בספרייה הלאומית החלו להעלות לרשת סריקות מעותק התלמוד הירושלמי של הרב חיים קניבסקי, "גדול הדור" הליטאי שנפטר במרץ אשתקד, עם הערות שרשם בשולי העמודים. הדבר התאפשר לאחר שבני משפחתו העבירו לרשות הספרייה את הכרכים. הם אישרו לא רק לצלם את הטקסט, אלא גם לפרק את חלק מהספרים שהיו במצב קשה, כדי שיהיה אפשר לטפל בעמודים שהודבקו שוב ושוב בעזרת סרט דביק (סלוטייפ).
יצחק (צ'יקו) גילה, מנהל מחלקת כתבי היד בספרייה הלאומית, מציין כי הספרים הראשונים שנסרקו ועלו לאתר האינטרנט של הספרייה הם מסדר "זרעים" שבתלמוד הירושלמי. "הרב למד עם אותו עותק של התלמוד הירושלמי מאז שהכרכים הודפסו בשנת תש"ט (1949) ועד יום פטירתו בשנה שעברה. כתוצאה מהלימוד היומיומי, העמודים התבלו והתפרקו, ולכן בוצע שימור ביתי. בספרים רואים ממש שכבות של דבק – לעיתים עד חמש שכבות של דבק בעמוד אחד. בחלק מהמקרים הדבק גם כיסה והסתיר את ההערות".
גילה מציין כי "כדי שאפשר יהיה לצלם את ההערות בכל העמודים, המשפחה הסכימה, לשמחתנו, שאנשי מחלקת השימור יפרקו את הכרכים – חלק לקונטרסים וחלק ממש לעמודים בודדים. זרעים א' היה במצב הכי גרוע, ואילו כרכים אחרים היו במצב טוב יותר ויכולנו לצלם אותם בלי לפרק. בנוסף, הסרנו את שכבות הדבק עד שאפשר היה לצלם את העמודים ברזולוציה גבוהה מאוד, שמאפשרת לקרוא את ההערות".
לדברי גילה, דבק הנייר היווה סכנה של ממש לכתבים היקרים: "המומחים לשימור מסבירים שיש דבקים מיוחדים שלא יגרמו בלאי לדפים. לעומת זאת, דבק הנייר הוא חומצי, ולכן לאורך השנים הוא מצהיב וממש מאכל את הנייר".
אלמלא עבודת השימור שלכם ההערות של הרב היו אובדות?
"אלמלא הפירוק הזהיר של דבק הנייר, בעוד 40-20 שנים הנייר היה נאכל, ולא הייתה יותר אפשרות לקרוא את חלק מההערות של הרב. בתום הצילומים, כפי שסוכם מראש, החזרנו את הספרים למשפחת הרב, ואנחנו מקווים שהם יבצעו כריכה מחדש ושימור של הספרים".
גופן רש"י וכתב יד ברור להפליא
פרויקט התיעוד של הערות הרב קניבסקי על התלמוד בוצע במסגרת מיזם "כתיב", המשותף לספרייה הלאומית ולאגודת FJMS של אלברט דב וננסי פרידברג. מטרת המיזם היא להפוך את כתבי היד העבריים לנגישים לכל אדם, מכל מקום בעולם. לדברי גילה, מאות ספריות ואספנים כבר הצטרפו למיזם הבינלאומי החשוב, והספרייה הלאומית מזמינה ספריות, ארכיונים, אספנים פרטיים ונדבנים להצטרף אף הם.
עד כה תועדו 110 אלף כתבים. "מה שחשוב בפרויקט התיעוד הזה, הוא שבחברה החרדית-מודרנית מבינים שהספרייה הלאומית משמרת גם תרבות יהודית-חרדית. זה משמח אותי מאוד, וזה ישמח את לומדי התורה וחוקרי התלמוד שיוכלו לעיין בטקסט בקלות".
מעיון בהערות הרב קניבסקי אפשר להתרשם כי את חידושי התורה שלו הוא התעקש לכתוב דווקא בגופן רש"י, ובכתב ברור באופן יחסי, המאפשר קריאה קלה ונוחה. חלק מהטקסט ברור יותר וחלקו קצת קשה יותר לקריאה, מה שמעיד כי ההערות נוספו לאורך עשרות שנים ולא באופן מרוכז, כך שחלק מהטקסט נכתב כשהרב היה מבוגר מאוד, ולכן צורת האות פחות חדה וברורה.
באחת ההערות בדף ט' עמוד א', במסכת כלאיים, כתב הרב: "פי' אאמו"ר שליט"א" ("פירש אדוני אבי מורי ורבי שיחיה לאורך ימים טובים – אמן"). בכך מתכוון הרב לאביו, הרב יעקב ישראל קניבסקי, שכונה "הסטייפלר" והיה ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי בישראל, עד לפטירתו בשנת 1985. דבר זה מהווה הוכחה נוספת כי הערה זו נכתבה לפני עשרות שנים, ועדות נוספת לכך שהבן – שהיה מוכר בזכות בקיאותו העצומה בכל הספרות התורנית – הקפיד כל שנה מחדש להשלים את את לימוד כל התלמוד הירושלמי, נוסף על סדר הלימוד היומי הקבוע שלו שכלל גם לימוד תנ"ך, משנה, תלמוד בבלי ושלל ספרי הלכה ומוסר.
"מהרגע שהעלינו את סריקת הספרים לאתר הספרייה, התחלנו לקבל תגובות נלהבות מהקוראים, שרובם ככולם נחשפים כעת בפעם הראשונה לכתב ידו, להערותיו ולפניני מחשבתו", אומר גילה. "בעקבות העניין הציבורי הרב בחומרים הללו, אנחנו מקווים להמשיך לקבל ממשפחת הרב עוד ספרים וכתבי יד, ובכך לתת מענה לרבים מאוד מתלמידיו, מלומדי התורה ובכלל".
כ-2,500 דפים לסריקה
הרב קניבסקי נולד בפינסק בשנת תרפ"ח (1928), ומשפחתו עלתה לארץ כשהיה בן 6 והתיישבה בבני ברק. אמו, פעשא מרים, הייתה אחותו של החזון אי"ש (הרב אברהם ישעיהו קרליץ), שהיה המנהיג הבולט של החרדים בישראל שלאחר קום המדינה.
למרות שהרב קניבסקי נמנה עם מייסדי "דגל התורה" בסוף שנות ה-80, הוא ברח במשך רוב חייו מעיסוק בהנהגת ציבור ובפוליטיקה. השינוי חל לאחר פטירת חמיו, הרב יוסף שלום אלישיב, בשנת 2012. הפטירה יצרה מחלוקת בזרם הליטאי, ו"הפלג הירושלמי" סירב לקבל את מנהיגו החדש והתפצל ממנו. בדצמבר 2017, עם פטירתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, קיבל עליו "רֵבּ חיים" את ההנהגה באופן טבעי ומבלי שהוכרז על כך רשמית, כשלצידו ראש ישיבת פוניבז', הרב גרשון אדלשטיין.
בבית משפחת קניבסקי ציינו כי לאורך השנים הרב רצה לסדר את הערותיו על הש"ס ולהביאן לדפוס, אלא שהדבר לא יצא לפועל מסיבות שונות. "הרב הביע את רצונו זה בפני תלמידיו, ואכן מיד לאחר פטירתו התחלנו לעסוק בדבר כדי שלא לעכב את הפצת תורתו, ולהספיק להוציאה לאור כבר בתוך שנת האבל", אמרו.
"לאחר בירור מעמיק הגענו למסקנה שאין מתאימה ומקצועית יותר ממחלקת כתבי היד של הספרייה הלאומית בירושלים למלאכה גדולה ונעלה זו, ואכן צוות המחלקה עבד על פרויקט זה ברצינות ובמסירות שעות רבות, והתוצאה משביעת רצון בהחלט".
"כל כרכי הירושלמי, הכוללים לפחות כ-2,500 דפים (כולל המפרשים), נסרקו באיכות גבוהה במיוחד, והועלו לאתר הספרייה לעיון הציבור", מסביר אחד מבני המשפחה. הוא הדגיש כי הוא מקווה ששיתוף הפעולה של המשפחה עם הספרייה הלאומית יימשך גם בעתיד.
