אחרי התגלית הנדירה של החרבות מתקופת מרד בר כוכבא, חזרנו אל התגלית הקודמת מאותה תקופה: מטבע כסף נדיר מתקופת מרד בר כוכבא שהתגלה במעמקי מערת הנר, הממוקמת על מצוקיו הנישאים של נחל תקוע, עשרה קילומטרים דרומית לירושלים. יצאנו במנהרת הזמן אל העבר, ואל ימיו האחרונים והטראגיים של מרד בר כוכבא ברומאים, עם הארכיאולוג ד"ר דביר רביב, שמצא את המטבע המרגש.
שעת בוקר אביבית, אנחנו יוצאים בהליכה רגלית מהיישוב נוקדים שבגוש עציון. מעלינו משקיף מבצר ההרודיון המפורסם, ששימש בסוף דרכו, לפני כאלפיים שנה, כמפקדה הראשית של בר כוכבא. נוף הקדומים של מצוקי נחל תקוע התלולים ומדבר יהודה הפראי כמעט שלא השתנו במרוצת השנים, ויש להניח כי אותם מראות כבירים של מדבר נידח ועוין קיבלו את פניהם ואת כאבם של אבות-אבותינו – לוחמים ופליטים, נשים וילדים, שנמלטו מרחבי הארץ כדי להסתתר כאן מאימת הכובש הרומי האכזר.
מראש מצוק מרשים המשקיף על הוואדי העמוק של נחל תקוע, מסביר ד"ר רביב כי "לפני אלפיים שנה היה האזור שאנחנו נמצאים בו לב-ליבה של ארץ יהודה. במחקר האקדמי הארכיאולוגי הכרנו את מבצר הרודיון והכרנו מגילות מהתקופה, אבל בנחל תקוע לא היו מוכרות מערות מפלט מתקופת מרד כוכבא".
מאחורי פתח אפל ונסתר
ד"ר רביב, חוקר באוניברסיטת בר אילן ואיש שטח בולט בתחום (שאף גילה מבצר חשמונאי בשומרון), החליט לנסות ולגשר על הפער המחקרי. עם חוקרים מבר-אילן ומהאוניברסיטה העברית, הוא יצא לעשות סקר שטח ארכיאולוגי במערות נחל תקוע. "בסקר ארכיאולוגיה אין רישיון לחפירה, אלא לחיפוש אחר ממצאים מעל לפני השטח, כמו חרסים ומטבעות", הוא מסביר.
בהמשך הדרך ד"ר רביב מוביל אותנו דרך "נאקב", שביל מדרגות קדום שנחצב במדרון הסלעי, ואפשר להשקיף ממנו על גבי המים המלאים המנצנצים בקרקעית הקניון, מקור חיים הכרחי לפליטים היהודים שהתחבאו כאן במערות נסתרות. "הפליטים של בר כוכבא בחרו את המערות עם הפתחים הנסתרים", הוא אומר. "מערת הנר שבה מצאתי את מטבע הכסף, מימי מרד בר כוכבא, נמצאת ממש כאן".
אבל גם כשהוא מצביע לכיוון המערה, לא ניתן לראות את פתחה האפל, ואנחנו מטפסים אחריו בקטע צר לאורך מצוק תלול, עד שמתגלה לפתע פתח שחור ומטריד של המערה שבה התגלה האוצר. הפתח נמוך ורצפת המערה מלאה בגללי חיות ישנים ומסריחים, והיא רוחשת קרציות. אפשר להתקדם בה רק בתנועה כפופה הנמנעת ככל שניתן ממגע הגוף ברצפה המטונפת.
"הבנו שיש לנו תגלית חשובה מאוד"
במערה אולם כניסה רחב שממנו יוצאים פתחים נוספים של מסדרונות שונים. בניגוד למערות הגיר החצובות בסלע, מעשי ידי אדם מתקופת המרד הגדול, המוכרות בשפלת יהודה – כאן מדובר במערה מסוג אחר, מערה טבעית.
האולם הפנימי הגדול של המערה האפלה, מאובק ומסריח. הקיר הפנימי מזכיר פתחים של כוורת, וד"ר רביב מסמן עם הפנס על אחד הפתחים הנמוכים. "באחד החללים הפנימיים של המערה מצאנו שברי כלי חרס, שברים של קנקנים בעיצוב רומאי מתקופת מרד בר כוכבא, בנפח של 15 עד 20 ליטר, ששימשו לאגירת מים ומזון כמו פירות יבשים", הוא מספר. "כשאני מזהה את החרס הראשון, אז אני מבין שיש כאן פוטנציאל לעוד ממצאים, ואז הדמיון מתחיל לעבוד: איפה מסתתרים כלי הנשק? המטבעות? התעודות? אחרי שעתיים של סקר וזחילה בתוך המערה, באחד החדרים צץ לו המטבע".
ד"ר רביב עדיין מתרגש כשהוא משחזר את התגלית: "אני מחפש ככה עם הידיים, ובין שברי חרסים רואים מטבע. אנחנו מרימים אותו, מזהים שמדובר במטבע בר כוכבאי ומבינים שיש לנו כאן תגלית חשובה מאוד".
ארבעת עמודי המקדש
באור הפנסים אנחנו מתבוננים בהתרגשות בד"ר רביב מוציא מהתיק קופסה קטנה ובתוכה מעטפה. בתוך המעטפה יש מעטפה קטנה עוד יותר – בה מסתתר המטבע הנדיר, המכונה בתלמוד "סלע כסף". מדובר במטבע גדול וכבד יחסית.
"המטבע הוא 97% כסף טהור", מסביר החוקר. "אנחנו רואים עליו את דגם חזית המקדש, ובצד השני את דגם ארבעת המינים. מדובר במטבע עם סממנים יהודיים קלאסיים וסיסמאות תעמולה. בר כוכבא ניסה להפיח רוח לאומית בעם, לעורר גאווה, לגייס מורדים – והוא הצליח. המטבע הוא סמל למשילות, ביטוי מוחשי לעצמאות המדינה היהודית הבר-כוכבאית".
על המטבע ניתן לזהות בקלות את ארבעת עמודי בית המקדש שחרב בשנת 70 לספירה, 65 שנים לפני הטבעתו. בין העמודים המפוארים מצויר חפץ לא ברור. "יש חוקרים שהציעו שזה 'שולחן לחם הפנים' – אחד החפצים בבית המקדש", הוא אומר. "מעל המקדש רואים דגם של כוכב, אולי של בר כוכבא. בכתב עברי קדום כתובות האותיות: ש מ ע ו נ, שמו הפרטי של שמעון בן כוסבא, נשיא מדינת ישראל. בצד השני שלו רואים את ארבעת המינים, כנראה לפי שיטת רבי עקיבא, התומך של בר כוכבא: לולב, הדס, ערבה ואתרוג – והכיתוב בכתב עברי קדום הוא 'לחירות ירושלים', סיסמה אופיינית לשנים השלישית והרביעית למלחמה".
פעם היה עליו מטבע רומי
המטבע העתיק הוא אולי סמל פיזי ורוחני גם יחד, לכך שמדינת ישראל המודרנית לא נוסדה יש מאין, ושאנחנו חלק משרשרת ארוכה ומתמשכת של משפחות וקהילות מימי בית ראשון ובית שני – המשכם הישיר של אבות-אבותינו, שקראו לדרור תחת מגפי הכובש הרומאי האכזר.
מדינת יהודה החופשית, בהנהגת בר כוכבא והמורדים, שרדה במשך שלוש שנים וחצי בלבד, ולכן, ככל כנראה, לא הספיקו להקים מטבעה מלכותית. בשונה מרוב מטבעות העולם העתיק, אנשיו של בר כוכבא לקחו מטבעות רומיים שהיו במחזור, והטביעו עליהם את הסמלים והסיסמאות של המרד. באור הפנסים, ד"ר רביב מצביע על קווים זעירים ושריטות במטבע הנדיר.
"במטבע הזה ניתן לראות את שרידי הדגם המקורי של המטבע הרומי: השערות של נירון קיסר ששלט בתקופת המרד הגדול, ומהצד השני של המטבע שרדה העין, המקור והכנף של נשר – הסמל של רומא", מסביר ד"ר רביב. "בימי המרד, המטבע הזה היה שווה הרבה. יש לנו תעודות שמדברות על שני סלעים (מטבע כסף) שבעזרתם היה אפשר לרכוש בית. אומנם זה היה בשלב האחרון של המלחמה, כשהמחירים ירדו, אבל זה מראה את השווי הגבוה של המטבעות".
צריך נחישות והרבה מזל כדי למצוא מטבע כסף נדיר בתוך מערה קרסטית מסועפת ומלאה בקרציות. "הסיבה המרכזית לפרוץ מרד בר כוכבא היה הרצון לשחרר את ירושלים, שהרומאים הפכו לאיליה קפיטולינה. מטרת המורדים הייתה להקים את בית המקדש שחרב. כשאני אוחז את המטבע הזה, הוא גורם לי להתחבר לתקופת מרד בר כוכבא".
אזהרה: הביקור במערת הנר ללא הדרכה מקצועית מסוכן. המערה ממוקמת מעל מצוק נישא, והגישה מסוכנת. בתוך המערה יש קרציות מערות שיכולות להדביק באמצעות עקיצתן במחלה קשה. מבחינה ביטחונית, אזור נחל תקוע מוגדר כשטח B, ומומלץ להתייעץ עם גורמי ביטחון ומדריכי טיולים לפני הכניסה.
פורסם לראשונה: 20:43, 19.05.22