ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אמש (ד') את הצעת החוק שתבצר את השליטה והפיקוח של אגודות הרבנים החרדיות על תלמידיהם ומשפחותיהם, דרך הפיקוח האדוק על מכשירי הטלפון שברשותם. ההצבעה תוכננה להתקיים אתמול בבוקר לקראת אישורה לקריאה שנייה ושלישית, אך מתנגדי החוק מהקואוליציה ומהאופוזיציה העמיסו בהסתייגויות כדי להאריך את הדיון. יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן הודיע תחילה כי ההצבעה תידחה ביום, ומתח ביקורת על התנהלות חברי הכנסת שמשכו בכוונה את הדיון. לאחר מכן התברר כי ההצבעה הוקדמה לשעה 20:30 בערב.
ההצעה שהגיש ח"כ ינון אזולאי מש"ס מבקשת לאפשר למנויי שירות וציוד תקשורת, או קבוצת מנויים, להסכים להגביל או לחסום שירותים מסוימים, בהם חיוג למספרים מסוימים או לקבוצות מספרים, וכן להגביל קבלת שיחות ממספרים או קבוצות מספרים מסוימים, ובכך לאפשר את אספקת הטלפונים ה"כשרים" לחברה החרדית ללא אינטרנט וללא גישה לחלק מהיישומונים והאתרים. ההצעה מבקשת לאפשר לחברות ליצור קווים שאינם ניתנים לניוד – העברה מחברה לחברה בלי להחליף מספר טלפון – וכך לאפשר לוועדות רבנים ולמנהלי מוסדות בציבור החרדי לדעת מי מהורי התלמידים מחזיק בביתו טלפון רגיל.
הצעת החוק מבקשת למעשה לבטל את הרפורמה של יועז הנדל בזמנו כשר התקשורת. מי שהפתיע בעמדתו הלעומתית לחוק היה ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית, שנימק את 13 ההסתייגויות שהגישה מפלגתו, ואמר כי הייתה הסתייגות אחת שבה ביקש להבהיר את לשון החוק באשר לאמות המידה לחסימה. הוא ביקש לוודא שתאגיד אחד לא יבקש חסימות של אנשים רק מפני שהם חלק מהסדר של תאגיד אחר. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, הבהיר כי לפי ההצעה ספקי התקשורת יקבעו את אמות המידה לחסימה ויפרסמו אותן; הן צריכות להיות ברורות, מפורטות ושוויוניות, ולא ניתן יהיה לקבוע אמת מידה שתאפשר לחסום מנויים רק מפני שקיבלו על עצמם הסדר של תאגיד אחר. ח"כ קרויזר אמר כי ההבהרה מקובלת עליו וביקש להסיר את ההסתייגויות של סיעתו.
ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר כי "לציבור החרדי יש זכות מלאה לרכוש שירותי תקשורת עם סינון תכנים, אבל לא מקובל ההסדר שמאפשר להפוך את הטלפון הנייד לאמצעי זיהוי ושליטה בקהילה". קריב ציין כי חברות הסלולר צריכות לפרסם את פרטי ההתקשרות עם ועדת הרבנים ואמר כי "צריך למנוע מצב של גביית תשלום על חסימה או הסרת חסימה".
קריב אף התייחס לדיווח ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" מהשבועות האחרונים על כך שמשתמשים חרדים קיבלו חיובים בגובה מאות שקלים על שיחות בשבת, שבוצעו ככל הנראה בטעות או לצורכי "פיקוח נפש". "קראתי בעיתון שקיבלו חשבון בשמיים", אמר קריב, "קניתי סלולרי כשר, לא חתמתי התחייבות שאני לא מדבר בשבת. אני חילוני אבל אני רוצה סינון תכנים, אני צריך לשלם על שימוש בשבת 4 שקלים לדקה? המטרה היא למנוע חדירת תכנים לא ראויים או למנוע מלדבר בשבת?"
אזולאי השיב כי גם בביטוח רכב יש תעריף שבת. כאמור, בשל קוצר הזמן ופתיחת הדיון במליאת הכנסת, הסתיים הדיון בוועדה לפני שנשמעו כל הנמקת ההסתייגויות. ח"כ קריב הציג במהלך הדיון הסתייגויות נוספות, תהה מדוע אפשר למנוע חסימת מפלגות רק בתקופת בחירות, ושאל לגבי חסימת תאגידים סטטוטוריים כמו בתי חולים וקופות חולים וכן רשויות מקומיות. הוא העיר לגבי חשש שהנוסח יאפשר מסירת מידע פרטי של לקוחות מחברות התקשורת לתאגיד (ועדת הרבנים). הסעיף שאוסר חסימת שיחות והתקשרות למספרים של מפלגות בתקופת בחירות נכנס לנוסח ההצעה לאחר שנטען כי עסקנים חרדים חסמו בעבר את המספרים של מפלגת עוצמה יהודית ואיפשרו ללקוחות לקבל שיחות רק מהמפלגות החרדיות.
היו"ר ביטן קיבל באופן חלקי את עמדת קריב ואמר כי גם חיוג למוקדי שירות עירוני חיוני אסור יהיה לחסום. נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, התייחסה להסתייגות בעניין העברת מידע פרטי ואמרה כי הספק אינו רשאי להעביר שום מידע שחוסה תחת הגנת הפרטיות, וצריך לחדד זאת. בהמשך התקבלה גם הסתייגותו של ח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי), בעניין תשובה למי שנחסם והגיש השגה על כך למשרד התקשורת. בהתאם לכך הוחלט כי תשובת משרד התקשורת על ההשגה תינתן תוך 10 ימי עבודה, או במועד אחר שיקבע שר התקשורת בתקנות באישור הוועדה.
ח"כ עופר כסיף מחד"ש הציג גם הוא את ההסתייגויות שהגיש, וציין כי היה אחד המצטרפים להצעת החוק בנוסח הקודם שלה, בכנסת הקודמת. "חשבתי שהיא הייתה טובה וראויה, כי הצעת החוק המקורית עסקה במתן זכויות ולא במניעת זכויות. בין הנוסח ההוא להצעה הזו יש מרחק רב, ההצעה הזו לא עוסקת בזכות הפרט לבחור הגבלה עצמית אלא מסדירה בחוק את כפיית ההגבלה", אמר.
3 צפייה בגלריה
ח"כ גלעד קריב. "צריך למנוע מצב של גביית תשלום על חסימה או הסרת חסימה"
(צילום: רפי קוץ)
נוסף על התיקונים שהתקבלו הלילה, ההצעה עברה שינויים גם במהלך הדיונים בוועדה, במטרה לחזק הגנה על זכויות הפרט, לעומת ההצעה שהוגשה. בעקבות זאת נקבע שחסימה שרירותית של חיוג למספרים של מוקדי סיוע ותמיכה לא תתאפשר, ומי שירצה את השירות המוגבל יצטרך להסכים לכך במפורש. עוד נקבע כי ספקי התקשורת יקבעו ויפרסמו אמות מידה ברורות, שוויוניות ומפורטות באשר להגבלת החיוג, ושר התקשורת ימנה עובד שיהיה מוסמך לדון בהשגות על אמות המידה והחסימות.
באשר לחיוג למוקדי סיוע, בהצעה נקבע במפורש כי אסורה חסימת למוקדי סיוע ארציים שלהם מספרים מקוצרים של שלוש או ארבע ספרות. נוסף על כך תיאסר חסימה של מוקדי חירום וסיוע לעזרה פיזית או נפשית שאינם בעלי מספרים מקוצרים, וזאת בהתאם לתקנות שיקבע שר התקשורת בתקנות, בהתייעצות עם שרי הבריאות והרווחה ובאישור ועדת הכלכלה.
בתום הדיון אמש נדחו רוב הסתייגויות האופוזיציה וההצעה אושרה ברוב של תשעה תומכים – היו"ר ביטן, ח"כ שלום דנינו, ח"כ אתי עטיה, ח"כ חנוך מילביצקי, ח"כ אליהו רביבו, ח"כ סימון מושיאשוילי, ח"כ אברהם בצלאל, ח"כ אוהד טל וח"כ יצחק פינדרוס, לעומת שישה מתנגדים – ח"כ שלי טל מירון, ח"כ יסמין סאקס פרידמן, ח"כ אלון שוסטר, ח"כ זאב אלקין, ח"כ יבגני סובה וח"כ עופר כסיף.
פורסם לראשונה: 16:55, 17.07.24
