היסטוריה מקודשת: בית הכנסת "אם הבנים" בעיר טירת כרמל – מבנה בן 1,500 שנה עם סיפור היסטורי מרתק, ששימש בעברו גם ככנסייה וגם כמסגד – הוכרז כאתר מורשת בידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
לבית הכנסת משמעות היסטורית ואדריכלית יוצאת דופן: ממצאי חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בסביבתו מעידים על התיישבות רציפה במקום, החל בתקופת הברונזה ועד לתקופה הביזנטית. עדויות היסטוריות נוספות מצביעות על קיומו של כפר נוצרי במקום בתקופה הצלבנית, שהיה ידוע כ"סנט ג'ון דה טירה" המוזכר כמקום עלייה לרגל. במקום אף נבנה מבנה מרכזי ששימש כמוקד שלטוני, וכלל מבצר וכנסייה.
בתקופה העות'מאנית התפתח במקום הכפר המוסלמי "אל טירה", שבמהלך המאה ה-19 היה מהגדולים באזור חיפה, ובמרכזו המסגד ("אלג'אמע אלכביר"). החוקר ויקטור גורין, שביקר במקום בשנת 1870, טען כי לפני הפיכתו למסגד שימש המקום ככנסייה צלבנית או כמבנה ציבורי אחר.
בהמשך, בשנת 1906, החוקר השווייצרי אברהרד פון מולינן שביקר במקום איתר מעל פתח הכניסה הצפוני המוביל לאולם התפילה כתובת בערבית, שמורה היטב, שבה מצוינת שנת 1579 לספירה כשנת בנייתו או הקדשתו של המבנה כמסגד. בכתובת צוין: "בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה על בניית זה המקום המבורך האמיר עסאף בן נמר ביי בשנת 987" (שהיא שנת 1579 לספירה, לפי לוח השנה ההיג'רי).
הפך לבית כנסת עם קום המדינה
עם סיום מלחמת השחרור התרוקן הכפר מרוב יושביו הערבים, ולאחר הקמת מדינת ישראל השמישו העולים החדשים ממרוקו את המתחם הגדול והנטוש, והפכו אותו לבית הכנסת המרכזי בטירת כרמל.
7 צפייה בגלריה
הכתובת בערבית שבה מצוינת שנת 1579 לספירה כשנת בנייתו/הקדשתו של המבנה כמסגד
(צילום: באדיבות עמותת "אם הבנים")
7 צפייה בגלריה
אחד העמודים המעוטרים בבית הכנסת, צילום ארכיון משנות ה-50
(צילום: באדיבות עמותת "אם הבנים")
טקס ההכרזה הרשמי על המבנה של בית הכנסת כאתר מורשת, היה השלב הסופי בהליך ממושך, שבו שותפות עיריית טירת כרמל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והעמותה המפעילה את בית הכנסת ומנהלת אותו. הטקס הרשמי התקיים ביום חמישי.
"אני מודה למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על ההכרה החשובה בבית הכנסת 'אם הבנים'", אומר ראש העיר טירת כרמל, אריה טל. "מדובר במבנה בעל משמעות עצומה להתפתחותה ההיסטורית של טירת כרמל, שהפך לאחד מסמליה של העיר במאה ה-21. ברכות ותודות לכל העוסקים במלאכה".
סגן ראש העיר ומחזיק תיק התיירות, דוד שחר, ציין כי מבנה בית הכנסת הוא אחד המבנים העתיקים ביותר שנשתמרו באזור ושימש כמבנה דת, מוסלמי ויהודי, במשך כ-450 שנה. "האדריכלות של המבנה מרשימה ביותר, וכוללת עיטורים קלאסיים מהתקופה הצלבנית והרומית, מלפני כ-1,500 שנה. האלמנטים הללו שרדו את השנים ללא נזק ניכר".
