"מה שעשה את השואה היו שנאה, הסתה, בורות, כוח ושתיקה של מנהיגים. רמת השנאה שאנו חוויים היום באירופה לא נמוכה מרמת השנאה שלפני השואה. זה אומר שעם אותה רמת שנאה ואותה רמת בורות ושתיקה של העולם, השואה עלולה להתרחש שנית. אך יש הבדל. ליהודים יש את מדינת ישראל. עם זאת, למדנו שהיא לא יכולה לעמוד לבד, והתפקיד שלכם כמנהיגים הוא להשמיע קול".
את הדברים האלה אמר הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), בטקס זיכרון במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בהשתתפות נשיאים, ראשי ממשלות, יושבי ראש של פרלמנטים ומנהיגים יהודים מרחבי היבשת, לקראת יום השואה הבינלאומי. את מדינת ישראל ייצגו בטקס הנשיא העשירי ראובן ריבלין, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי, וכן ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית, רחלי ברץ-ריקס.
4 צפייה בגלריה
משתתפים בכנס תחת שלט "העבודה משחררת" באושוויץ. "7 באוקטובר הוא נקודת מפנה לציוויליזציה המערבית"
(צילום: יואב דודקביץ)
נועה לוי, סטודנטית יהודייה באוניברסיטת קווין מרי בלונדון, סיפרה: "המצב בבריטניה מסובך מאוד. האוניברסיטה שלי לא משכה הזמנה של דובר פרו-פלסטיני שהכחיש את הזוועות ב-7 באוקטובר. אני לא יכולה ללכת בחופשיות בקמפוס שלי, אני לא יכולה להראות את המגן-דוד שלי, והאוניברסיטה לא עושה מספיק כדי להבטיח את ביטחוני. האוניברסיטאות צריכות להיות מקומות בטוחים שבהם כולנו יכולים להשתתף בדיונים שלווים ומכבדים. לצערי זה לא המצב היום".
ביאנקה סירדזינקה, סטודנטית יהודייה מאוניברסיטת חרונינגן בהולנד, ציינה: "המצב של סטודנטים יהודים הוא נורא! מפחיד ללכת ברחוב. רק לאחרונה נזרקו אבנים לעבר תלמידים באנדרטת ליל הבדולח. למשטרה נדרשו 40 דקות להגיע, והם הוכיחו את חוסר הרצינות וחוסר הזהירות שלהם. אנחנו סובלים. המרצים אומרים שישראל היא מדינת טרור וכל הסטודנטים רואים את זה כדוגמה. הקמפוסים הפכו לאזור סכנה לסטודנטים יהודים וישראלים. אתה לא יכול להגיד מאיפה אתה, אתה מסתיר את הזהות שלך. זאת שערורייה. אנחנו בסכנה ואנחנו נושמים אנטישמיות בהולנד".
4 צפייה בגלריה
הרב מנחם מרגולין. "למדנו שישראל לא יכולה לעמוד לבד, והתפקיד של המנהיגים הוא להשמיע קול"
(צילום: יואב דודקביץ)
"להמשיך בקרב על הציוויליזציה"
טקס הזיכרון בפולין חתם יומיים של הכינוס השנתי שעורך EJA באושוויץ במטרה להגביר את המודעות של מנהיגי אירופה לסכנת האנטישמיות. בכנס הושק פורום המנהיגים האירופי למאבק באנטישמיות, בראשותו של הנשיא לשעבר רובי ריבלין, הכולל דמויות מובילות ממדינות אירופיות כמו קנצלר אוסטריה לשעבר סבסטיאן קורץ, ראש ממשלת צרפת לשעבר מנואל ואלס, ראש ממשלת איטליה לשעבר מתאו רנצי, ראש ממשלת שבדיה לשעבר סטפן לופבן, נשיא בולגריה לשעבר פטר סטויאנוב, ראש ממשלת צ'כיה לשעבר אנדריי באביס, נשיא יוון לשעבר פרוקופיס פבלופולוס, נשיא סלובניה לשעבר בורוט פאהור ונשיא מונטנגרו לשעבר מילו ג'וקאנוביץ'. הפורום ידחף להחמרת החקיקה נגד דברי שטנה ואנטישמיות בקמפוסים ובמועדוני ספורט.
מתאו רנצי, ראש ממשלת איטליה לשעבר, אמר: "לאחר הטבח ב-7 באוקטובר עלינו להמשיך בקרב על הציוויליזציה. האויב האמיתי של הפלסטינים הוא חמאס. עם חמאס לא נוכל להשיג את הרצון לשלום".
4 צפייה בגלריה
הנשיא לשעבר ראובן ריבלין. יעמוד בראש פורום המנהיגים האירופי למאבק באנטישמיות
(צילום: יואב דודקביץ)
מנואל ואלס, ראש ממשלת צרפת לשעבר, אמר: "חמאס אינם לוחמי חופש אלא רוצים השמדת יהודים. אנחנו צריכים להילחם בהם. כשדרום אפריקה מדברת על 'רצח עם', 'אפרטהייד' – אנחנו צריכים לבטל את המילים האלה. מאחורי זה אנחנו מוצאים את איראן וטורקיה. לאדם משמאל זה אתגר".
ואלס הוסיף כי "7 באוקטובר הוא נקודת מפנה לציוויליזציה המערבית. מה שנעשה ב-7 באוקטובר נוגע לישראל, אבל אל תטעו, זה לא קשור רק לישראל וליהודים. זו בעיה של האנושות כולה. מוטלת עלינו החובה להפנים את מה שקורה ברגע זה. אנשים נדיבים כלפי חמאס. האנטישמיות ראתה עלייה דרסטית בכל רמה. השנאה הזו לישראל נראית כהגדרה הטובה ביותר שאנו יכולים למצוא לאנטישמיות. נטעה אם נחשוב שהאנטישמיות היא נחלת העבר. יש גם תיאוריות קונספירציה שהתחזקו עם מגפת הקורונה. חלק מהשמאל הפך כעת לאנטישמי באמצעות אנטי-ציונות, וזה נתמך על ידי תופעות הקשורות לתופעת ה-WOKE (נעורות אקטיביסטית), כפי שהוכח באוניברסיטאות אמריקניות ואירופיות. גם פמיניסטיות רבות שתקו, וזה היה מדהים. התפקיד שמילאו ארגונים בינלאומיים רבים הוא סיבה אמיתית לדאגה. אני חושב שאירופה צריכה לשקול לסגור את טיקטוק לחלוטין. לאירופה יש מורשת נוצרית ויהודית ארוכה. אירופה הייתה עדה לדרמות, לסיוטים, במהלך המאה ה-20. אנחנו ביתם של מיליוני מוסלמים. כוחה של אירופה טמון ביכולתם של אנשים שונים לחיות יחד".
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, אמר בכנס: "היו שהאמינו כי האנטישמיות תיעלם לאחר השואה, אך לאחר הפוגה קצרה היא עדיין קיימת. אנו עדים לקריסה מוסרית, למשל באוניברסיטאות בארצות הברית כמו הרווארד. העם היהודי לא נתקל בשנאה אובססיבית כזו מאז שנות ה-30, במיוחד נגד המדינה היהודית היחידה, ישראל. אני יכול להבטיח לכם שלעולם לא נוותר. עם ישראל חי היא לא רק סיסמה, אלא משימת החיים שלנו".
יו"ר הפרלמנט של אירלנד, שין או פירגייל, אמר: "באירלנד הייתה קהילה יהודית קטנה מאוד. כיום היא מגיעה לכ-2,100 יהודים. הקהילה היהודית הייתה בדרך כלל אהובה על האוכלוסייה, אבל זה השתנה בגלל השמאל הקיצוני ומהגרים. יש אלמנטים שמקדמים שנאה. כולנו חייבים להתחייב להתנגד לשנאה".
הרב הראשי של הולנד, בנימין ג'ייקובס, ראש ועדת ה-EJA למאבק באנטישמיות, אמר בכנס: "אנטישמים נראים יותר ויותר בהולנד. נולדתי בצל מלחמת העולם השנייה. אבא שלי אמר לי: 'אל תפחד. זה לעולם לא יקרה שוב', אבל זה לא נכון. זה יכול לקרות שוב".
רחלי ברץ-ריקס, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית, אמרה: "האנטישמיות החל מ-7 באוקטובר נמצאת בשיאים חדשים שטרם נראו בעשורים האחרונים. השנאה והבורות הם חומרי הנפץ והתרעלה בקרב הצעירים באוניברסיטאות, חובה על כל העוסקים במלאכה לגבש בדחיפות תוכנית עבודה בינלאומית בהובלתה של מדינת ישראל אשר תכלול חקיקה למניעת הכחשת שואה, החמרת אכיפה ברחבי העולם ותוכניות חינוך ייעודיות החל מבתי הספר היסודיים".
דני דיין, יו"ר יד ושם, אמר למנהיגים: "כשמנהיגי עולם באים ליד ושם ומוציאים את המילים 'לעולם לא שוב', אני מוצא את עצמי מטיל ספק בכנותם. האם הם באמת מתכוונים לזה, או שזו סתם קלישאה? יש לי מבחן לקמוס כדי לאמוד זאת: יש להם תוכנית פעולה אופרטיבית למאבק באנטישמיות, תוכנית מיושמת – ואז ההכרזה שלהם ש'לעולם לא שוב' מבטאת מחויבות עמוקה. אבל אם אין להם תוכנית, אז ההצהרה ביד ושם אולי צבועה. זו האחריות האתית המשותפת שלנו. זו האחריות האתית שלכם לקורבנות השואה וליהודים ברחבי העולם, ולא פחות מכך לעצמכם ולחברות שלכם".
