הבחירה של פוליטיקאים חרדים, ובראשם יו"ר יהדות התורה השר יצחק גולדקנופף, להדיר עצמם מהטקסים הממלכתיים הרשמיים של יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, מנעה, מן הסתם, מבוכה נקודתית השנה, על רקע המחאות החריפות נגד הממשלה, אבל בטווח הארוך היא עלולה להתברר כאירוע טראומטי ליחסים שבין החברה החרדית למדינת ישראל.
אחרי שנים של התקרבות איטית וזהירה בין הצדדים, בעיקר מכיוון החרדים, שהתבטאה בריכוך ההתנגדות האידיאולוגית לציונות החילונית ולאחר מכן אף בהזדהות הולכת וגוברת עם סמלי המדינה והטקסים, הם נדחקים כעת שוב לעמדת מגננה על רקע אי גיוסם לצה"ל ומוקעים כ"משתמטים" שאינם ראויים לבוא בקהל. ביניהם יש גם משפחות שכולות מהמגזר שמבקשות רק להתייחד עם זכר יקיריהן במועד הלאומי שנקבע לשם כך, ומעתה עלולות להרגיש דחויות ולא רצויות.
אחד הסמלים של אותה השתלבות היה חלל צה"ל יצחק דרקסלר ז"ל, שגדל בבני ברק ושירת בנח"ל החרדי בגלגולו הראשון. כלוחם שריון במלחמת יום הכיפורים הוא נפצע קשה מאוד מפגיעת טיל סורי, הצליח לחלץ עצמו מהכלי הבוער כשהוא סובל מכוויות בכל חלקי גופו, ולאחר אשפוז ממושך בבית החולים, שכלל יותר מ-70 ניתוחים ושיקום ארוך, הוכר כנכה מלחמה בשיעור של 95%. מאז הקדיש דרקסלר את חייו להנצחת הנופלים החרדים, וגם היה ממייסדי גדוד "נצח יהודה". ב-2018, 45 שנה לאחר הפציעה, הלך לעולמו כתוצאה מסיבוך שלה.
"אני סבור שנוכחותם של שרים, סגני שרים וחברי כנסת חרדים כנציגי המדינה בבתי עלמין צבאיים היא חשובה, גם אם לא שירתו בצבא", אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" חזי דרקסלר, בנו של יצחק. "ראשית – זה מבטא תחושת סולידריות של החברה החרדית כלפי המדינה וחיילי צה"ל, ושנית – אולי אחרי המעשים יימשכו הלבבות וזה יגרום להתקרבות נוספת". לדבריו, "יש לנו מספיק הזדמנויות להתווכח ולהתעמת על הרבה נושאים, וביום הזיכרון אנחנו צריכים להתייחד יחד עם זכר הנופלים".
"אבי ז"ל פעל רבות למען גיוס חרדים לצה"ל והוא סבר שכל מי שלא לומד תורה חובה עליו להתגייס לשירות צבאי", הוסיף דרקסלר הבן. "עם זאת, אסור לנו לנהל את הוויכוח הזה ביום הזיכרון. זו פגיעה בראש ובראשונה בזיכרון הנופלים ובקדושת היום. בעיניי להפוך את בתי העלמין הצבאיים לזירת עימות זה קו אדום שאסור לנו להתקרב אליו".
"אנחנו צריכים לאפשר לחרדים להיות חלק מיום הזיכרון וגם מיום העצמאות, ואולי אפילו לחבר אותם לשירות צבאי", סיכם חזי. "נוכחותו של שר חרדי בטקס ממלכתי בבית עלמין צבאי זה תחילתו של מסלול להשתלבות. להדיר אותם משם זו טעות שלוקחת את תהליך שילוב החרדים הרבה צעדים לאחור".
ניצחון דמיוני
עורך הדין יחזקאל רוזנבלום, מייסד קהילת "החרדים הישראלים" המונה כ-6,000 חברים ופועלת בעיקר במרחב הווירטואלי לבירור ולניסוח מחדש של היחס לציונות ולמדינה, גדל והתחנך במוסדות הזרם החרדי המרכזי, עבר שינוי מסוים וכיום הוא מציין את ימי הזיכרון והעצמאות. גם הוא, כמו דרקסלר, מזהה תהליכי ישראליזציה כאלה ואחרים שעוברים על חבריו, אך הוא אינו חושש שהאירועים השנה יסיגו אותם לאחור.
רוזנבלום מצטער, כמובן, על הדרת פוליטיקאים כדוגמת יצחק גולדקנופף מהטקסים הממלכתיים, אבל סבור שאין משמעות מיוחדת לשיוכו המגזרי ואפילו לא לעובדה שלא שירת בצבא, ובהתאם לכך הוא מעריך שהדבר לא ישפיע על היחס במגזר למדינה ולסמליה.
"ברור שכל תמונה של שר חרדי שמייצג את המדינה היא תמונה בכיוון של השתלבות ו'התממלכות' (הפיכה לממלכתיים), וכל תמונה כזו שאיננה היא נסיגה, אבל לדעתי במקרה הזה החרדיות שלו הייתה רק תירוץ", אמר. "הכול כרוך במחאה נגד הממשלה. גם אם גולדקנופף היה טייס קרב היו מבקשים במקומות מסוימים שלא יגיע, ומנגד, אם המפלגות החרדיות היו בממשלת שמאל, אנשיהן היו אורחי כבוד אצל אלה שעושים היום שימוש פוליטי בשכול".
"הפכו את צה"ל לפוליטי, ואת יום הזיכרון לפוליטי, ופורמים – אולי מתוך להט ואמונה בצדקת הדרך ובלי לשים לב – את ה'יחד' הישראלי", הוסיף רוזנבלום. "היו מחלוקות חריפות ביותר, מאז השילומים מגרמניה, דרך בן גוריון שנמנע מלהזכיר את שמו של בגין, ועד ההתנתקות. מעולם לא קרו דברים כאלה. זו לדעתי הסיבה שגולדקנופף נאלץ להדיר את רגליו מה'יחד' הישראלי, בדיוק ברגע הזה, החשוב כל כך".
איש התקשורת החרדי ישראל מאיר סבור כי יום הזיכרון תשפ"ג ייזכר כאחד הרגעים העצובים ליחסי הציבור החרדי עם החילונים ועם מדינת ישראל. "יש כאן אנשים שחוגגים עכשיו ניצחון דמיוני על גולדקנופף ויעקב טסלר", טען. "אם הם כבר עשו מהיום הזה פוליטיקה – חבל שהם לא מבינים שבמונחים פוליטיים הוויתור על נציגות חרדית בטקסים היא גול עצמי". לדבריו, "הקיצונים שבצד החרדי, שמאז ומעולם התנגדו בתוקף לכל ניסיון שילוב חרדים בחברה הישראלית – באקדמיה, בצבא או בשירות לאומי – מחככים היום את ידיהם בהנאה. הם מתבוננים בהדרה של הח"כים החרדים ומצטטים לעצמם ועל עצמם את דברי חז"ל: 'צדיקים – מלאכתם נעשית בידי אחרים'".
