב ואוהב ומה למזוג לכל צלחת. אם אני אטוס לחודש הופעות, אני בטוח שלעדן יהיה קצת יותר קשה אבל הבית ימשיך להתקיים. אם עדן תטוס לחו"ל... עזבי. בבית שלנו, אמא היא ראש הבית ועיקר הבית. אבל ככה אני גדלתי, עם אמא, זה אחרת כשאתה נולד לתוך מצב אחר".
עדן: "גיי יכול לעשות ילד עם אישה. יש הסכמים של הורות משותפת".
צלצול בפעמון הדלת קוטע את הדיאלוג. "אבא", היא אומרת לו, "זה השליח מהסופרמרקט".
עדן, את קוראת לעודד אבא והוא קורא לך אמא?
"כן. זה התחיל כצעד חינוכי כלפי הילדים. זה אבא וזאת אמא ולכל אחד יש תפקיד בבית. וככה זה נשאר".
עודד: "אבל לפעמים אני קורא לה ‘תותי’ והיא קוראת לי ‘עודדי’".
בימים אלה הם משיקים תוכנית אוכל חדשה בקשת. "שולחן ערוך", שתשודר בימי שישי. "עדן מבשלת ואני יושב על הבר וטועם, ואנחנו מדברים". גם הוא יצא, לאחרונה, במיזם חדשני. רמקול עם שירי שבת. "ילדים יכולים לשיר איתי, בפלייבק מלא, ויש גם גרסה לקריוקי".
עדן: "אנחנו באמת עובדים ללא הפסקה. אני מעבירה הרצאות על סיפור חיי ומעבירה שיעורי תורה ושנינו מעלים יחד מערכונים מהחיים".
עדן: "לאחרונה שיתפתי שיובל, אחותי, סובלת מדיכאון. עשיתי את זה באישורה, כמובן, מפני שעל מחלות נפש לא מדברים בגלל הסטיגמה והבושה. עכשיו יובל מאושפזת ברמב"ם, והעליתי תמונה משותפת מהביקור האחרון שלי אצלה. גם זה חלק מהחיים. זאת לא חוכמה להצטלם רק כשאנחנו מאופרים ומחייכים"
ואת נהנית מהמעמד שלך כגורו למשפחה יהודית?
"גורו? אני? בעיני עצמי אני אישה חרדית, בעלת תשובה גאה, שמשתדלת להראות את החיים האמיתיים. כל חמישי בערב אני נכנסת למטבח. מבשלת, טוחנת, אופה, ומדברת עם עודד שיושב מולי. בתחילת הסרטון אני מצלמת את שולחן השבת, שערוך יפה, עם מפה לבנה. ואז אני אומרת, 'בואו תראו את האמת', מסתובבת ומראה את הכיור שמלא בערימות כלים ואת השיש המבולגן. גם זה קיים בבית שלנו ושני הצדדים הם האמת.
"רוצה עוד דוגמה? לאחרונה שיתפתי שיובל, אחותי, סובלת מדיכאון. עשיתי את זה באישורה, כמובן, מפני שעל מחלות נפש לא מדברים בגלל הסטיגמה והבושה. עכשיו יובל מאושפזת ברמב"ם, היא עברה טיפול בנזעי חשמל ובעזרת השם תצא משם מהר, והעליתי תמונה משותפת מהביקור האחרון שלי אצלה. גם זה חלק מהחיים. זאת לא חוכמה להצטלם רק כשאנחנו מאופרים ומחייכים".
מי מביניכם השוטר הטוב ומי השוטר הרע?
עדן: "רוב הזמן אני זאת שעומדת על המשמר. ארוחות, מקלחות, כיבוי אורות. את קולטת שאני אחראית על הגבולות? איך זה הגיוני? עודד הוא היותר כיפי, זה שמביא מתנות, עד שהוא חוטף את הקריז".
מה התוכניות שלכם לעתיד?
עדן: "נכדים. כמה יש לך? זה באמת כל כך מדהים?"
הנכדים לא תלויים בכם.
“והעתיד כן תלוי בנו?" היא יורה. "נועם כבר בן 19, אבל זה עוד לא הגיל לחתונה ולילדים. שיישב וילמד ויתחזק. החלומות שלי רוחניים. אני נהנית מאוד ללמד תורה, הייתי רוצה ברכה בזמן. כשיש ברכה בזמן אתה מספיק יותר. אני גם מאוד נהנית מהתוכן שאנחנו מייצרים. מה עוד? שהילדים שלי יהיו שמחים, שיתחתנו טוב ושהחיים יזרמו על מי מנוחות".
עודד: "עדן חולמת על שקט, אבל חיה בשיא האקשן. גם אני מאוד מאושר במצב הקיים. אפילו הוריי כבר השלימו עם אורח החיים שלנו. כשהם באים לשבת ורואים את הסעודות ושומעים את הזמירות הם שמחים שמצאנו את הדרך שלטעמנו היא הנכונה. תמיד אהבתי להופיע בטלוויזיה, אבל לא הייתי אני. מישהו כתב לי ומישהו ביים אותי, ובערוץ הילדים דיברתי למצלמה, לא ידעתי איך הילדים שבבית מגיבים. עכשיו אנחנו עולים לבמה, מול מאות אנשים, מקבלים פידבק מיידי. אני יכול רק לבקש שזה לא ייגמר לעולם".
לפעמים אתה מתגעגע לעבר?
"כן, אבל במידה. בקורונה השתתפתי בפסטיגל, שעבר לזום, עם טל מוסרי וחני נחמיאס ונהניתי מאוד. באתי להופעות עם הילדים. אבל אם יציעו לי לחזור לפסטיגל של חמש הופעות ביום, 90 יום, קרוב לוודאי שהתשובה תהיה תודה, אבל לא".
מישהו מהילדים שלכם מפגין ניצוצות אמנותיים?
עדן (בצחוק פרוע): "מי לא? כולם מאוד מוכשרים, אין ספק שהם קיבלו גנים משני הצדדים, אבל אני לא יודעת אם זה מה שהם יעשו בעתיד".
עודד: "שיעבדו במה שהם רוצים, במקרה הכי גרוע נעלה הפקה משפחתית של 'צלילי המוזיקה'. כמה ילדים יש שם?"
כשבנט ניסה להכניס אותה לפוליטיקה היא סירבה בנועם. "אבל במערכת הבחירות הזאת עוד לא קיבלתי אף הצעה".
איך היית מגיבה אם היית מקבלת כזאת?
"אני האדם הכי לא-פוליטי בעולם. אני בתדר אחר. גם טלוויזיה אני לא רואה. אין בבית טלוויזיה, יש לפטופ, ויש לי בבית שדרן מצוין".
עודד: "עדן היא כמו זה שאומר, 'תספר לי מחר מי זכה באירוויזיון או מי ניצח בכדורגל".
עדן: "כשנועם חוזר מהישיבה ויושב עם עודד על איזו סוגיה ויש צעקות של התלהבות וחדווה, אין מאושרת ממני. אבל חדשות שנלעסות ונטחנות שוב ושוב? באמא שלכם, תגידו את זה פעם אחת ושחררו אותי. לא ככה?"
עודד: "את צודקת, את תמיד צודקת, אבל הייתי אומר את זה בלי ה'באמא שלכם'".
ששת ילדיהם לא יפשלו אם וכאשר יעמדו במבחן טריוויה על הגלגולים הקודמים של הוריהם. "הם יודעים הכול", אומרת עדן. "איפה הייתי, מה עשיתי, איך נראיתי, הקרחות, הקעקועים, הטיסות, בונו, והם ראו כמה קטעים שלי מה־MTV, עם קרחת וגופיית בטן, והם יודעים שאמא היא בעלת תשובה ואין מה להחביא".
מה זאת אומרת "הם יודעים הכול"?
“לא בפרטי פרטים, יש דברים שאמא לא הייתה רוצה לספר לבתה בלי קשר לדת, אבל שום דבר לא מוסתר. אני לא מאמינה בלמחוק את מה שהיינו ולייצר איזו דמות חדשה של 'עכשיו אני חרדית צנועה וסגורה'. בואי, אפשר להסתיר משהו בימינו? הכול מתגלה בקליק על המחשב, אז עדיף שהם יקבלו את המידע ממני. זו הסיבה שאני לא מורידה את הקעקועים. אני לא מאמינה בלמחוק את מי שהיינו. אמרתי לקדוש ברוך הוא 'אני באה עם כל העבר שלי, עם כל הג'יפה והבלגן'. וזהו, דף חדש".
פורסם לראשונה: 08:05, 16.09.22
