התנ"ך העתיק ביותר בעולם ששרד כמעט בשלמותו במשך 1,100 שנים, בדרך לישראל: "קודקס ששון" יוצג בחודש הבא במוזיאון "אנו" בתל אביב, רגע לפני שיוצא למכירה פומבית בניו יורק ב-16 במאי. אם הערכות השווי שלו נכונות, והוא יימכר בסכום של 50-30 מיליון דולרים – הוא עשוי להפוך למסמך ההיסטורי היקר ביותר שנמכר במכירה פומבית מאז ומעולם.
הפעם האחרונה שבה ה"קודקס ששון" הוצג בפומבי, הייתה בשנת 1982 במוזיאון הבריטי בלונדון. הקודקס נקרא על שמו של מי שהיה בעליו הקדומים – איש העסקים היהודי ואספן היודאיקה, דוד סלימאן ששון, בן לאצולה בריטית-בגדדית שהתעשרה במהלך מלחמות האופיום. הוא נמצא כעת בבעלותו של איש העסקים יעקב (ז'אקי) ספרא, בן לאצולה יהודית אחרת – אילי ההון הבנקאי הסורי-לבנוני שווייצרי – ויוצא למכירה על ידי בית המכירות סותבי'ס.
"קודקס ששון" (להלן "ששון"), קדם לתנ"ך המלא המוקדם ביותר, כתב יד לנינגרד, בכמעט מאה שנה. כתר ארם צובא ("קודקס חלב"), המוצג כיום במוזיאון ישראל, קדום יותר משניהם – אבל כמעט שתי-חמישיות מהעמודים שלו חסרים, לאחר שניזוק קשות בשריפה בבית הכנסת של הקהילה ב-1947. לעומתו, ל"ששון" חסרים רק 12 עמודים מלאים, כך שסותבי'ס מכתירה אותו כ"עותק המוקדם והשלם ביותר של התנ"ך העברי".
יותר ממאה עורות של בעלי חיים
"ששון" מכיל בסך הכול כ-400 עמודים, ונחשב לחוליה המחברת בין מגילות ים המלח לגרסה המקובלת היום של התנ"ך. יש בו הערות של חכמי ימי הביניים על האופן שבו יש לאיית, לקרוא ולהטעים מילים ב-24 ספרי התנ"ך העברי. "ששון" מכיל גם יותר מאלף שנים של הערות, תעתיקים, פרשנויות ורישומי בעלות. סותבי'ס אומרים שהאחרונים שופכים אור על האופן שבו התפשטו הדתות האברהמיות ברחבי הלבנט העתיק בימי הביניים.
הערכת שוויו של "ששון" נמשכה במשך כשנתיים: ועדת מומחים מיוחדת שהקים בית המכירות לקחה בחשבון את הערך ההיסטורי הנדיר שלו, את עלות הייצור של יותר מ-100 עורות של בעלי חיים – ואת הקליגרפיה הקפדנית של סופר יחיד.
המומחים לקחו בחשבון גם מכירות שוברות שיאים קודמות של מסמכים היסטוריים: הראשון, "קודקס לסטר", כתב יד של לאונרדו דה-וינצ'י שנקנה בידי ביל גייטס ב-1994 תמורת 30.8 מיליון דולרים. המיליארדר מנהל קרנות הגידור ואספן האמנות קן גריפין עקף את גייטס בנובמבר 2021, כששילם 43.2 מיליון דולרים עבור הדפסה ראשונה של החוקה האמריקנית.
"קודקס ששון הוא המסמך החשוב ביותר שהגיע למכירה פומבית אי-פעם", אמרה מומחית היודאיקה הבכירה של סותבי'ס לספרים וכתבי יד, שרון מינץ, "וזה גם המסמך המשמעותי ביותר שאי-פעם היה לי העונג לבחון, לחקור ולהחזיק", הוסיפה. הספר, ששוקל יותר מ-12 קילוגרם, הוא "ייצור מפואר שרק העשירים ביותר יכלו להרשות לעצמם", לדברי מינץ.
600 שנות תעלומה
המומחים מאמינים כי זהו הקודקס הראשון (או כתב היד בצורת ספר) של התנ"ך העברי. במאות השנים שקדמו לכתיבתו היו רק חלקים של טקסטים מקראיים בצורת מגילה – שזכו לכינוי מגילות ים המלח. אבל אלה לא הכילו פסוקים, פרקים או סימני פיסוק.
המשמעות ההיסטורית של הספר איננה רק בתוכן המודפס, אלא בהערות בכתב יד שנוספו במהלך השנים – ומרמזות על המסע שעבר. כיתוב מתחילת המאה ה-11 מתייחס למכירה של חלף בן אברהם, אולי בישראל או בסוריה, לאדם בשם יצחק בן יחזקאל אל-עטר, שהעביר אותה מאוחר יותר לשני בניו.
המקום הבא שהוזכר בביאורים, הגיע במאה ה-13, כשהוקדש לבית הכנסת של היישוב הקדום מקסין בצפון-מזרח סוריה: "הקודש לה' אלוהי ישראל לבית הכנסת של מקסין", נכתב.
אחרי שהיישוב חרב, הקודקס הופקד בידי חבר קהילה בשם סלמה בן אבי אל-פח'ר, שהתחייב להחזירו לבית הכנסת במקרה של בנייה מחדש. אבל בית הכנסת מעולם לא קם מחדש, ועקבותיו של הקודקס נעלמו במשך כ-600 שנה. בשנת 1929 הוא צץ מחדש במכירה בפרנקפורט, ונקנה בידי ששון תמורת 350 לירות בריטיות. שם המוכר או כל פרט אחר אינם ידועים.
ב-1978, קרן הפנסיה של רשות הרכבת הבריטית (BR) קנתה אותו מיורשיו של ששון, תמורת 320 אלף דולרים. ב-1989 מכרה אותו הקרן במכירה פומבית תמורת 3.19 מיליון דולרים לסוחר שמכר אותו לאחר מכן לספרא, בעליו כיום.
