סיגלית חברוני תחזור מחר (יום ה') למקום שבו נשם בנה את נשימותיו האחרונות. זה יקרה בטקס הזיכרון למשפחות השכולות, אחרי שייתמו הדי ההילולה במירון, שבנה – בן 27 במותו, אב לשלושה – אהב כל כך. "התחושות מעורבות", היא אומרת, בריאיון לאולפן ynet. "לא היינו בטוחים שנגיע, אבל יש משהו בכאב. את אומרת לעצמך שזה לבן שלך, ואת מוכרחה להגיע. לא כל ילדיי יגיעו, כי זה מאוד-מאוד מטלטל, קשה ומורכב".
חברוני צופה בדאגה על ההילולה שנפתחת היום (ד'), ומקווה שהיא תעבור בשלום. "אני רוצה לנצל את הבמה הזו, ולהגיד לאנשים שמתכננים להגיע בלי כרטיסים, שייקחו בחשבון שזה עלול ליצור דם על הידיים", היא מזהירה. "כל אחד צריך לקחת אחריות אישית לכך שההילולה תעבור בשלום. אבל שכל אחד ייקח אחריות אישית לכך שההילולה תתקיים בבטחה ותסתיים בשלום. בשנה שעברה כל הכשלים היו רק של המארגנים. כעת יש פה אחריות כללית של כל הגורמים מסביב, לוודא שזה מתקיים בבטחה. כל שנה התרחש נס עם כמות כזו של אנשים, ובשנה שעברה הנס לא קרה".
חברוני מספרת כי בנה השאיר אחריו שלוש ילדות קטנות שהיו אז בנות שנתיים, 4 ו-6. "הן מאוד מתגעגעות אליו", היא אומרת. "זו משפחה מורחבת ומאוחדת וכולנו מתגעגעים. יהונתן היה אדם מיוחד מאוד. ההלוויה התקיימה בהתראה קצרה, והגיעו כאלף איש, ושאלנו איך הגיעו כל כך הרבה אנשים בהתראה קצרה כל כך. הבנו בעצם שיהונתן נגע בכל אחד. כל אחד הרגיש שהוא החבר הכי טוב שלו, הוא האיר פנים לכולם בלי הבדל. הוא דאג לכל אדם באשר הוא. זו אבדה גדולה מאוד לכל מי שסבב אותו, לכולם".
"הרגתם לנו את הילדים על כלום"
בועז סטרוקובסקי, אביו של יעקב אלחנן, בן 20 מאלעד, מספר על הקושי שמעבר לאבל הפרטי: "שנה שלמה שאנחנו מנסים לצעוק – הרגתם לנו את הילדים על כלום, על חלם, על אינטרסים אישיים מטומטמים, על תרבות ה'סמוך' הנצחית שלא עוזבת את החברה שלנו", הוא אומר. "ילדים שהלכו לשמוח באירוע פשוט של שמחה אמיתית והתעלות רוחנית, עם כיבוד של מיץ פטל וחתיכת קיגל, נערים ובחורים שלא מכירים סוגי הנאות אחרות, שבמשך השנה שוקדים על תלמודם ומנסים להתעלות רוחנית – ומחכים לאירועים מסוג זה כל השנה, וזה היה כל עולמם".
הוא מאשים את המארגנים ש"לא מנעו את האסון משיקולים פוליטיים", כדבריו. "בטיחות זה היה כל תפקידם של המפכ"ל, של שר הביטחון, של הניצב ושל האחראים לאירוע. לא היו שם הופעות כמו ביום העצמאות, לא זיקוקים, שום דבר שהמדינה הייתה צריכה לארגן – רק דבר אחד: בטיחות. אבל ידעתם שמדובר בציבור שאין לו הרבה דרישות, וגם לא יתלונן אם יקרה משהו, או אם האירוע לא יהיה הכי מסודר מבחינה טכנית, כי זה ציבור שמתעניין רק ברוחניות ובתפילות – וניצלתם את זה לרעה".
התוצאה, לדבריו, היא "43 משפחות התרסקו ומרוסקות כבר שנה שלמה, ועוד עשרות משפחות עם פצועים ופוסט-טראומטיים, שני אבות של נספים באסון וסבתא אחת שנפטרו מצער – ועדיין לא נפגשתם עם המשפחות ואפילו לא באתם לבקש סליחה, כי אין לכם אומץ להתמודד עם האמת, שפישלתם בצורה איומה ונוראה, וקיפחתם את חייהם של 45 בני אדם שכל חטאם היה שרצו לשמוח בל"ג בעומר ולהתפלל במקום הקדוש והחשוב הזה, בארץ ישראל, תחת הריבונות של מדינת ישראל, שלא ממש סופרת את כל אזרחיה ושומרת עליהם, כמו שהיא אמורה לעשות".
"הלילה לא אסע למירון, למרות שבמשך שנים הגעתי"
הרב הראשי לישראל, דוד לאו, יצא בקריאה חד-משמעית לא לנסות להגיע למירון ללא כרטיסים. הוא עצמו, סיפר באולפן ynet, לא יגיע השנה למירון: "במשך שנים נסעתי לשם, אך הפעם לא. גם יום או יומיים אחרי ההילולה אפשר להגיע לשם. אמש נסעתי למירון במקום להגיע הלילה. התפללתי שם, התרגשתי וחזרתי לביתי. אני רוצה לבקש ממי שאין לו כרטיס, שלא יבוא. שלא יתקרב לאזור. אין שום עניין להעמיס על כוחות הביטחון. יש ביטוי בחז"ל, שמי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין. בשנה שעברה הייתי שם, עברתי באותו המסדרון דקות לפני האירוע. במשך שנים הקדוש ברוך-הוא עשה לנו נס, כי המצב שם קטסטרופלי. 45 נשמות יקרות הלכו בשנה שעברה, וזה יכול היה להימנע וצריך היה להימנע".
הרב לאו מודע לביקורת הנשמעת בימים האחרונים במגזר החרדי, שם זועמים על מיעוט כרטיסים והגבלת הקהל המוגזמת לדעת רבים במגזר. "היה אפשר לעשות את זה בצורה שונה ולרווח יותר, ולאפשר ליותר אנשים לבוא", אומר הרב הראשי, "אבל אין מה לעשות. המצב בעייתי ואפשר ללמוד בבית את תורת רבי שמעון בר יוחאי, ובדרך הזו להתחבר לשם לא פחות מאשר להיות במקום עצמו".
הרב לאו מבהיר כי הגעה לקבר רבי שמעון בר יוחאי היא "לא מצווה מהתורה. מי שלא נוסע, לא עובר על איסור. זו מעלה גדולה, זו שמחה גדולה שקיימת שם, זה יום עם תפילה גדולה, אבל הזהירות על החיים חשובה יותר. אדם חייב להיזהר שלא יזיק יותר מאשר שלא יינזק. אם הצפיפות תגרום לנזק, אין סיבה להיות שם. כרגע זה המצב וצריך לנהוג לפי הכללים, ולא להעמיס על כוחות הביטחון והסדר".
בתוך כך אישרה היום ועדת העבודה והרווחה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לסיוע לנפגעי אסונות אזרחיים, שיזמה יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה), ושורת חברי כנסת – מהקואליציה ומהאופוזיציה – בעקבות אסון מירון. "הסוגיה העיקרית הוא הזמן הממושך שחולף עד שהמדינה מפצה את הנפגעים, מתוך אחריות משפטית או מוסרית", אמרה רייטן-מרום. "חשש המדינה הוא מהגדרת החבות והיקפה, והחוק בא לתת מענה של פיצוי מיידי". פקידי האוצר דרשו כי החוק לא יכלול בדיעבד את נפגעי אסון מירון, אך חברי הכנסת התנגדו לכך מפורשות ואיימו במשבר קואליציוני.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, בירך את העולים לציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי, ואמר כי "ממשלת ישראל ביצעה השקעה גדולה במטרה לאפשר השתתפות רחבה ובטוחה. אני מבקש מהציבור לפעול על פי ההנחיות שפורסמו, ולהגיע רק עם כרטיס, כדי שנוכל לקיים את ההילולה בבטחה".