ארבע שנים חלפו מאז המתקפה האנטישמית החמורה ביותר בתולדות ארצות הברית. ב-27 באוקטובר 2018 (י"ח בחשוון) נכנס התוקף רוברט באוורס, חמוש ברובה חצי אוטומטי, לבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג, ירה למוות ב-11 מתפללים ופצע שישה נוספים. שוטרים שהוזעקו למקום סיפרו בזמנו שמדובר באחת מהזירות הקשות שראו בחייהם.
השפעותיו של הפיגוע הנורא עדיין מורגשות בקהילות היהודיות בארה"ב. "החל מ-2018, כל סוגיית המודעות לביטחון, שהייתה נחלתן של מספר מועט של פדרציות, תפסה תאוצה משמעותית", מעיד אורן ברץ, סגן נשיא בכיר לנושאי חוץ בפדרציה היהודית. "יש היום מעל ל-60 קב"טים (קציני ביטחון) קהילתיים, חלקם עובדים ישירות תחת הקהילות וחלקם תחת זרוע האבטחה של הפדרציות היהודיות".
לדברי ברץ, ישראלי שחי בקליבלנד, "הקב"טים כולם הם יוצאי מערכות אכיפת החוק – שוטרים, אנשי FBI, השירות החשאי או אנשי צבא לשעבר, שמביאים איתם התמחות בנושא חוק ומשטרה וקשרים איכותיים עם רשויות החוק. אלו אנשים מסורים בצורה בלתי רגילה. עצם נוכחותם של הקב"טים ברמת הקהילה היא מכפיל כוח. זה חלק נרחב מהשינוי בשטח ומהשינוי התפיסתי".
ברץ מבהיר כי אירוע ביטחוני מנוהל, בסופו של דבר, על ידי אנשי ה-FBI והמשטרה. "עיקר העבודה של הקב"טים הוא הפעילות שבשגרה וחיבור הקהילה למשימת הביטחון, מתוך מטרה לא להגיע לממש את זה אף פעם", הוא אומר. "בכל קהילה שבה יש קב"ט, עלה מספר ההדרכות המבוצעות ומספר הערכות הביטחון של המבנים – בתי ספר, בתי כנסת ומוסדות של הקהילה. באופן תדיר מתבצע מיפוי למיגון המבנים וניתוחי איומים, והם אלה שבסוף קובעים את הצרכים של השדרוגים הפיזיים למבנים – חיזוק חלונות, מערכות נעילה של דלתות, מצלמות. כל אלה הם שינויים משמעותיים מאוד".
שינוי תפיסתי
כחלק מהלקחים של הפיגוע הנורא, רבות מהקהילות היהודיות למדו לתרגל התנהלות בזמן אירוע – בדומה לתרגילים שרואים בישראל. "יש קהילות שמבצעות תרגילים יותר ויותר מורכבים – משחק מלחמה, תרגיל בשיתוף כוחות משטרה מקומיים וכו'. יש קהילות שהקימו יכולת אבטחתית מסודרת מאוד, שכוללת מאבטחים חמושים ומצוידים במערכות קשר, רכבי סיור מצוידים ומדוגמים ועוד. זה לא קורה בכל קהילה, אבל זה קורה במספר הולך וגדל של קהילות".
"יש לפחות קהילה אחת שריכזה את כל המערכות המצלמות שלה לכדי חפ"ק הממוקם בתוך המטה המשטרתי, ובו מוקדנים שעברו הכשרה ומסוגלים לסגור מעגל עם מוקד המשטרה בשניות", מציין ברץ. "נוסף על כך, הקהילות היום בונות את קשרי העבודה הצמודים עם הכוחות המקומיים – יש התבססות על שיתופי פעולה עמוקים עם המשטרות המקומיות, כל קהילה בעירה. המשטרות הפכו להיות חלק מתפיסת הביטחון הקהילתית".
שון ברוקוס, מנהל ביטחון קהילות יהודיות בפדרציה היהודית של פיטסבורג-רבתי, מספר כי ארבע שנים לאחר הפיגוע, "הקהילה שלנו ממשיכה לצמוח, גם מבחינת החוזק וגם מבחינת החוסן שלה. אנחנו מתמקדים כרגע בביטחון קהילתי. התמקדנו והפקנו לקחים מהאירוע באוקטובר 2018, הן מבחינת ההתנהלות הקהילתית והן בהיבט של אכיפת החוק. הידע הזה סייע לנו לתכנן את המאמצים הנדרשים כדי להפוך את הקהילה לבטוחה ככל האפשר. זה מאמץ קבוצתי שהקהילה מקבלת על עצמה כחלק מתהליך ההחלמה שלה".
מיליוני דולרים גויסו למשימה
באפריל האחרון פרסמה הליגה נגד השמצה נתונים מטרידים, ולפיהם שנת 2021 הייתה שנת שיא באירועים אנטישמיים מאז 1979, עם צמיחה שנתית של 61% במקרי התקיפה נגד מוסדות יהודיים. נתונים שהוצגו למנהיגים ובעלי תפקידים בקהילות המקומיות במפגש בנושא אבטחה, הראו תמונת מצב קשה שלפיה נרשמו עשרות איומי חבלה ביותר מתשע מדינות בארה"ב נגד הקהילה היהודית המקומית. גורמים פדרליים ציינו כי חקירתם של האירועים נמצאת במיקום גבוה בסדר העדיפויות, ועדיין נמשכת.
אייזיה, רב קהילה באזור ניו-יורק: "בשנים האחרונות, עם ההתקפות חסרות התקדים נגד יהודים, אני עוזב את ביתי בכל יום עם תפילה חרישית שאנשים יראו אותי כאדם ולא כמטרה לאנטישמיות שלהם"
תחושותיהם של יהודי ארה"ב תואמות את נתוני האנטישמיות הקשים. דוח מכון PEW שפורסם בקיץ הציג תמונה קשה – רוב הנשאלים העידו כי בחמש השנים האחרונות הם מרגישים פחות בטוחים כיהודים בארה"ב, וכ-75% מהם חשים שהאנטישמיות נפוצה יותר בארה"ב כיום מאשר לפני חמש שנים. כשמפורסמים כמו קניה ווסט מרשים לעצמם להשמיע התבטאויות אנטישמיות, הדאגה רק גוברת.
בתגובה לעלייה באירועים האנטישמיים, יצא ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה בקמפיין LiveSecure – קמפיין אבטחה שתפקידו לגייס עשרות-מיליוני דולרים כדי להבטיח את הביטחון והחוסן של הקהילות. באמצעות המענקים של LiveSecure, הפדרציות המקומיות יוכלו לספק את ההכשרה, הכלים והמשאבים הדרושים כדי להגן על המבקרים שנמצאים במרכזי הקהילה היהודית, בתי כנסת, בתי ספר, מרכזי קשישים, מחנות קיץ ומרכזים אחרים של החיים היהודיים.
המאמץ נעשה בשיתוף פעולה עם רשת הקהילות המאובטחות (SCN), זרוע האבטחה של הפדרציות, ועם המחלקה לביטחון המולדת והבולשת הפדרלית. עד כה גויסו 62 מיליון דולר, שיושוו (מאצ'ינג) לסכום דומה בידי הפדרציות המקומיות, לכדי תקציב של 130 מיליון דולר – כדי לאבטח את כל הקהילות היהודיות בצפון אמריקה.
יהדות ארה"ב פועלת גם מול הממשל בנושא. תוכנית ממשלתית בשם NSGP מעניקה תקציבים ומשאבים למוסדות אמונה (כינוי לבתי כנסת, מסגדים, כנסיות וכו'). מענק ה-NSGP מספק תמיכה במימון לשיפורי אבטחה פיזיים ולפעילויות של ארגונים ללא מטרות רווח שנמצאים בסיכון גבוה להתקפת טרור.
הכוונה היא לשלב פעילויות מוכנוּת של עמותות וארגונים ללא מטרות רווח, עם מאמצי מוכנוּת רחבים יותר של המדינה והרשות המקומית. המענקים נועדו גם לייצר תיאום ושיתוף פעולה בפעילויות היערכות לשעת חירום בין נציגי קהילה ציבוריים ופרטיים, כמו גם סוכנויות ממשלתיות ומקומיות.
יש עוד מה ללמוד מהישראלים
אייזיה, רב קהילה באזור ניו-יורק, טוען כי להידרדרות במידת הביטחון האישי יש השלכות על אורח חייו היומיומי: "כיהודי מניו-יורק, אני חובש כיפה וציצית בפומבי ללא מחשבה רבה במשך רוב חיי. בשנים האחרונות, עם ההתקפות חסרות התקדים נגד יהודים, אני עוזב את ביתי בכל יום עם תפילה חרישית שאנשים יראו אותי כאדם – ולא כמטרה לאנטישמיות שלהם".
לדבריו, "המתקפה ב'עץ החיים' הזכירה לנו שהמשמעות של להיות יהודי היא תמיד לזכור ולעולם לא לשכוח. נעיצת המבטים היומיומיים כתוצאה מלבישת סמלים יהודיים ברחוב מזכירה לנו את זה, מטח הכותרות הכמעט-יומיומיות שמפיצות שנאת יהודים מזכיר לנו זאת, ולעיתים קרובות מדי מנהיגים בורים, מוטעים וחסרי ידע מזכירים לנו זאת. כיהודים, אנו נקראים גם לעמוד על צדק מול חוסר צדק ועל אהבה במקום השנאה".
סטיוארט קונבו, יו"ר משותף של ועדת האבטחה בפדרציה היהודית של צפון ניו-ג'רזי, אומר כי "העובדה שהפדרציה לוקחת את נושא האבטחה בכזו רצינות, מאפשרת לי ולחברי הקהילה שלי בבית הכנסת תחושת ביטחון. זה לא אומר שאנחנו משקיעים פחות במאמצי האבטחה הקהילתיים שלנו, אבל אנחנו מודים על כך שהפדרציה מספקת הכשרות, משאבים וידע שמשפרים את רמת המוכנות שלנו, לכל מקרה שלא יבוא".
בפדרציית צפון ניו-ג'רזי החלו לאחרונה להשתמש במערכת התראות בשם NNJ Alert, המעבדת מודיעין בזמן אמת על איומים אפשריים או תקריות – ומביאה זאת לידיעתם של מובילי הקהילה. "הרב שלי מדבר פעמים רבות על כך שהתפקיד שלו הוא להיות ממוקד בהפיכת הקהילה שלנו לחמה, פתוחה ומקבלת", אומר קונבו. "צוות האבטחה, מצד שני, צריך להפוך את הבניין למאובטח כמו מבצר. האתגר הוא למצוא את האיזון".
סטיוארט קונבו, צפון ניו-ג'רזי: "הרב שלי אומר פעמים רבות שהתפקיד שלו הוא להפוך את הקהילה שלנו לחמה, פתוחה ומקבלת. צוות האבטחה, מצד שני, צריך להפוך את הבניין למאובטח כמו מבצר. האתגר הוא למצוא את האיזון"
"יש דבר אחד שאני תמיד מוצא שהוא מאוד אירוני. כשאני מדבר עם אמריקנים על אמצעי אבטחה שצריך לנקוט, לעיתים קרובות אני שומע את השאלה 'למה'; כשאני מקיים את אותן השיחות עם ישראלים שחיים בארה"ב, התגובה המיידית שלהם היא: 'למה זה לא נעשה עד כה?' זה רק מראה שבהשוואה לישראלים, אנחנו עדיין צריכים לעבור דרך ארוכה בכל הקשור להתנהגות מונעת ולאבטחה".
"עשינו התקדמות עצומה"
במלאת ארבע שנים לטבח האנטישמי בפיטסבורג, יוזמות שונות ברחבי ארה"ב מבקשות להנציח את הקורבנות ולהציף את חשיבות המאבק בפשעי השנאה.
טריש אדלסיק היא ילידת פיטסבורג, שחזרה לגור בה אחרי הטבח ב"עץ החיים" – קהילה שבה אביה המשיך להתגורר. אדלסיק היא היוצרת של סרט תיעודי מדובר שמתפרסם בימים אלה, "עץ של חיים" (A Tree of Life: The Pittsburgh Synagogue Shooting), ובו ראיונות עם כתריסר שורדי הפיגוע ובני משפחותיהם של הקורבנות. בסרט הם משתפים בזיכרונות המצמררים מאותו ערב נורא, ובהתמודדות האישית והמשפחתית מאז. הסרט שודר לאחרונה ב-HBO וזמין לצפייה בשירות הסטרימינג HBO Max.
מנכ"ל ונשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, אריק פינגרהאט, אומר כי "ארבע שנים מאז המתקפה החמורה ביותר נגד יהודים על קרקע אמריקנית, אנחנו עדיין מתאבלים. אבל מה שברור הוא שהטרגדיה הזו הניעה פעולה – מאז 27 באוקטובר 2018, עשינו התקדמות עצומה באבטחת המוסדות שלנו וביצירת קהילות בטוחות יותר, המאפשרות לנו להתחבר לעם שלנו ולהיות גאים במורשת שלנו, בכל מקום".