מפלגות הקואליציה בגרמניה ומפלגת השמרנים הגיעו לנייר הסכמה לגבי המאבק באנטישמיות ושמירה על חיי היהודים במדינה. "מלחמה באנטישמיות היא מטרה משותפת לכל המפלגות הדמוקרטיות", נאמר בהסכם. הנייר אמור להציב בסיס חשוב להחלטות על יוזמות ברמות הפדרליות ואצל המדינות, המחוזות והערים. ההצבעה על ההחלטה הזו אמורה להתקיים ב-9 בנובמבר, התאריך שבו מציינים בגרמניה את ליל הבדולח ואת נפילת חומת ברלין.
מדובר בניסיון לסתום פרצות בחוק, הקיימות כיום נגד פעילויות אנטישמיות. בהצעה כלולה גם אמירה לגבי חוסר סובלנות כלפי אנטישמיות בקרב מוסדות ואירועי תרבות ואמנות, כפי שאירע ב"דוקומנטה" (תערוכת אמנות המתקיימת מדי חמש שנים בקאסל) ובפסטיבל הסרטים של ברלין בפברואר.
מחאות פרו-פלסטיניות ופרו-ישראליות בברלין
(צילום: רויטרס)
"פרויקטים או ארגונים שמפיצים אנטישמיות, מפקפקים בזכות קיומה של ישראל, קוראים לחרם על ישראל או תומכים ב-BDS יפסיקו לקבל תמיכה כספית", אומר המסמך. מדובר בסעיפים מעוררי מחלוקת בגרמניה בין השלטונות ובין עולמות התרבות והאמנות, הטוענים לסתימת פיות ושיתוק חופש הדיבור והדעה בניסיון למנוע ביקורת על ישראל.
טיוטת החוק, שכותרתה "לעולם לא עוד מתחיל עכשיו: הגנה, שמירה וחיזוק חיי יהודים בגרמניה", מציינת כי מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, גרמניה הייתה עדה לעלייה במפלס האנטישמיות, למדדים שלא נרשמו מאז תקופת הנאצים על ידי גורמים בימין הקיצוני, באסלאם הרדיקלי ובמעוזי השמאל הקיצוני בגרמניה.
בהצעה יש קריאה לפעולות מנע ולאכיפה חמורה יותר כדי להדביר את התופעה. ההצעה מציינת את העלייה באלימות אנטישמית, פתוחה וגלויה, מצד מהגרים שמגיעים מצפון אפריקה ומהמזרח התיכון ומביאים איתם מורשת של שנאה לישראל ואנטישמיות.
החוק גם מבקש לאמץ את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה (IHRA), שקובעת כי גם הסתה נגד ישראל, ערעור על זכות קיומה או ביקורת על מדיניותה יכולה להתפרש כאנטישמיות מתוקף היותה מדינת היהודים. זהו למעשה הסעיף הבעייתי ביותר מצד מוסדות התרבות והאקדמיה בגרמניה.
נוסף על סתימת הפרצות בחוקים נגד אנטישמיות, החוק מבקש אכיפה חזקה יותר והחרמה של תנועות קיצוניות בגרמניה, כפי שנעשה לחמאס וסאמידון לאחר 7 באוקטובר. כותבי החוק מדגישים במיוחד את בחינת חוקיותו של ארגון ה-BDS, ויש גם בקשה לבחינה מחודשת של מוסדות החינוך, בעיקר האוניברסיטאות, והחוקים והסנקציות שהן יכולות לנקוט כלפי סטודנטים המסיתים לאנטישמיות.
בשנה שעברה האוניברסיטאות בגרמניה היו כר פורה להפגנות אלימות ואנטישמיות מצד גורמים פרו-פלסטינים שהטילו אימה על סטודנטים יהודים ומוסדות החינוך עצמם. הממשלה הפדרלית מבקשת אם כן לתמוך בזכות האוניברסיטאות להשעות ואף לסלק סטודנטים שיהיו מעורבים בפעילות כזו שוב.
טיוטת החוק מציינת כמובן את זכותה הלגיטימית של ישראל לשמור על ביטחון תושביה, במסגרת החוק הבינלאומי, כנגד ארגוני טרור, אבל גם מדגישה את השאיפה של גרמניה לקיום הסכם שתי המדינות שיאפשר חיים בכבוד, בשלום ובביטחון לשני העמים.
