במשך שנים הייתה ג'מייקה מקלט ליהודים שגלו, גורשו או נמלטו מארצות המוצא שלהם – לעיתים כאלה שאף נאלצו לחיות במשך תקופה כאנוסים – וחיפשו הזדמנויות חדשות ובטוחות יותר. החל מהמאה ה-16 הגיעו לשם יהודים מספרד ומפורטוגל, בעקבות גירוש ספרד. ב-1880 כבר חיו באי הקריבי כאלפיים יהודים, שהתפללו בשמונה בתי כנסת שונים.
גם היום אנטישמיות כמעט ולא קיימת בג'מייקה. לפעמים אפילו להפך, כמו שמעיד גיא רגב, ישראלי שחי באי ב-11 השנים האחרונות: "כשאנחנו מספרים שאנחנו יהודים מישראל, אומרים לנו לא פעם: 'הו, הארץ המובטחת, ארץ הקודש'... באופן כללי טוב להיות פה יהודי, מכבדים ומעריכים אותנו". אבל למרות היחס האוהד, רק מאות אחדות של יהודים נותרו בג'מייקה.
21 בתי קברות יהודיים פזורים ברחבי האי, עדות להיסטוריה שהייתה ואיננה. סיבות שונות יש לירידה החדה במספר היהודים שם לאורך השנים. לצד התבוללות, נרשמה גם הגירה שלילית של יהודים מהמדינה, בין השאר בעקבות העוני, האבטלה והפשיעה הגבוהה. רבים מדמיינים שלווה, נופש ומוזיקת רגאיי כשהם חושבים על ג'מייקה, אבל למדינה הקטנה בים הקריבי יש גם צדדים אפלים – ושיעור מקרי הרצח ביחס לאוכלוסייה במדינה, הוא מהגבוהים בעולם.
12 צפייה בגלריה
הכנות לליל הסדר במונטיגו ביי. "באופן כללי טוב להיות פה יהודי, מכבדים ומעריכים אותנו"
(חב"ד ג'מייקה, Jewishjamaica.com)
לדברי איינסלי הנריקס, מוותיקי הקהילה היהודית בקינגסטון וקונסול הכבוד של ישראל בג'מייקה כבר יותר מ-20 שנה, "היום צעירים רבים שהולכים ללמוד באוניברסיטאות, רוכשים מקצוע אבל מתקשים למצוא עבודה בג'מייקה, ולא פעם מכירים בני זוג שלא רוצים לגור בג'מייקה".
מקווה טהרה נגד כל הסיכויים
כל זה לא מייאש את הרב יעקב רסקין, שליח חב"ד לג'מייקה. הוא מתגורר עם רעייתו חיה-מושקא ושלושת ילדיהם במונטיגו ביי, ובית חב"ד באזור פועל ב-13 ערים נוספות במדינה. מדובר בעיר הרביעית בגודלה בג'מייקה מבחינת האוכלוסייה והשנייה בגודלה מבחינת השטח, ומאחר שהיא יעד תיירותי מועדף, לא מעט תיירים ישראלים פוקדים את בית חב"ד, הפועל כבר שמונה שנים במקום.
לפני כמה שנים פתחו הרב והרבנית רסקין מסעדה כשרה ראשונה בעיר, "Kosher Hot Spot", ולאחרונה אף נפתח במונטיגו ביי מקווה טהרה לנשים. "מי היה מאמין שיהיה מקווה טהרה בג'מייקה?" אומר הרב רסקין בהתרגשות, "מועד הפתיחה נקבע ל-י"א ניסן, יום ההולדת של הרבי. זה דבר ענק. שמונה שנים אשתי הייתי נוסעת לחוף הים כדי לטבול. במקום פרטי, בלילה. לא היה פשוט למצוא כל פעם מקום טוב ונוח, ולפעמים יש סערות גדולות".
הקהילה היהודית בג'מייקה: ראשית ההתיישבות – במאה ה-16, לאחר גירוש ספרד ופורטוגל | במאה ה-19 היו כבר 8 בתי כנסת פעילים | 21 בתי קברות יהודיים פזורים ברחבי האי | כיום נעות ההערכות המספריות בין 150 יהודים ל-360
ההחלטה להקים מקווה באה לדבריו כתוצאה מסיפור לא שגרתי: "בשנה שעברה אשתי ליוותה אישה שרצתה לטבול. בגלל הקורונה היה סגר ועוצר משעות הערב. הן יצאו במסירות נפש והאישה טבלה. כעבור זמן מה בעלה של אותה אישה אמר לי: 'זה לא ייאמן, שבע שנים חיכינו ללדת ילד, ומאותו מקווה בים נולד ילד בריא השנה, בחודש תשרי'. זה הראה לי כמה חשוב שיהיה מקווה נורמלי ללכת אליו. גם אם יש קהילה קטנה ולא כולם מקפידים על טהרת המשפחה, צריך שיהיה מקווה בכל מקום שיש בו יהודים".
קשה לקבוע את מספר היהודים המדויק בג'מייקה, בעיקר בגלל נישואי התערובת עם נוצרים. רסקין אומר שיש היום בכל רחבי האי כ-360 יהודים לפי ההלכה האורתודוכסית, אבל "אם הולכים לפי האבא, יש אולי 2,000. בספר טלפונים בג'מייקה תמצא לא מעט שמות משפחה כמו כהן ולוי, של יהודים שהתבוללו". הנריקס סובר שנותרו רק כ-150 יהודים.
"הסכנה שהקהילה היהודית תיעלם קיימת כבר 100 שנה. היהודים הג'מייקנים, שהם צאצאי האנוסים או היהודים שהגיעו לכאן לפני שנים, הם בעיקר מבוגרים. מבין הצאצאים שלהם, לדאבוננו, לא הרבה נשארים יהודים", מציין הרב רסקין. "רבים מהצעירים יותר התחתנו עם לא-יהודים".
שמות משפחה על המצבות בבתי העלמין יכולים להעיד על הקהילה היהודית הגדולה שהייתה בג'מייקה בעבר. שמות כמו דה קוסטה, הנריקס, קרדוזו, קוריאל, סניאור, סמואל, פריירה, די לאון. משערים שעשרות אלפים מתושבי האי הם צאצאים של אותן משפחות יהודיות.
שוויון זכויות בשלב מוקדם
ג'מייקה היא מדינת אי קטנה בים הקאריבי. האוכלוסייה בה מונה היום מעט פחות מ-3 מיליון איש, ושטחה הוא כמחצית משטח מדינת ישראל. חובבי ספורט, ואתלטיקה בפרט, מכירים אותה כאימפריית ריצות קצרות וכמולדתו של גדול האצנים בכל הזמנים, יוסיין בולט.
12 צפייה בגלריה
חלקי מצבות מ-12 בתי קברות יהודיים מרחבי ג'מייקה שנקבעו בחצר בית הכנסת "שערי שלום" בקינגסטון
(צילום: מיכה בר-עם. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
12 צפייה בגלריה
בית הכנסת "קהל קדוש – נווה שלום" בספנישטאון, ג'מייקה, 1973
(צילום: ארנסטו ה. דה סוזה, ג'מייקה. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
מלבד בית הכנסת שפועל לעיתים בבית חב"ד, בית הכנסת הפעיל היחיד שנותר בג'מייקה הוא "שערי שלום", בבירה קינגסטון. בית הכנסת הזה נודע בעיקר בזכות העובדה האקזוטית שרצפתו מכוסה בחול. הקהילה במקום נשענת על שילוב בין יהדות אורתודוכסית לאלמנטים רפורמיים.
ראשוני היהודים החלו כאמור להגיע אל האי בעקבות גירוש ספרד ואימת האינקוויזיציה. בספרו של אדוארד קריצלר, "הפיראטים היהודים של הקריביים", מסופר שחלק מהסוחרים היהודים שהגיעו לאי הפכו לפיראטים. לפי קריצלר, רבים מהפיראטים היהודים היו למעשה אנוסים ששמרו בסתר על יהדותם, והמירו את דתם למראית עין בלבד, כדי לשרוד את האינקוויזיציה לפני שנמלטו לאיים הקריביים. המפורסם מבין שודדי הים האלה היה משה הנריקס, שהילך אימים על הספינות באזור. הפיראטים היהודים פעלו, בין השאר, באזור נמל פורט רויאל, הנחשב לאחד ממעוזי הפיראטים של הקריביים.
12 צפייה בגלריה
פגישה של ועד הקהילה היהודית, קינגסטון, ג'מייקה, 1980. איינסלי הנריקס שני משמאל
(צילום: מיכה בר-עם. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
תפילת "מי שבירך" לכריסטופר קולומבוס
מקובל להתייחס לשנת 1656 כמועד שבו נוסדה הקהילה היהודית הג'מייקנית באופן רשמי. לכריסטופר קולומבוס היה מקום של כבוד בקרב היהודים, ובבתי הכנסת באי נהגו לומר לו תפילת "מי שבירך" מיוחדת, כהוקרה על כך שבזכותו התאפשר להם לחיות בביטחון ואף לשמור על אמונתם ודתם.
באופן מפתיע, ג'מייקה הקולוניאליסטית, תחת השלטון הבריטי, נתנה לאזרחיה היהודים שוויון זכויות כבר ב-1831, עוד לפני שיהודי בריטניה עצמה זכו לאמנציפציה. במאה ה-19 היו חלק ניכר מחברי בית המחוקקים הג'מייקני יהודים, ובשלב מסוים הייתה ג'מייקה המדינה היחידה בעולם שבה הפרלמנט הכללי לא פעל ביום הכיפורים.
למשפחתו של איינסלי הנריקס, מנהיג הקהילה היהודית בקינגסטון במשך שנים ארוכות, יש עבר עשיר בג'מייקה. "אבות-אבותיי שאני יכול לאתר היו בג'מייקה משנת 1745 ואילך, מצד אבי. סבתי מצד אמי הגיעה לארה"ב מאוקראינה ובהמשך חיה עם סבי בג'מייקה במשך 65 שנה. רוב אלה שהגיעו לג'מייקה, ברחו מארצות המוצא שלהם בגלל רדיפות".
12 צפייה בגלריה
"אני מקווה שבעתיד עדיין יהיו בג'מייקה יהודים, שיחיו כאן בשלום". איינסלי הנריקס בבית הכנסת "שערי שלום"
(צילום: AP)
"היהודים התקבלו בברכה בג'מייקה והפכו לאזרחים שווי זכויות משנת 1831. לא הייתה רדיפה מצד הבריטים לאחר שהשתלטו על האי בשנת 1655, ולקראת סוף המאה ה-17 הותר ליהודים להקים בית כנסת. הדיווח הראשון על בית הכנסת ההוא, שהוקם בפורט רויאל, היה כאשר הוא נהרס ברעידת אדמה שלוותה בצונאמי, והחריבה את העיר ב-1692".
שלוש הבנות ושבעת הנכדים של הנריקס הם יהודים, מאחר שאשתו הראשונה המנוחה התגיירה, אבל חיים כולם מחוץ לג'מייקה. "אני מקווה שבעתיד עדיין יהיו בג'מייקה יהודים שיחיו כאן בשלום, כפי שהיה לנו למעלה מ-350 שנה", הוא אומר.
ליל סדר מול הים
לקראת ליל הסדר, מכסה הרב רסקין את השולחנות שצופים על הים במפות לבנות. אם יש יתרון מובהק לחיים בג'מייקה, מדובר בנוף עוצר הנשימה. "כשמגיע ליל הסדר, אנשים רצים כמו יוסיין בולט לחגוג אותו", הוא אומר בחיוך. "אנשים נוסעים שעות כדי לחגוג איתנו. באים גם מקינגסטון, עושים מאמץ ומתארחים בבית מלון. ה' מעריך את זה. בארץ יש מאות מקומות לחגוג בהם את ליל הסדר, פה יש פחות".
12 צפייה בגלריה
הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת "שערי שלום", 1979
(צילום: יהודית מרי דה סוזה, ג'מייקה. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
לקראת פסח הוא נסע לפגוש ישראלים בקינגסטון. גם בחגים אחרים, במיוחד סוכות, ראש השנה וחנוכה, ישנם יהודים שבאים לחגוג בבית חב"ד. לשיטתו של הרב, הדרך היחידה להציל את הקהילה היהודית בג'מייקה היא באמצעות הפצת אור ויהדות.
היהודים עוסקים במקצועות מגוונים – בנייה, מסחר, מלונאות, תיירות ועוד. "רוב היהודים פה מסורתיים, ומציינים את החגים. לפני הקורונה היו כ-200 אלף תיירים יהודים שהיו באים לכאן בכל שנה. בזמן הקורונה היו תקופות שנשארנו רק עם היהודים המקומיים", הוא מספר. "מניין לתפילה יש לפעמים בשבת, אבל לא תמיד. בבית חב"ד בקהילה קטנה, אתה הופך לכתובת של כל יהודי, בכל מה שהוא צריך. מאחר שהקהילה קטנה, נעשינו חברים".
12 צפייה בגלריה
בית ספר יהודי פרטי שהקים הרב רסקין לילדיו. אין באזור מספיק יהודים כדי לפתוח מוסדות חינוך נפרדים
(צילום: באדיבות גיא רגב)
גיא רגב, שגר בעבר בחיפה והגיע לג'מייקה ב-2011, התחבר ליהדות מחדש דרך הקרבה לבית חב"ד במונטיגו ביי. "כאדם חילוני, לפני חב"ד פסח היה עבורי עוד יום. לפעמים כשכופים עליך, זה יוצר אנטי", הוא אומר. "בעבר לא הייתי קשור כל כך ליהדות שלי, ועכשיו כן. הרב רסקין נתן לי תפילין, ואמר לי – 'בוא תניח בכל יום'. אמרתי לו שכל יום זה קצת יותר מדי בשבילי, אבל אני מניח בנחת פעם-פעמיים בשבוע. זה דבר שלא האמנתי שאעשה".
להגיד תודה לאלוהים ולא לג'יזס
רגב נשוי לאור ואב לשלושה, הבן הצעיר כבר נולד בג'מייקה. ברית המילה נערכה בבית חב"ד במונטיגו ביי, והאב מספר כי "היה אירוע מיוחד מאוד. ההורים של שנינו הגיעו מהארץ. הטסנו מוהל במיוחד ממיאמי. זה היה אירוע מצומצם יחסית, היו חבר'ה יהודים שהגיעו בספינת קרוז. מצאתי את עצמי רוקד איתם בברית של הבן שלי. זו הייתה כנראה הברית הראשונה במונטיגו ביי ב-100 השנים האחרונות".
12 צפייה בגלריה
האנטישמיות הייתה נדירה מאוד. כתובת נגד מיעוטים (לבנים, סינים, יהודים וסורים) בג'מייקה, 1970
(צילום: מיכה בר-עם. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי, באדיבות אוסף מרדכי ארבל)
הוא עובד בחברת יהלומים ותכשיטים ומנכ"ל החנויות של החברה בג'מייקה. הפשיעה באזור לא משפיעה, לדבריו, על תחושת הביטחון שלו: "ביומיום אנחנו לא מרגישים פחד. המקומות שאנחנו מסתובבים בהם בטוחים יותר, ופחות אירועים אלימים קורים שם. אבל אנחנו קוראים בעיתונים ושומעים בחדשות מה קורה. יש רציחות ויריות בלי סוף, ופועלות פה כנופיות. הפשיעה פה מטורפת, וזה דבר שמנסים לטפל בו. אצלנו בקומפלקס, שהוא מאובטח, הייתה מכת פריצות לפני זמן מה.
"מבחינה כלכלית זו מדינה נחשלת, מדינת עולם שלישי, ושום דבר ממה שיש במדינה מערבית שאנחנו מכירים אין פה. זו ארץ נינוחה יותר. אין לה הרבה משאבים טבעיים והיא מסתמכת על תיירות. החינוך פה די גרוע. התא המשפחתי פחות חזק. הרבה אנשים מהגרים מכאן ורוצים לברוח מפה".
השאיפה לשמור על הזהות היהודית היא אחת הסיבות לכך שהוא מתכנן לחזור בעתיד לישראל, לצד תחושת השייכות למדינה. "הילדים הולכים לבית ספר נוצרי, ואומרים שם 'Thank you, Jesus'. אז אני אומר להם, אל תגידו 'ג'יזס', תגידו 'God'. חשוב לי שהילדים שלי ילמדו על חגים יהודיים ושהמעטפת תהיה יהודית ולא נוצרית. אין לי בעיה שילמדו גם על נצרות כידע כללי, אבל חשוב לי שקודם כול ילמדו על יהדות".
בג'מייקה אין מוסדות חינוך יהודיים. "הרב רסקין ניסה להקים בית ספר יהודי, אבל אין באזור מספיק יהודים, וכרגע זה לא הסתדר. אין כמות ילדים מספקת. הוא מלמד את הילדים שלו בבית".
לגבי עתיד הקהילה היהודית בג'מייקה, רגב לא אופטימי. "אני מכיר שתי ישראליות שנשואות לג'מייקנים, אחת עובדת איתי ואחת שכנה שלי. בהקשר הזה, העתיד לא מבשר טובות", הוא מסכם. "ככה זה, במקום שבו רובם ככולם של האנשים הם נוצרים, היהדות תתמעט עם השנים".
פורסם לראשונה: 06:14, 15.04.22
