במשך יותר מ-2,600 שנים מנהלים היהודים יחסי אהבה-שנאה עם הפרסים, הרבה לפני שאיראן החלה לפתח את פרויקט הגרעין שלה. קצת היסטוריה: בשנת 601 לפני הספירה מרד יהויקים מלך יהודה בממלכת בבל. זה הוביל לחורבן בית המקדש הראשון, ולהגליה של יהודים לאזור שבו שוכנות כיום איראן ועירק. בשנת 539 לפני הספירה, פרסם המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, הכרזה המאפשרת לכל העמים שהוא שלט עליהם לחזור לפולחן אלוהיהם.
"היהודים לא מוזכרים בכלל בהכרזת כורש", מדגישה ד"ר עילם גינדין, שבימים אלה יוצאת מהדורה חדשה ומורחבת של ספרה, "מגילת אסתר: מאחורי המסכה", בהוצאת זרש. "למעשה, עד למאה השלישית לספירה, אין שום אזכור ליהודים בכתבים האיראניים".
ומה קרה אז?
"כהן דת זורואסטרי פירט את שמות העמים שהוא הרג, וציין 'בין השאר הרגתי יהודים'".
בתנ"ך מתואר כיצד בעקבות הצהרת כורש יהודים שבו לארץ ישראל, ובמגילת אסתר מתוארים יהודים שהעדיפו להישאר בגלות. "בתקופה של כורש ויורשיו היו ליהודים ולשאר העמים שהוגלו חופש פולחן מלא, ביטחון אישי, וככל הידוע גם חופש תעסוקה – שכמובן כלל תקרת זכוכית", ד"ר עילם גינדין מאשרת. "זה מזכיר קצת את יהודי ארצות הברית היום, שמעדיפים לגור שם ולא לעלות לישראל".
מיהו אחשוורוש?
מכירים את החג שבו מקפידים על משלוח מנות לשכנים ומתנות לעניים, שמחים ומקיימים סעודה משפחתית? אתם כנראה חושבים על פורים, אבל אם תשאלו את ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לפרס ואיראן, מדובר בתיאור די מדויק לדרך שבה הפרסים מציינים את חג האביב ואת תחילת השנה שלהם.
בין החוקרים ניטש ויכוח סביב השאלה מיהו השליט של ממלכת פרס האחמנית, המכונה במגילת אסתר "המלך אחשוורוש". חלק מהחוקרים טוענים כי מדובר בארתחשסתא הראשון (424-465 לפני הספירה), ואחרים חושבים שמדובר בנינו, ארתחשסתא השלישי.
ד"ר עילם גינדין משוכנעת שאחשוורוש שאליו התכוונו חז"ל הוא חְשְׁיָארְשָׁ הראשון (465-486 לפני הספירה). "אביו היה דריווש הראשון ואמו הייתה אטוסה, בתו של כורש הגדול. אגב, בכתבים פרסיים מתואר כיצד עלה דריווש לשלטון – העם היה בסכנה בגלל אויב, וניצל בזכות נערה שנשואה למלך ואבא שלה שישב בשער לא יכול היה להיכנס, והדריך אותה באמצעות סריס. הסיפור מסתיים בטבח גדול של הרעים".
מה המסקנה שלך מהסיפור הזה, שדומה לתיאור ממגילת אסתר שבו מרדכי יושב בשער המלך ומתחנן לאסתר להציל את עמה?
"שההיסטוריה והמיתולוגיה חוזרות על עצמן. בכל מקרה, מבחינה היסטורית, באותה תקופה המלכות הראשיות היו יכולות להיות בנות משבע משפחות אצילים פרסיות מסוימות".
עילם גינדין מטילה ספק בסיפור המגילה, ואומרת כי "הפעם הראשונה שבה יש אזכור למלך שמתחתן עם יהודייה הייתה מאות שנים לאחר מכן – יזדגרד הראשון (421-399 לספירה), מלך פרס מהשושלת הסאסאנית, התחתן עם שושנדוחט, בתו של רב הונא בר נתן, שנשא בתואר ראש הגולה".
קשה להיות יהודי (או זורואסטרי)
החיים של היהודים בפרס ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, אבל הצרות הגדולות התחילו אחרי 651, בעקבות קרב קאדסיה שבו המוסלמים ניצחו את הפרסים מהאימפריה הסאסאנית – מה שהוביל להשתלטות על השטחים הענקיים שבהם שוכנות כיום איראן ועירק. רבים בעם הפרסי קיבלו בזרועות פתוחות את האסלאם, דתם של הכובשים. "האימפריה הסאסאנית הייתה מזוהה עם דת זרתוסטרה, והאנשים לא אהבו את השלטון או את הדת הזו".
מה רע להיות זורואסטרי?
"באותה תקופה היהודים שחיו בבבל קיבלו על עצמם מנהג שמכונה 'חומרת רבי זירא', שמחייב אישה לספור 'שבעה נקיים' (שבוע ימים), אחרי כל פעם שראתה דם בזמן המחזור. זו למעשה הגרסה הפשוטה של כללי הטהרה של דת זרתוסטרה. שם דרשו מנשים בימי הנידה להיות בחדר סגור בלי חלונות כדי שלא יטמאו במבטן את האש הבוערת בשמש, בירח ובכוכבים. אסור היה להן להתקרב לאש, הן קיבלו מנות מזון קטנות וקצובות, ואחר כך היו צריכות להיטהר במשך שבעה ימים".
במקווה?
"בעפר ובשתן פרים. זו רק דוגמה קטנה. גם לגברים היו חוקים נוקשים. כך שמבחינת הפרסים, אסלאם הייתה דת הרבה יותר קלה".
ומה קרה ליהודים?
"היו עליות ומורדות, וגם גזרות והגבלות על יהודים. במאה ה-16, למשל, הפרסים אסרו על יהודים לשבת במקום גבוה אפילו בתוך החנויות שלהם. בהמשך היו חוקים שנועדו להשפיל יהודים – חייבו אותם ללכת עם כובע מצחיק, ואסרו עליהם לנעול נעליים תואמות. אפילו בתחילת המאה ה-20 ליהודים היה אסור ללכת בגשם – מחשש שהם ידרכו בשלולית, 'יטמאו' אותה, ואז מוסלמי שידרוך בשלולית ייטמא גם הוא". לדדברי עילם גינדין, מדובר בהשפעה מדת זרתוסטרה על האסלאם השיעי, שהתייחס ליהודים כאל טמאים.
גל אנטישמי בעקבות משחק כדורגל
החל מהמאה ה-19 החל מצבם של היהודים באיראן להשתפר, אבל עדיין היו מקרים של התנכלויות ואפילו פרעות. בשנת 1839 אירע טבח ביהודי העיר משהד בעקבות עלילת דם סביב סכסוך כספי בין אישה יהודייה לפרחח מקומי. למחרת האסון צוו היהודים לקבל עליהם את דת האסלאם - וכונו מאז "המוסלמים החדשים". הם חיו כאנוסים מאז במשך 120 שנה - עד לעלייתם ארצה.
8 צפייה בגלריה
השאה של איראן, מוחמד רזא שאה פהלווי (משמאל), לצד נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון ב-1973
(צילום: AP)
במסגרת משחקי גביע אסיה בכדורגל ב-1968 היה מתח גדול וגל אנטישמיות, כאשר איראן אירחה את המשחקים ואף שיחקה מול נבחרת ישראל. בחסדי ה', ישראל הפסידה 2:1.
בתקופת שלטונו של השאה הפרסי, מוחמד רזא שאה פהלווי, רבים מיהודי איראן עסקו בתחומי המלונאות, הנפט והמזון – הותעשרו מאוד. השלטון של השאה היטיב עם העם האיראני, שסבל, למשל, מתמותת תינוקות כה גדולה, עד שעד גיל שנתיים לא טרחו לרשום את הילדים שנולדו, כי ידעו שסיכוייהם להיוותר בחיים אינם גדולים. "השאה דאג להביא חיסונים והתמותה צנחה, אבל העם שנא את השלטון וקרא לערבים לשלוט עליהם", ד"ר עילם גינדין אומרת.
8 צפייה בגלריה
"השטן הגדול" ו"השטן הקטן". שריפת דגלי ישראל וארה"ב באירוע לציון 43 שנים למהפכה האסלאמית באיראן
(צילום: AP)
ב-1979 התרחשה "המהפכה האיראנית", בהובלת האייתוללה ח'ומייני. "מאחר שמדינת ישראל הייתה ביחסים טובים עם איראן עד למהפכה, היא הפכה באחת לאויב – והמשטר החדש התייחס לאמריקה כאל 'השטן הגדול' ולמדינת ישראל כאל 'השטן הקטן'".
מיתוס "שואת האיראנים"
ומה היחס של האיראנים לסיפור מגילת אסתר? יש מי שקוראים לזה "שואת האיראנים", טוענים שהיהודים ביצעו טבח ומבקשים לפגוע במעמד קבריהם המשוערים של אסתר ומרדכי. "במגילה כתוב שאחרי גזרת המן שנועדה להרוג את היהודים, בפורים הרגו היהודים יותר מ-75 אלף איש שתכננו להרוג אותם, אבל במקורות האיראניים מאותה תקופה אין שום אזכור ליהודים, ויש מספר פסוקים בקוראן שאומרים שהיהודים שקרנים", מציינת עילם גינדין.
"המיתוס שחוזר כל פורים לבלוגוספירה ולרשתות החברתיות באיראן, מבוסס על כך ש'אם אי אפשר להאמין ליהודים – בואו נספר מה באמת קרה'. ואלה דווקא אינטלקטואלים אנטישמיים באיראן שלפני המהפכה, ולא אנשי דת, שהתחילו עם זה".
8 צפייה בגלריה
טען שאצל היהודים יש טובים ורעים כמו בכל עם, אבל כל הפושעים היהודים הלכו לישראל. האייתוללה עלי ח'אמנאי
(צילום: EPA)
איך מגיב הציבור?
"יש יותר מ-80 מיליון איש, אז קצת קשה להכליל", היא צוחקת. "ברור שיש כאלה שמאמינים, אפילו כאלה שאוהבים את ישראל. חבר מאיראן אמר לי פעם: 'עזבי, זה היה לפני הרבה שנים. נו, אז הרגתם 77 אלף איראנים'. אבל הרוב פשוט לא מכירים את הסיפור".
מה היחס של השלטון ואנשי הדת ליהודים?
"המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי ח'אמנאי, טוען שאצל היהודים יש טובים ורעים כמו בכל עם, אבל הפושעים, הנוכלים, הגנבים, הרוצחים והאנסים היהודים מכול העולם - הלכו לישראל. אך למרות הקשיים, בין 8,000 ל-25 אלף יהודים עדיין חיים באיראן, למרות העובדה שהם יכולים לעזוב. אני מכירה יהודי ששירת בצבא הרפובליקה האסלאמית, והמפקדים נתנו לו לשרת קרוב לבית, כדי שיוכל לחזור לביתו ולאכול ארוחת צהריים כשרה. אבל בגלל השקר על 'שואת האיראנים', ואף לפני שהחל להתגלגל, הקהילה היהודית חוגגת את פורים בפרופיל נמוך".
הספר "מגילת אסתר: מאחורי המסכה"באדיבות הוצאת זרש, צילום תמונת הכריכה: רוב פרהופןומה יהיה בעתיד?
"נביאה אני לא, אבל בתור חוקרת אני מזהה תופעה שאני מכנה 'מטוטלת הזהויות והערכים' – בכול פעם שהשלטון מושך לכיוון אחד, העם נוטה לכיוון השני. לכן רק השלטון האסלאמי עם הכפייה הדתית שלו הצליח להגשים את חזון השאה – להפוך את העם האיראני לפרו-מערבי, וחדור גאווה במורשת שלו, ולהוריד את מעמדם של אנשי הדת המוסלמים לשפל חסר תקדים.
"המגמה השנייה שאפשר לראות לאורך ההיסטוריה והמיתולוגיה היא שכל מהפכה שלטונית או אמונית הופכת את השחור ללבן ואת הלבן לשחור. אין לי מושג מה יהיה, אבל אחרי שזה יקרה אוכל להסביר בדיוק איך זה קרה ולמה זה היה צפוי", היא מסכמת בחיוך.
