צפו בג'יימס ליליווייט בן ה-73 מניח תפילין בחגיגת בר מצווה מאולתרת באוסטרליה
איש מחבורת השליחים הישראלים לא דמיין שהטיול בדרום מערב אוסטרליה יתגלגל לחגיגת בר מצווה מאוחרת לקשיש בן 73. אבל החיים מזמנים לפעמים הפתעות, וגם סיפור שנראה כאילו נלקח מסרט גדול מהחיים – סיפור החיים המשפחתי, המורכב והכואב של ג'יימס ליליווייט.
שליחי התנועות "תורה מציון" ו"בני עקיבא" בעיר פרת' יצאו לקטיף אוכמניות בין יערות וכרמים סמוך לעיירה דנמרק, בחווה משפחתית שנקראת The Denmark Berry Farm. למקום הגיע הבעלים המבוגר של המקום, ג'יימס ליליווייט, ושאל לשלומם. הקשיש סיפר להם כי הוא מגיע במקור מגרמניה, וכשהשליחים סיפרו לו שהם מישראל הוא ענה בנונשלנטיות: "אמא שלי הייתה פעם יהודייה".
- קשה כקריעת ים סוף: הטינדר של ימי בראשית/ פרופ' רוחמה וייס
הקבוצה הישראלית ניסתה להבין למה הכוונה, וליליווייט חשף סיפור משפחתי לא פשוט. הוא נולד לאם פליטת שואה, ששוכנה במחנה עקורים בגרמניה בעקבות מלחמת העולם השנייה. האם היגרה לבריטניה, שם היא פגשה את אביו. לאחר שנישואיה לא צלחו, שבה האם עם הבן לגרמניה. משם נסעה לאוסטרליה, כשג'יימס כבר היה בן 15.
"כמו הרבה אנשים שחוו דברים קשים באותן שנים, גם אמא שלי סחבה טראומה", הוא מספר ל-ynet. "היא נהייתה פרנואידית בשלב מסוים, ומעולם לא הזכירה בפניי דבר על יהדותה". האם התמודדה עם קשיים נפשיים גדולים. "הרבה פעמים הייתי צריך לקחת אותה לבית חולים פסיכיאטרי, והשאירו אותה שם עד שדעתה הייתה מתיישבת. היה קשה מאוד לאשפז כך את אמא שלי לשבועיים בכל פעם".
הנכד חשף את העבר היהודי של סבתו
ליליווייט התחנך בחינוך נוצרי. עברה היהודי של אמו התגלה לו במקרה, כשבנו יצא למסע שורשים. "הבן שלי נסע לאסטוניה כדי לחקור את ההיסטוריה המשפחתית", הוא מספר. "הוא הגיע לטאלין, וחיפש שם מסמכים ומידע על שורשי המשפחה, כי לא היה לי דבר לתת לו. שם גילה שאמי שינתה את שם משפחתה. כשהוא סיפר לי על כך, הופתעתי".
בחלוף השנים לא תיאר לעצמו ליליווייט שמפגש מקרי בחווה שבבעלותו יחבר אותו לעבר המשפחתי. "פגשנו אותו באמצע שדה אוכמניות בחור במערב אוסטרליה", מספר מוטי נוה, שליח "תורה מציון" ביבשת. "קטפנו מפירות היער והוא ניגש אלינו. כשהבנו שיש מולנו יהודי שלא מודע להיותו יהודי, זה היה רגע של הלם עבורנו".
הם שאלו אותו אם הוא מודע לעובדה שלפי ההלכה גם הוא יהודי, ואם אי-פעם שמע על "בר מצווה". ליליווייט הכיר את המושג, אבל סיפר שלא חגג אף פעם בר מצווה – וכך יצאה לדרך חגיגת בר המצווה לג'יימס ליליווייט, באיחור של 60 שנה בדיוק. "החלפנו מבטים", ממשיך נוה, "ואחד השליחים, אוריאל טחובר, רץ להביא את התפילין שלו מהמכונית. אורי מוסקו ואיתן אייזיקס, שני חברים אחרים במשלחת, עזרו לו להניח את התפילין. אחרי שרקדנו וחגגנו, הוא אמר לנו שהוא מתרגש ומודה לנו על ההזדמנות להתקרב ליהדות שבו".
רובד נוסף של שליחות
השליחים הגישו לג'יימס תפילין, והוא הניח אותן ובירך עליהן בפעם הראשונה בחייו. הם רקדו ושרו סביבו. "מאז ומתמיד התעניינתי מאוד בפילוסופיה, וכשהייתי נער בערה בי תשוקה להבין את טבען של כל הדתות, אז ידעתי מה זה 'בר מצווה'", אמר ליליווייט לשליחים, והודה להם: "אני מעריך את המחויבות ואת התשוקה שלכם".
"אנחנו עובדים ביומיום עם הקהילה היהודית בפרת' ופוגשים לא מעט יהודים, אבל לגלות לאדם שהוא יהודי – זה עוד לא קרה לי", מוסיף נוה. "ג'יימס אמר לנו שהוא התעניין בפילוסופיה כשהיה צעיר, אז הוא קרא קצת על יהדות, אבל לא מעבר לזה. הרגשנו שאנחנו מביאים רובד נוסף של שליחות, הפעם לא פורמלית".
"זו אחת החוויות הכי משונות שקרו לי", הודה ליליווייט. "חלקתי את זה עם אשתי. לא הייתי לגמרי בטוח איך אני מרגיש בקשר לזה. תווית היא תווית. היא יכולה להיות גם דבר רע, כי הגזע האנושי משתמש לעיתים קרובות בתוויות כדי לגרום כל מיני צרות. אבל ראיתי שיש להם מחויבות ותשוקה, ואני באמת לא חושב שזה משנה מה אתה, כל עוד יש לך מחויבות אמיתית ואתה מנהל חיים טובים".
"אני מניח שלכל תרומה שכל אחד יכול לתרום להבנה הדדית גדולה יותר בין בני אדם יש בהכרח תוצאה טובה", הוא מסכם. "למדתי גם בודהיזם, ואני מתרגל יוגה זה זמן רב. אני מאמין שלחיים אין משמעות בפני עצמם – אלא רק למה שיוצקים לתוכם. אז אם רוצים קיום חסר משמעות, אל תכניסו לתוכם כלום, ואז תתהו למה אתם אומללים. אבל אם רוצים חיים משמעותיים, מבינים שאושר פירושו אינו בהכרח להיות מצליח בכל דבר, אלא הוא עקומת למידה שכולנו צוללים לתוכה – בלי קשר למי שאנחנו".
