שנת 2023 הסתיימה עם עלייה של כ-235% באירועי האנטישמיות, בהשוואה לשנת 2022, כאשר 43% מהאירועים שנוטרו התרחשו בארצות הברית ו-35% מהם התרחשו באירופה. בשנה החולפת אף נרשמה עלייה חדה של 33% בהיקף האירועים האנטישמיים האלימים, בהשוואה לשנת 2022, כאשר 48% מתוכם התרחשו על רקע המלחמה בעזה. בהקשר זה, 46% מכלל האירועים האנטישמיים האלימים אירעו בארה"ב, ואחריה ברשימה בריטניה (16%), גרמניה (9%), צרפת (6%), קנדה (6%), אוסטרליה (2.5%) ושאר המדינות (12%).
נתונים אלה עולים מדוח משותף של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, שחובר לקראת יום השואה הבינלאומי. הדוח היה אמור להיות מוצג בישיבת הממשלה ביום ראשון אך מסיבה לא ברורה הישיבה בוטלה.
מהדוח עולה כי כמעט בכל המדינות שבהן יש קהילה יהודית משמעותית נרשמה עלייה בהיקף האירועים. בארה"ב, למשל, נרשמו כ-1,200 הפגנות שבהן נכללו ביטויים אנטישמיים ואנטי-ציוניים או תמיכה בטרור, וכן נמצאו עלייה של כ-1,000% בכמות הפוסטים האנטישמיים במרחב המקוון ועלייה של 540% בכמות איומי השווא בהטמנת פצצות נגד מוסדות יהודיים ובתי כנסת. לצד זאת, נרשמה עלייה של 700% בכמות האירועים האנטישמיים בקמפוסים, אשר ממשיכים להוות סביבה לא בטוחה לסטודנטים יהודים.
בצרפת דיווחו מאז 7 באוקטובר על כ-1,800 אירועים אנטישמיים, יותר מפי ארבעה בהשוואה לשנת 2022 כולה. מגמות אלו התבטאו, בין השאר, בעלייה של 430% במספר הבקשות לעלייה לישראל מצד יהודי צרפת מאז תחילת המלחמה.
בבריטניה נרשם בפרק הזמן שמאז 7.10 מספר האירועים האנטישמיים הגבוה ביותר שנרשם במדינה מאז שהחל התיעוד בשנת 1984, עם עלייה כללית של 512% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2022. משטרות מקומיות אף מציינות עלייה של יותר מ-1,000% בכמות העבירות על רקע אנטישמי שנרשמו בחודש הראשון למלחמה.
בגרמניה נרשמו מאז 7 באוקטובר 29 אירועים אנטישמיים ביום ממוצע, זאת בהשוואה לשבעה אירועים אנטישמיים ביום ממוצע בשנת 2022 (עלייה של 320%). בעקבות כך, כ-80% מהקהילות היהודיות במדינה דיווחו כי הן חשות חוסר ביטחון, ומדווחות כי עיקר האיום טמון במהגרים ממוצא טורקי וערבי ובחוגי השמאל במדינה.
נתונים שפורסמו על ידי המשטרות בטורונטו, במונטריאול ובוונקובר, לצד נתונים עצמאיים בקנדה, מצביעים על עלייה בשיעורים של 800-200% בהיקפי האנטישמיות מאז 7 באוקטובר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. במסגרת זו, נרשמו שני ניסיונות הצתה של מוסדות יהודיים, נורו יריות לעבר בתי ספר יהודיים, ונתפס צעיר מוסלמי בחשד שתכנן פיגוע נגד הקהילה היהודית המקומית.
מעבר ממגננה למתקפה נגד מחוללי אנטישמיות
בין ההמלצות המרכזיות בדוח: מעבר ממגננה למתקפה נגד מחוללי אנטישמיות מרכזיים, הגשת תביעות נגד פשעי המלחמה של ארגון הטרור חמאס, וידוא שראשי הארגון לא יוכלו לנוע בחופשיות בעולם, וגביית מחיר ממדינות המארחות אותם או תומכות בארגון הטרור. עוד נטען כי יש לחשוף את האינדוקטרינציה האנטישמית במוסדות אונר"א והרשות הפלסטינית; לחשוף את מנגנון Pay for Slay – תשלום למחבלים, לרבות מחבלי נוחבה, עבור רצח יהודים; להפעיל לחץ על גורמים התומכים כספית ודיפלומטית ברשות הפלסטינית, באונר"א, בארגוני זכויות אדם ובארגונים הומניטריים, כדי שיקפיאו את המימון הניתן ויתנו את המשכו בתנאים שונים.
לגבי האנטישמיות בקמפוסים, מומלץ בדוח על חשיפת קמפוסים שאינם בטוחים לסטודנטים יהודים ומרצים המפלים לרעה יהודים או תומכים בארגון הטרור חמאס. הדוח ממליץ על יצירת מרחב הרתעתי וגביית מחיר ממחוללי אנטישמיות מרכזיים (סטודנטים, אנשי הסגל וההנהלה).
על הפעילות האנטישמית ברשת נטען כי יש לחשוף הטיות מכוונות ולפגוע בלגיטימציה של רשתות ופלטפורמות בינה מלאכותית המקדמות אינדוקטרינציה פוליטית אנטישמית, להצר את צעדיהן, ולקרוא למדינות ידידותיות לפעול באותו האופן.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, אמר כי "העם היהודי לא חווה מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת עוצמות כאלה של שנאה – אז הייתה זו תורת הגזע הנאצית, שסללה את הדרך לקטסטרופה, והיום זוהי השנאה האובססיבית כלפי מדינת ישראל. דמוניזציה, דה-לגיטימציה וסטנדרטים כפולים (דאבל סטנדרט), שלושת ה-D שהגדיר נתן שרנסקי, הם הביטוי לשנאה הישנה-חדשה, התובעת לשלול מהעם היהודי את זכותו להגדרה עצמית ולהציג את הציונות, מהמופלאות והצודקות שבתנועות הלאומיות בעת החדשה, כ'מפעל קולוניאליסטי וגזעני'".
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, ציין: "ב-7 באוקטובר פרצה מלחמה נגד העם היהודי כולו. האנטישמיות הרימה ראש בצורה דרמטית כשהיא באה לידי ביטוי בכל האופנים האפשריים, מהמרחב הווירטואלי ועד למרחב הציבורי והאישי".
ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, רחלי ברץ-ריקס, הוסיפה: "נתוני האנטישמיות בשנת 2023, הגבוהים ביותר ביחס לעשורים האחרונים, מחדדים היום יותר מתמיד שהנושא אינו עומד בראש סדר העדיפויות העולמי. העלייה החדה שהגיעה בעקבות אירועי טבח 7 באוקטובר מציגה את הצורך המיידי בגיבוש תוכנית עבודה לאומית בהובלתה של מדינת ישראל, על כלל מוסדותיה: למניעת הכחשת שואה, להחמרת האכיפה על אירועי אנטישמיות ולהטמעת תוכניות חינוך ייחודיות וייעודיות לנושא ההסברה למניעת האנטישמיות בבתי ספר, באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי העולם".
יו"ר הסוכנות היהודית, דורון אלמוג, סיכם: "בימים אלה, כאשר בעולם כולו רוחשות רוחות של שנאת יהודים והאנטישמיות מרימה את ראשה המכוער, השליחים והשליחות של הסוכנות היהודית ניצבים בחזית העשייה מעבר לים – בקמפוסים ובקהילות היהודיות – כדי להביא את סיפורה של מדינת ישראל ואת הערכים שמובילים את החברה הישראלית בשבר הגדול שהיא מצויה בו. הימים הקשים הללו חושפים את הפנים היפות של העם היהודי. הקהילות היהודיות עומדות לצידנו ושותפות במשימת שיקום המדינה".
