למעלה מ-100 נשים חרדיות קיימו היום (ב') עצרת תפילה ומחאה מול שערי סמינר "מעלות" בירושלים, לנוכח המשך העסקתה של אחת מהמנהלות הבכירות במוסד החינוך החרדי, צביה רוטנברג, שעדויות על פגיעה מינית פורסמו נגדה בתקשורת.
רוטנברג (66), מנהלת ותיקה בסמינר החרדי-ליטאי היוקרתי "מעלות – בית יעקב" בעיר הבירה, היא בת למשפחת אצולה חרדית – אחייניתו של הרב שלמה זלמן אוירבך המנוח. שרה הורביץ, חרדית שהייתה תלמידתה של המנהלת הנערצת, חשפה את הפרשה כשפרסמה פוסט בפייסבוק שבו סיפרה על ארבע בנות כיתתה שנפגעו לדבריה בידי המנהלת, וקראה לבנות ונשים נוספות שנפגעו ליצור עימה קשר "על מנת לעשות לזה סוף".
"לא ישנתי בלילות", אומרת הורביץ ל-ynet על הפרשה, "ידעתי שמאז שנות לימודיי, היא המשיכה לפגוע בבנות, והחלטתי לצאת בקריאה פתוחה אליהן". מאז פרסום הפוסט הגיעו להורביץ סיפוריהן של 11 נשים על פגיעה של רוטנברג בהן: "חלק מהנשים הצהירו שגם יסכימו לבא ולהעיד בבית הדין מול המנהלת, חלקן עדיין לא מוכנות".
על פי עדויות שהתפרסמו בתקשורת, נהגה רוטנברג במשך שנים להטריד ולפגוע מינית בתלמידותיה – רובן קטינות שהיו תחת סמכותה. לפי הטענות, היא נהגה להתעלל נפשית בתלמידות, ובמקביל קיימה איתן מפגשים שבהם פגעה בהן – כולל נשיקות בפה, ליטופים ונגיעות לא רצויות, תוך ניצול לכאורה של יחסי מרות. רוטנברג הכחישה את הטענות נגדה.
"בסמינר מודים שהם מודעים לטענות"
סיפורה של רוטנברג מצטרף לפרסומים אחרים מהשנה האחרונה על פגיעות מינית של דמויות בכירות בחברה החרדית, כמו יהודה משי זהב, חיים ולדר ומקרים נוספים, אלא שלהבדיל ממקרים אלו שבהם הורחקו הפוגעים מן הזירה הציבורית, רוטנברג ממשיכה להיות מועסקת בסמינר היוקרתי. בחודשים האחרונים נחשפו ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" עדויות של נשים נגד שדרן הרדיו החרדי דודי שוומנפלד, וכן עדויות של תלמידות על המורה ציפי דינר מהציבור הציוני-דתי.
"גורמים בסמינר מודים כי הם מודעים לטענות", אומרות מארגנות המחאה, "אלא שהם אינם מוכנים להרחיק את המנהלת משורותיהם". הורביץ מוסיפה כי הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, הקים בית דין משותף עם הרב יהודה סילמן, מחשובי הרבנים במגזר הליטאי, והם העבירו מסר לחברי הנהלת הסמינר כי יש להרחיק את המנהלת לאלתר – אלא שהאחרונים סירבו. על פי הדיווחים, אמרו המנהלים בשיחות פרטיות כי הם מבקשים לאפשר לרוטנברג לעזוב בצורה מכובדת בדמות "פרישה לפנסיה" בסוף השנה.
ההתנהלות הזו הולידה את המחאה, שהוציאה כאמור לרחובות יותר ממאה נשים חרדיות, שהתכנסו לתפילה שקטה ולא מתלהמת מול שערי הסמינר החרדי הממוקם בשכונת רמת שלמה. במהלך הכינוס נשאו הנשים תפילות וקראו פרקי תהילים. חלק מהנשים עטו מסכות מחשש שחשיפת פניהן תפגע בהן או בילדיהן מבחינה חברתית, וחלקן נשאו בידיהן כרזות עם כיתובים שעולם המושגים הדתי לא נעדר מהן: "לא תעמוד על דם רעך", "והיה מחניך קדוש", "וביערת הרע מקרבך", "בית יעקב נלכו ונלכה".
"יצאנו לרחובות מול הסמינר במטרה להביע תהייה פשוטה: איזה מסר עובר לקורבנות מההתנהלות של הסמינר? שהן נדרשות לשתוק? שאסור להן לדבר? שמותר למורות בכירות לפגוע בהן ולפצוע את נשמותיהן ולהמשיך ללמד?" אומרות ציפורה ודיני, שתיים מהמפגינות.
אביגיל היילברון, ממארגנות המחאה, אמרה: "מוסדות בית יעקב שבהם התחנכנו אמונים על שמירת הצניעות והטהרה של בנות ישראל. האם ייתכן שמי שרמסה ברגל גסה את הערכים הללו תמשיך להיות מודל לחיקוי? מצב זה הוא אבסורד הזועק לשמיים. ודאי וודאי שזו אינה דרך התורה. אנו דורשות שכל פוגע ופוגעת יורחקו לאלתר מכל תפקיד חינוכי. לא יעלה על הדעת שחינוכן וביטחונן של בנותינו יופקרו".
הדסה ברוך, חרדית שעובדת עם נוער בסיכון, אמרה: "הגעתי לכאן כדי למחות עם נשות ובנות ישראל, ולהביע מסר שחובה על כולנו לפעול למיגור התופעה. פוגעים צריכים לטפל בעצמם, לא להמשיך ולהחזיק במשרה חינוכית. אני כאן בשביל כל נפגע ונפגעת, ואומרת להם – אנחנו איתכם".
הציפיות התנפצו
האופי החרדי של המחאה, לדברי המארגנות, בא להעביר מסר חד נוסף – ולפיו לא מדובר במחאה של "חרדיות מודרניסטיות" שמבקשות לפגוע בחינוך החרדי המסורתי: "אחרי הסיפור של חיים ולדר הייתה תחושה בציבור שכעת זה יהיה אחרת. ציפינו להכלה, להבנה ולרחמים מול הנפגעות, ודרישה לטיפול ולהוקעה של המעשה מול הפוגעת – אבל זה לא קרה. מכאן הכאב הגדול", אומרת הורביץ.
אירוע המחאה הנשי-חרדי הזה הוא יוצא דופן – מחאה של נשים חרדיות ברחובות העיר, בליבה של שכונה חרדית, אינה מראה שכיח. לנוכח פגיעה מתמשכת בהן מצד גורמים רבי כוח באליטה החרדית, הכריזו מארגנות המחאה: "לא עת לחשות! קול דמי אחיותינו זועקים – ואתם לא מאמינים לנו?"
מהנהלת הסמינר טרם התקבלה תגובה.