בעקבות מלחמת חרבות ברזל והנחיות פיקוד העורף, תפילת חג הסיגד המסורתית בטיילת ארמון הנציב בירושלים מתקיימת היום (ב') במתכונת מצומצמת – בנוכחות קסים, כוהני הדת של העדה האתיופית – ומשודרת לציבור בערוץ היוטיוב ובדף הפייסבוק של התאגיד הממלכתי "המרכז למורשת יהדות אתיופיה".
בימים כתיקונם פוקדים המונים את המקום באירוע, אולם בשל המצב הביטחוני השנה לא מתאפשרת כניסת הציבור הרחב לאזור התפילה. הנוכחים הגיעו בלבוש לבן מסורתי ואוחזים בשמשיות צבעוניות, שהן סמל למעמד ולכבוד.
(צפו בתיעוד התפילה)
נשיא המדינה יצחק הרצוג שלח דברי ברכה שהוקראו בטקס במקום. "דומני שכולנו מצרים על כך שלא ניתן היה לקיים השנה את המעמד ההמוני המרגש והמרומם של חג הסיגד כבכל שנה", מסר. "אף על פי כן, ואולי במיוחד בשל כך, אני מאמין שיש משמעות כבירה לציון החג החשוב הזה – בעיקר בעת הזאת, שבה אויבינו עומדים עלינו לכלותנו ומבקשים לערער את אמונתנו בצדקת הדרך ואת השייכות הבלתי-מעורערת של עמנו לאדמת המולדת שלנו".
"חג הסיגד שאנו מציינים היום הוא בראש ובראשונה חג של ניצחון. חג לאומי שמחדש את הברית של שיבת ציון ומבטא במידה רבה את הגשמת החלום הגדול", כתב הרצוג. "במשך שנים רבות עמדו במרכזו של החג, כידוע, הגעגועים העזים לארץ ישראל, ובראש ובראשונה לציון – היא ירושלים. והנה, זכיתם וזכינו, אנחנו יחד איתכם, לציין את החג הזה כאן בירושלים. אתם, היהודים יוצאי אתיופיה, לא באתם לארץ ישראל בידיים ריקות. יחד איתכם בתרמיל שנשאתם במסע הקשה והארוך הביתה, הבאתם רוח של גבורה ואצילות. רוח של אהבת ישראל ועמידה במבחנים קשים. הבאתם אהבה עתיקה לציון, אהבה ללא סייג, והיום כולנו אוהבים את ירושלים קצת יותר, קצת אחרת – בזכותכם".
3 צפייה בגלריה
עם דגל ישראל. תפילת הסיגד בטיילת ארמון הנציב
(צילום: המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים, משרד ראש הממשלה)
עוד מסר הרצוג כי "כבר שנים רבות אנחנו מציינים את חג הסיגד גם כאן בירושלים, באופן שמדגיש את העובדה שטרם הגענו לציון השלמה, השלווה והבנויה. טרם השלמנו את החיפוש אחר המחבר המשותף. המסע עדיין לא תם. החג הזה הוא גם הזדמנות טובה לבחון את עצמנו, כפרטים וכחברה, בכל הנוגע למה שעשינו עד כה בקליטתם של בני העדה בישראל. בשעה שאנו מזכירים את הכמיהה ההיסטורית לירושלים הבנויה, עלינו גם להניח את התשתיות והיסודות לעתיד המשותף שלנו כאן. המשימה הזו מוטלת על כתפי כולנו. לעם היהודי ולחברה הישראלית כולה יש הרבה מה ללמוד מהעושר ומהחיבור השורשי שהביאה העלייה מאתיופיה".
שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, אמר בברכה מוקלטת לבאי התפילה: "הסיגד הוא יום שבו אנו מתכנסים לחשבון נפש קהילתי וחושבים איך אנחנו כחברה יכולים להיות חברה טובה יותר. חברה שדואגת לחלש ולחברה כולה. השנה הגיע היום הזה במועד קשה במיוחד, בטח לנוכח האירועים ב-7 באוקטובר, ואנחנו נעשה הכול כדי שהאירועים הללו לא יחזרו לעולם".
3 צפייה בגלריה
השנה האירוע נערך במתכונת מצומצמת
(צילום: המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים, משרד ראש הממשלה)
"בסיגד אנחנו מציינים את הכיסופים לציון, את הכמיהה לשוב לארץ ישראל שכולנו אוהבים כל כך. איזו זכות גדולה זכיתם, להגשים את החלום הזה, חלום בן אלפיים שנה", הוסיף השר. "קהילת יהדות אתיופיה היא קהילה מיוחדת מאוד, שמביאה לנו מהתרבות ומהמנהגים שלה, ואנחנו מודים לכם על כך. אני מאחל לכולכם יום משמעותי, ומתפלל שהסיגד הבא יהיה יום עם הרבה יותר שמחה ושלוות נפש, אחרי שננצח במלחמה. חג סיגד שמח".
"להעצים את תחושת הגורל המשותף"
חג הסיגד חל בכ"ט בחשוון, 50 ימים אחרי יום הכיפורים, ושמו בא מהשורש של המילה "סגידה". הוא מציין את חידוש הברית בין בני ישראל לאל, ובזמן הגלות באתיופיה גם ביטא אצל בני קהילת ביתא ישראל את הכיסופים לירושלים והתקווה לגאולה. החל משנת 2008 מוכר הסיגד כחג רשמי במדינת ישראל.
הסיגד מוכר גם כיום צום, חזרה בתשובה ותפילה לישועה. הוא מתבסס על אירוע חידוש הברית שערכו עזרא ונחמיה לשבים מגלות בבל, בתאריך הסמוך לסיגד, ככתוב בספר נחמיה: "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם. וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר וַיַּעַמְדוּ וַיִּתְוַדּוּ עַל חַטֹּאתֵיהֶם וַעֲוֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם. וַיָּקוּמוּ עַל עָמְדָם וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה' אֱלֹהֵיהֶם רְבִעִית הַיּוֹם וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַה' אֱלֹהֵיהֶם".
הרב ד"ר שרון שלום, רב קהילת "קדושי ישראל" בקריית גת וראש הקתדרה ללימודי יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, אומר כי "אחת ממטרותיו של חג הסיגד היא ליצור פיוס בין אנשים, לשבור חומות ומחיצות המפרידות בין אדם לאדם. הברית תופסת מקום נכבד בתודעה של התרבות האתיופית. ברית זאת איננה חוזה או אמנה בין שני צדדים שבאו להסדיר ביניהם עניינים שונים. זאת ברית הכתובה בלב מתוך אמון מלא בין אדם לאדם".
לדבריו, "הסולידריות החברתית של כל אזרחי מדינת ישראל בימים אלו מדהימה: ערבים, נוצרים ויהודים, חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, חרדים ומתנחלים – כולם חלוצים וחמושים ומבקשים לעמוד מתחת לאלונקה. שיח האשמה ההדדי שהשתלט על חיינו לפני המלחמה היה שיח אלים ודורסני, שמסמן 'טובים' ו'רעים' באופן דיכוטומי במרחב הפוליטי, ולצערי הוא הצליח גם לחלחל למרחב האזרחי הנפלא שלנו".
הרב ד"ר שרון שלוםצילום: גדעון אגזההוא מציין כי "חג הסיגד דורש מאיתנו הפרדה מוחלטת בין שני המרחבים. הוא מבקש מאיתנו לא ליפול כשבויים למצב סטטי של תגובתיות, של מצפון רע, שנאה, תאוות נקם והאשמה. חג הסיגד מבקש מאיתנו להציב מראה מול עצמנו ולעבור משיח של האשמה לשיח של אחריות אישית. הוא מבקש מאיתנו להעצים את תחושת הגורל המשותף".
"התקופה המאתגרת שאנו נמצאים בה מספקת לנו עוד הסבר למה אנחנו מאמינים גדולים ביכולתה של החברה הישראלית לעשות תיקון, לחזור בתשובה, ובכך לרפא או לצמצם את השיח האגרסיבי העוסק בנראות ופחות בעובדות", הוא מסכם. "חג הסיגד מבקש מאיתנו להחזיר את האמון ההדדי, לברוא עולם ללא חשדות, בתחושה של אחדות, ביטחון ואמונה – שכולנו צריכים זה את זה".
פורסם לראשונה: 09:37, 13.11.23
