"מלחמת אחים? חילונים וחרדים יכולים לחיות ביחד"
(צילום: משי בן עמי)
קשה להגיד לישראלים ש"כזה דבר עוד לא היה פה", אבל הפעם זו כנראה אזעקת אמת. מילים איומות ונוראות כמו מלחמת אחים, אוטונומיות, היפרדות מרצון, בוגדים ועוד, מתרוצצות מסביבנו. הן מפחידות. הן מאיימות. חס ושלום – שרק לא יתגשמו.
אני יודע שיש מי שצופה בי עכשיו ואומר לעצמו, מבחינתי זה דווקא בסדר גמור. לי ולחרדי הזה, למשל, אין שום דבר במשותף. הוא לא "אח" שלי, ולא כלום בשבילי.
אבל זה לא נכון. זה אפילו אסור. כי כמו במשפחה הפרטית שלנו, זו שיקרה לנו יותר מכול, לומדים פשוט לחיות ביחד. אפשר להתגבר על הכול. גם אם אח אחד לא אוהב בצל בסלט, גם אם אשתך רוצה לישון כשאתה דווקא רוצה לקרוא, לומדים להסתדר.
השבוע – דווקא עכשיו – נערוך ערב הצדעה מיוחד לפעילותם של יותר מאלף בתי חב"ד שפועלים כאן בישראל. המסר שלנו – חרדים וחילונים יכולים לחיות ביחד. למרות ההבדלים, למרות הפערים, זה אפשרי. זה קיומי. זה הכרחי.
