ענד את השרשרת או לא? אחרי הסערה - ריאיון עם גיל עופרים
(צילום: אבי חי)
סערת המגן דוד בגרמניה מסרבת להירגע – וכעת מתייחס גיל עופרים, לראשונה בתקשורת הישראלית, להאשמות כאילו זייף את האירוע, וטוען, בריאיון מיוחד לאולפן ynet: "צפיתי את ההכחשות האלו. בגרמניה לא אוהבים לדבר על אנטישמיות, ומעדיפים לחשוב שהיא שייכת לקיצוניים. אבל אני לא מוריד את המגן דוד לעולם".
לפני כשבוע וחצי התחוללה סערה בינלאומית לאחר שעופרים טען, בסרטון שפרסם ברשתות החברתיות, כי עובד קבלה במלון ווסטין בלייפציג דרש ממנו להסיר את שרשרת המגן דוד שאותה ענד, בטרם יבצע צ'ק-אין. הסרטון הפך ויראלי, עם מיליוני צפיות, וזכה להתייחסות בינלאומית. הנהלת המלון השעתה את העובד באופן מיידי, מול המלון התקיימו הפגנות - והמשטרה הגרמנית פתחה בחקירה בחשד למעשה אנטישמי.
לא חלפו כמה ימים, ועיתון ה"בילד" הגרמני פרסם תחקיר סביב האירוע, ובו העלה סימני שאלה סביב גרסתו של עופרים, המגובים בסרטון ממצלמות האבטחה של המלון, שממנו הסיקו כי עופרים כלל לא נכנס למלון עם שרשרת מגן דוד, וכי היא לא נראית בשום שלב שבו האמן מתועד, גם לא בעת שעמד בתור לצ'ק-אין. העיתון אף דיווח כי במשטרת לייפציג מעלים ספקות באשר לטענתו של עופרים, המתחזק קריירה בימתית ומוזיקלית ענפה במדינה, וכי בחקירתו אמר כי איננו בטוח אם ענד שרשרת באותו הערב באופן גלוי.
כעת מכחיש עופרים את הטענות מכל וכל: "אני אף פעם לא מוריד את השרשרת שלי", הוא מדגיש. "גם לא נכונות הטענות לגבי המשטרה. ההפך, הלכתי להגיש תלונה עם העורך הדין שלי, ויש פרוטוקול שבו כתוב שחור על גבי לבן מה שאמרתי – לאורך כל הזמן הייתי עם המגן דוד עליי".
לדבריו, ביקש לקבל את הסרטון המלא והמקורי ממצלמות האבטחה. "אני רוצה שהם יראו לכולם, וגם לי, מתי היה הרגע בצילום שבו הוצאתי את המגן דוד מהתיק, שמתי על הצוואר וצילמתי את הווידאו (שצולם בכניסה למלון, מיד אחרי האירוע, לטענתו – אזור שגם ממנו פורסמו צילומי אבטחה). זה פשוט לא היה ככה, אני אף פעם לא מוריד את המגן דוד. שעה לפני התקרית הופעתי בתוכנית טלוויזיה, עם השרשרת עליי, ולא הורדתי אותה".
טענות לווידיאו חלקי וערוך
לפני כשבוע גלל עופרים, בריאיון לאולפן ynet, את השתלשלות הסיפור: "עמדתי בתור, וכנראה משהו לא עבד עם המחשב, אז הצטבר תור ארוך, ומנהל הקבלה הוא יצא מהעמדה ללובי. פתאום אני רואה שהוא מקדם אנשים שממתינים מאחוריי. לא הבנתי למה. אחרי כמה דקות שאלתי אותו מה הסיפור – והוא השיב שהוא רוצה להקל על התור. אמרתי לו, 'אבל אני גם עומד בתור, כולנו עומדים בתור'. ואז אני שומע מישהו אומר מאחוריי, 'תוריד את הכוכב שלך'. חשבתי שאני לא שומע טוב.
ריאיון עם הזמר הגרמני ישראלי גיל עופרים אחרי התקרית האנטישמית בגרמניה
(צילום: משי בן עמי)
"חולפת עוד רבע שעה, והוא לוקח אותי קדימה, שם לי את המסמכים של הצ'ק-אין ואומר, 'אם אתה מוריד את המגן דוד, סוף כל סוף אפשר לעשות את הצ'ק-אין'. מיד ביקשתי לדבר עם המנהל שלו, אך עם חיוך על הפנים הוא ענה, 'אני מצטער, אבל הוא היום לא נמצא'".
עופרים אומר כי האדם שקרא לו מאחור, זיהה אותו בהיותו זמר מוכר. "גם עמדתי עם הגיטרה בתור, אז הוא זיהה אותי. רואים בווידיאו כיצד אני מצביע לאדם בעמדת הקבלה על זה שמאחורנית מישהו אמר לי את זה, וכול מה שקיבלתי ממנו בתגובה היה, 'נו, טוב, אז תוריד את המגן דוד ותוכל לעשות צ'ק-אין'. זה מה שקרה. ואז ביקשתי לראות את המנהל, הוא אמר לי 'אני מצטער, הוא היום לא נמצא'. אמרתי, 'זהו, אני חייב ללכת, אני מתקשר למנהל שלי' – והוא בתגובה לקח ממני את הניירות של הצ'ק-אין ואמר לי, 'מה, אתה מפחיד אותי?' ואת זה אפשר לראות בווידיאו.
2 צפייה בגלריה
העימות עם פקיד הקבלה: "רואים בווידיאו כיצד אני מצביע לאדם בעמדת הקבלה על זה שמאחורנית מישהו אמר לי את זה"
(מצלמות אבטחה, BILD)
"באותו הרגע הבנתי שאוקיי, אני חייב לצאת מכאן. מה שלא רואים זה שהוא רצה שוב לגשת אליי, מרחוק אני מרים את היד. הוא אומר 'סטופ, לא רוצה' - ויוצא החוצה. עכשיו מנסים להגיד כאילו לא ענדתי את המגן דוד, וכאילו חזרתי אחרי שעתיים כדי לצלם את הווידיאו – והכול לא נכון. יש טיימקוד על הווידיאו".
"מנסים לצייר אותי כשקרן כי זה לא נעים"
עופרים אומר כי מדובר בסמל ההיכר שלו, תליון שקיבל מאביו לבר המצווה ולא הסיר מאז ועד היום. "מכירים אותי רק עם המגן דוד", הוא אומר. "גם בכל התמונות שלי אפילו מאותו היום הוא מופיע: התמונה הראשונה שלי באינסטגרם הייתה מההופעה הטלוויזיונית עם המוזיקאי היהודי גיורא פיידמן, שבה דיברתי, בין היתר, על בעיות האנטישמיות בגרמניה, והנה זה קורה לי במלון בלייפציג".
עופרים, יליד גרמניה, בנו של הזמר אבי עופרים שעשה קריירה בינלאומית, ובדומה לאביו פיתח שם קריירה מוזיקלית ובימתית ענפה – טוען כי מתקפת ההכחשה מצד התקשורת הגרמנית לא הפתיעה אותו: "אנטישמיות זה דבר שלא אוהבים לשמוע בגרמניה או לדבר עליו. לא בטלוויזיה, לא בעיתון. וזה קורה כל יום ברחוב להרבה יהודים במדינה - ולא רק לנו, גם להומואים ולאנשים שאינם לבנים. עכשיו מנסים לצייר אותי כשקרן כי זה לא נעים. הגרמנים מעדיפים לחשוב שאנטישמיות או גזענות היא תופעה של השוליים הקיצוניים משמאל ומימין. קשה להם לקבל את זה שגם המיינסטרים החברתי נגוע בזה, ועוד במלון של 4 או 5 כוכבים".
