היא מסכנת את חייה כדי להוציא יהודים מאזורים בעיר הבירה של אוקראינה שנהרסו בהפגזות – אבל נטליה כרישנובסקי לא רואה במעשיה פעילות הומניטרית. "זו עבודת קודש, לא עבודה הומניטרית", היא מסבירה.
כרישנובסקי (60) היא חלק מצוות המונה 20 איש, כולם נוצרים, המסייע כבר שנים רבות ליהודים אוקראינים לעלות לארץ – פשוט מפני שהם מאמינים כי במעשה זה, הם עוזרים להגשים נבואות תנ"כיות ומפצים על רדיפה אנטישמית.
לאחר הפלישה של רוסיה לאוקראינה, שהחלה ב-24 בפברואר, השתמש הארגון "נוצרים למען ישראל" בקשריו ובתוכניות המגירה שגיבש במשך שנים, כדי לעזור למאות יהודים אוקראינים לעזוב את המדינה – זאת כחלק ממאמץ לסייע לאלפי יהודים שנמלטו במהלך המלחמה עד כה.
3 צפייה בגלריה
שתי ילדות אוקראיניות באוטובוס במולדובה שארגנה תנועת "נוצרים למען ישראל" למשפחות
(צילום: באדיבות נוצרים למען ישראל)
כרישנובסקי, שעובדת במשרד האוקראיני של הארגון, מספרת שהיא מסיעה משפחות יהודיות מאזור קייב לנקודות מפגש, שמהן נהגים אחרים לוקחים אותם למולדובה השכנה. את חשיבות העבודה הזאת היא רואה, לדבריה, "דרך המבט בעיניהן של המשפחות" שהיא מסיעה – "העיניים שלהם נראות כאילו הם נגאלו".
תהילים נגד פגזים
כאשר היא בדרכים, הפחד עדיין מזדחל לליבה של כרישנובסקי, במיוחד כשהיא חולפת על פני כלי רכב או בניין שנשרף כליל. אלפים קיפחו את חייהם עד כה במלחמה, ביניהם אזרחים רבים בצד האוקראיני.
3 צפייה בגלריה
יהודים אוקראינים עולים לאוטובוסים. הפליטים צריכים אומץ לב כדי לעזוב
(צילום: באדיבות נוצרים למען ישראל)
כדי להתגבר על הפחד, כרישנובסקי, אם לילד, אומרת את פרק צ"א בתהילים – "אֹמַר לַה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ" – עד שהיא מרגישה "מספיק יציבה כדי לנהוג", כדבריה. הפליטים היהודים – מיעוט קטן מתוך הגירה של מיליוני אוקראינים – צריכים גם הם אומץ לב כדי לעזוב.
את המלחמה שפקדה את אוקראינה היא רואה כהתגשמות הנבואה המופיעה בספר ירמיהו (פרק א', פסוק י"ד), שבה מספר הנביא על אזהרתו של אלוהים כי "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ".
הרב שעוזר להפחית את החשד
לודמילה זיבולקה, אלמנה יהודייה בת 77, עזבה השבוע את חרקוב שבמזרח אוקראינה עם עוד אלפי פליטים. בסיועם של "נוצרים למען ישראל", היא פונתה מהעיר המופגזת באוטובוס מחומם, עם אוכל חם – כל הדרך מביתה ועד שהגיעה לנקודת האיסוף של הנציגים הישראליים במולדובה, שסייעו לפליטים היהודים ולקרוביהם לעלות לארץ.
"לקחתי את הדרכון שלי, הסתכלתי על הבית שלי עם דמעות בעיניים - ואמרתי שלום", מספרת זיבולקה. היו לה רק 15 דקות לאסוף מספר פריטים, מפני שהייתה הפגזה ליד ביתה. "זה היה מפחיד מאוד וכואב מאוד". העובדה שנוצרים עזרו לזיבולקה ולבנה להגיע לישראל, היא אומרת, מיוחדת מאוד בעיניה "זה מראה שאלוהים הוא בעצם אהבה", היא מוסיפה.
3 צפייה בגלריה
לודמילה זיבולקה מתכוננת לעלות לאוטובוס לוויניצה, בדרך למולדובה. "הסתכלתי על הבית עם דמעות בעיניים"
(צילום: באדיבות נוצרים למען ישראל)
תנועת "נוצרים למען ישראל" שייכת לרשת שבסיסה בהולנד, המאגדת קהילות נוצריות ציוניות בעשרות מדינות. באוקראינה סייעה התנועה לאלפי יהודים לעלות לארץ ב-25 השנים האחרונות. לפי מנהל המשרד, קון קרלייה, התנועה מתכוננת לרגע הזה מאז הפלישה הרוסית לחצי האי קרים ב-2014. באותה שנה, כאשר רוסיה סיפחה חלק מאוקראינה, בני הזוג קרלייה הורו למשרד להתחיל לעבוד על תוכניות פינוי. באפריל, כאשר רוסיה החלה להגביר את הלחץ על אוקראינה, הם החלו להצטייד באספקה ורכשו כמה מיניבוסים.
אבל הם היו צריכים בני ברית יהודים כדי להגיע לחברי הקהילה היהודית המעוניינים לעלות לארץ – וזו לא תמיד משימה פשוטה עבור ארגון נוצרי במדינה שבה המנוע העיקרי של חיי הקהילה היהודית, הוא תנועת חב"ד הדתית-אורתודוכסית, שרבניה עומדים על המשמר מפני חשש מניסיונות של נוצרים להמיר את דתם של יהודים.
היוזמה שמזמינה פליטים מאוקראינה לליל הסדר
(צילום: אלכס בורטמן)
התנועה פנתה לרב בנימין יעקובס, הרב הראשי של הולנד וחבר של רוג'ר ואן אורדט, המנהל לשעבר של "נוצרים למען ישראל" ובנו של מייסד התנועה. "אני השדכן של 'נוצרים למען ישראל'", אומר הרב יעקובס, מהמייסדים של מרכז רבני אירופה. "אם הם צריכים ליצור קשר עם רב באוקראינה שלא מכיר אותם, אני יכול לערוב לכך ש'נוצרים למען ישראל' כשרים ב-100%".
נראה כי קרלייה נקרע בין שני סוגים של רגשות כשהוא עוזר להביא יהודים מגבול אוקראינה-מולדובה לקישינב, עיר הבירה של מולדובה, ואף לרומניה, כהכנה לעלייתם ארצה. מצד אחד, "עצוב לראות אנשים מבוגרים שצריכים לעזוב הכול מאחור, וללכת עם כאב בעיניים", הוא מסביר. מצד שני, הוא רואה בעזיבה שלהם אישוש לאמונותיו הדתיות, או כדבריו: "אישור לברית האלוהית, הבטחת האל. לפעמים התנ"ך ברור מאוד כאשר אלוהים מזכיר דברים מסוימים על הזמנים שבהם אנחנו חיים".
זיבולקה אומרת כי העלייה לישראל ממלאת אותה תקווה. "זו הארץ המובטחת, ואני חושבת שזו ארץ שתחזיר לנו אהבה", היא מסכמת.
