קבר אחים התגלה בפולין | ניצולת השואה: אולי אחיי קבורים שם
(צילום: ניצן דרור, חגי דקל)
90 שנה מלאו לחביבה בורסט, וגם כל העשורים שחלפו לא הכינו אותה להלם שאחז בה עם חשיפת קבר האחים בעיירה ויסלוביץ, שבה נולדה ובה חייתה באושר עם משפחתה עד שבאו הנאצים. "כאשר קראתי את החשיפה ב-ynet ובידיעות אחרונות הייתי המומה, כמעט התעלפתי", היא מספרת בריאיון לאולפן ynet. "מי תיאר לעצמו שעוד נותר זכר? טלטלתם אותי לגמרי".
המחשבות, היא מעידה, לא עוזבות, ושוב היא חוזרת להיות הילדה בת ה-9 שנותרת לבדה, מתחבאת אצל פולני מקומי ומגלה שאמה ואחיה נעלמו. "פתאום לגלות שקיים קבר עם 60 גופות של יהודים, זה מצמרר", בורסט אומרת. "קראתי ש-20 גופות הן של ילדים, ומיד חשבתי שאולי אלה האחים שלי שקבורים שם. אני אעשה הכול כדי למצוא את השמות. ואולי מצאתי, אחרי כל כך הרבה שנים, את מקום קבורתם".
"אני היהודייה האחרונה שנותרה בחיים מהעיירה הזאת", בורסט מוסיפה (ככל הנראה אחת האחרונות). "אם יש עוד זכר שנותר מהמשפחה שלי אעשה הכול כדי לגלות אותו. אחרי כל כך הרבה שנים, לא חשבתי שעוד ימצאו. תיארתי לעצמי שיש מסביב לעיירה דברים כאלה, כי אני יודעת שהרגו בלי סוף, אבל פעמיים ביקרתי פה, הסתובבתי, שאלתי והתעניינתי, ולא שמעתי שמצאו קברים. רק אמרו ש'פה הרגו כמה, שם הרגו כמה'. זו עיירה קטנה, אז הפולנים ידעו בדיוק איפה הרגו ואת מי הרגו".
"היו לנו חיים שקטים ונעימים"
חביבה בורסט נולדה בשם לובה הוכלרר בעיירה וויסלוויצה, או בשמה היהודי ויסלוביץ שבפולין, הבכורה מבין ארבעה ילדים. לאביה הייתה חנות לעיבוד ברזלים ואמה הייתה עקרת בית. כשהמלחמה פרצה היא הייתה ילדה, ולכן זכרונותיה מאותה תקופה דלים. "אני לא זוכרת את הפנים של הוריי או של האחים שלי", היא מספרת בצער. "רק צללים ושיחות עם אבא".
חביבה מספרת על חיי קהילה שוקקים ומלאים לפני המלחמה: "זו הייתה עיירה קטנה, כולם הכירו את כולם. בשבתות ובחגים כולם היו הולכים לבית הכנסת. בשמחת תורה היינו נועצים דגלים קטנים בתוך תפוח אדום והולכים להקפות. בשבת היינו מטיילים - ילדים והורים - ליד הנחל, ואחר כך הולכים לאכול צ'ולנט בבית. היו מסורת ומנהגים, חיים שקטים ונעימים".
היא זוכרת את החיילים הנאצים חולפים בעיירה: "בהתחלה הם לא היו מפחידים. הם היו עוברים, עומדים ומסתכלים. לא פחדנו מהם. אבל מהר מאוד זה השתנה. אבא היה יוצא למחנה עבודה וחוזר רק פעם בשבוע. מסביבנו התחלתי לראות את הזוועות. הגרמנים אספו את כל הזהב ודברי הערך של היהודים, צילמו אותנו ואז התחילו להוציא אנשים להורג באופן מרוכז. יום אחד ראיתי חייל נאצי תופס אמא וילדה. הוא הפריד ביניהם, ירה לילדה בראש ואז הרג את האמא. רצתי משם בפחד, לא רציתי שזה יקרה לי גם. אז הבנתי שהמלחמה הגיעה גם אלינו".
ילדה בת 9, בורחת לבדה
בורסט התחבאה עם אביה בבור, עד שהבין כי לא יצליחו לשרוד יחד. הוא לקח אותה לאישה נוצרייה שהחביאה אותה במשך כמה חודשים. "הייתי עומדת במשך כל היום מאחורי ארון. רק בלילה יכולתי לצאת קצת, עד שהיא החליטה לסלק אותי כי היא פחדה שיתפסו אותה", בורסט מספרת.
2 צפייה בגלריה
"הגדול היה הרשל'ה אחריו פרץ ואז שלוימל'ה, שהיה אולי בן שנתיים פחות או יותר". חביבה בורסט וקבר האחים שנתגלה
הילדה, רק בת 9, ברחה בודדה בקור ובשלג של פולין. היא התחבאה ברפתות, באסמים, בבורות וביערות, עברה מכפר לכפר, תוך שהיא משקרת לגבי זהותה ומוצאה כדי למצוא מחסה ומתחננת לרחמים מהמקומיים שזיהו מיד שמדובר בילדה יהודייה. "כולם אמרו לי, ילדה, אנחנו יודעים שאת יהודייה. אף אחד לא הסכים לסכן את עצמו ולהחביא אותי. הבגדים שהיו עליי היו בלויים. הנעליים נקרעו. הייתי במצב נורא. אני לא יודעת איזה כוחות היו לי בתור ילדה בת 9 להמשיך לברוח".
לבסוף מצאה מחסה בבית של פולני נוצרי בעל מעמד גבוה, שהפך אותה לבת בית. "הוא נתן לי מיטה ואוכל. עבדתי אצלו וטיפלתי בבנות הקטנות שלו. הוא הציל לי את החיים", מספרת חביבה. לאחר סיום המלחמה לא העזה לשוב לביתה, לעיירה שבה גדלה. "ידעתי שכבר לא אמצא שם אף אחד. פחדתי, לא רציתי לחזור ולראות את ההרס. עברתי ליד - ולא נכנסתי. רק חמישים שנה אחרי שנגמרה המלחמה חזרתי בפעם הראשונה לעיירה ונסעתי במיוחד לפולני שבזכותו אני חיה".
"לא היה לי מושג שקיים קבר אחים בעיירה"
אביה של חביבה הבריח את אמה ואחיה הקטנים בעגלה עם סוס לנוצרי שחי מחוץ לעיירה, והיה אמור להחביא אותם. אחרי זמן לא רב גילתה ששלושת אחיה ואמה נתפסו בדרך, וכלל לא הגיעו למקום יעדם. מה שאירע להם באותו היום נותר לוט בערפל, וכעת היא מאמינה שאולי קיבלה תשובות. "אני משערת שהם לא הספיקו לנסוע לנוצרי הזה, ואולי הם קבורים שם, חלק מאותם 20 ילדים שנמצאו בקבר האחים... הייתי שם פעמיים ומעולם לא שמעתי על קבר האחים הזה. לא היה לי מושג שקיים בכלל קבר אחים בעיירה. אני רוצה לשמוע כל פרט קטן".
"אם יגידו לי את השמות שמצאו שם, אז אני אדע בטח לזהות", היא אומרת בתקווה. "הגדול היה הרשל'ה אחריו פרץ ואז שלוימל'ה, שהיה אולי בן שנתיים פחות או יותר, ולאמא קראו שרה הוכלרר".
קבר אחים התגלה בחצר בפולין הרב אברהם קריגר פולין
(צילום: שמוליק דודפור)
לדברי הרב אברהם קריגר, יו"ר מכון שם עולם, ששוחח בטלפון מפולין עם חביבה, "הצטמררתי לשמוע את קולה וסיפורה. כשיצאנו למבצע איתור הקבר, לא העלינו בדעתנו שנמצא גם את השורדת האחרונה מהעיירה. אנו נעשה את כל המאמצים כדי לברר האם אחיה או קרובי משפחתה טמונים בקבר האחים שמצאנו".
בעיירה ויסלוביץ חיו ערב השואה כ-1,500 עד 2,000 יהודים, שרובם נרצחו. ממאות שנות יהדות - קהילה שנוסדה כנראה במאה ה-14 - נותר כיום רק בית הכנסת, המשמש כמוזיאון. בעקבות מידע שהגיע לשליחי "שם עולם" על קבר האחים, החלה סדרת בדיקות, ושני קשישים שגרים בעיירה תיארו את מיקומו המשוער של הקבר, בחצר אחורית של בית פרטי. השליח ביקש אישור מבעליו של השטח, ובעזרת מכשור טכנולוגי אותר קבר האחים. 60 גופות נמצאו בו, 20 מהן – של ילדים.
"תוך איסוף העדויות במקום", סיפר הרב קריגר, בריאיון לאולפן ynet, "התברר לנו שהקבר הזה – שהוא תגלית בפני עצמה – כלל איננו היחיד, ויש באותו מתחם עוד קברים קטנים יותר, שבכל אחד מהם קבורים שניים, שלושה וארבעה אנשים". הוא הסביר כי כי "לאחר שקבר האחים הגדול נסתם, לא הסתיימה מלאכת הרצח של הנאצים. בכל פעם שנתפסו יהודים, הביאו אותם לחצר הזאת ורצחו אותם. לכן קשה מאוד לאתר את אותם קברים".
