בימים אלה אנחנו מצויים בישורת האחרונה לקראת הבחירות. לא מדובר בבחירות שאתם חושבים עליהן, אלא בבחירות לרבנות הראשית. זה קורה אחת לעשר (!) שנים, והבחירות היו אמורות להיערך באוגוסט 2023 – אלא שעל פי פרשנים שונים, חוסר הסכמות במפלגת ש"ס בנוגע לזהות המועמד שלה (הרב יהודה דרעי, אחיו של ח"כ אריה דרעי מצד אחד, והרב דוד יוסף, אחיו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף, מצד שני) גרם לדחייתן. מאז פרצה מלחמה, והן נדחו שוב, הפעם לסוף מאי. אבל נראה שהמשרד לשירותי דת מעכב את מינוי ועדת הבחירות. אפשר לשער שהדבר נובע (שוב) מחוסר הסכמה בין המועמדים של ש"ס. האם זה חוקי? לא נראה שהציבור הישראלי מוטרד מכך יותר מדי.
אבל הציבור כן צריך להיות מוטרד. לרבנות הראשית השפעה ישירה על ניהול שירותי הדת במדינת ישראל, שהם מקום המפגש העיקרי של הציבור הרחב עם הרבנות ועם היהדות. נישואים, כשרות, גיור, קבורה ועוד תחומים, שחלקם הפכו רלוונטיים מאוד במלחמה הנוכחית (ראו למשל במקרה הקבורה של אלינה פלחטי ז"ל), מצויים באופן ישיר תחת סמכותה. מעבר לכך, התבטאויותיו האומללות של הרב הראשי יצחק יוסף בנוגע לגיוס בחורי ישיבות הראו עד כמה חשוב שימונו כאן רבנים ראשיים ציוניים, ששירתו בצבא או לפחות מעודדים גיוס לשירות צבאי, כך שיקדמו את סוגיית השוויון בנטל ולא יעמיקו את השבר מול הציבור החרדי. איך אפשר לעשות זאת?
דברי הרב יצחק יוסף. דרוש רב ציוני
(דר וסוחרת הפקות, באדיבות ישי כהן ואתר כיכר השבת)
הפוליטיקה, הו הפוליטיקה. המפלגות הדתיות, ובראשן מפלגת ש"ס, רואות ברבנות נכס פוליטי וממנות אליה את עושי דברן. בשנים האחרונות כבר לא מדובר על מקורבים, אלא על משפחה ממש. הרבנות נהפכה לעסק משפחתי. כך שאם פעם היו גדולי תורה אמיתיים שמונו כרבנים הראשיים, אפשר לומר שבמהלך 30 השנים האחרונות, אין זה סוד שהנבחרים לרבנות הראשית לא מוכרים בהכרח ככאלה. הרב הראשי שלמה גורן, שהיה גם הרב הראשי לצה"ל, והראשון לציון הרב עובדיה יוסף, פתרו בעיות סבוכות של עגינות ואחזו בגישה יהודית ממלכתית ומתונה. כעת נסו לחשוב על רבנים ראשיים מהשנים האחרונות שמתקרבים לרמתם ולגישתם. לא תמצאו.
לנתק את הרבנות מהפוליטיקה
כדי לזכות ברבנות ראשית ראויה למדינת היהודים, צריך קודם כול לנתק אותה מהפוליטיקה. לא ייתכן שלמפלגות תהיה השפעה כה דרמטית על בחירת הרבנים. אבל שינוי שיטת הבחירה לא תהיה מספקת כאן, שכן ניתוח מעמדה של הרבנות הראשית מגלה כשל מובנה במעמדה ובצורתה. הרבנות הראשית היום מערבבת למעשה שני תפקידים שונים מהמסורת היהודית, שצריך להפריד ביניהם.
התפקיד הראשון הוא שירותי דת, שבמסורת היהודית הקדומה נוהל בידי הכהנים. כדי לספק שירותי דת כמו שצריך, לא צריך להיות בהכרח גדול בתורה. צריך להכיר היטב את ההלכה, אך לא פחות מכך להכיר את השטח. כל רב מתחיל מגלה זאת מהר – רוב התשובות לבעיות שהוא פוגש לא כתובות מפרשות בספרים, אלא דורשות ניסיון והכרת השטח. הדבר נכון במיוחד היום, כשהמציאות נעשית מורכבת מאוד כמעט בכל התחומים – החל מהטכנולוגיה שנכנסת לעולם הכשרות ועד מאות אלפי ישראלים שאינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה.
1 צפייה בגלריה
הרבנים הראשיים לצד השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי. להפריד בין התפקידים השונים
(צילום: אלעד זגמן, ענבה – לע"מ)
כדי שתחום שירותי הדת ינוהל באופן מקצועי, אין צורך ברבנים שייבחרו למועצת הרבנות הראשית. צריך למנות רבנים מומחים לתחומים הללו, שיפעלו תחת המשרד לשירותי דת, כשמו כן הוא. לתחום הכשרות ימונה מומחה כשרות, לתחום הנישואים ימונה מומחה נישואים, וכן הלאה. רבנים מומחים אלה לא יזכו בהילה ציבורית, ולא יישאו בתואר ממלכתי נישא כפי שמוענק להם היום. כמו דרג ניהול בכיר במשרדי ממשלה, גם הם ייחשבו למנהלים מקצועיים, אבל כל זאת ללא קשר לרבנות ראשית לישראל.
מכאן אנו עוברים לתפקיד השני, והוא ייצוג הדת, מה שבעבר היה מיוחס לנביאים. בתפקיד זה אנו מבקשים דמות רוחנית, שתוכל לתת השראה ומענה יהודי-רוחני לצורכי הדור. היא תישא נאומים ותנכח בטקסים. היא תיתן ביטוי לרוח היהודית של החברה כולה. לתפקיד זה אפשר יהיה למנות רב ראשי. הוא ייבחר על ידי הכנסת, בדומה לנשיא המדינה, ויהיה נעדר כל סמכות סטטוטורית. תפקידו יהיה ייצוגי בלבד.
הרב ד"ר עידו פכטרצילום: לירון מולדובןמשמעות ההצעה היא למעשה לפרק את מועצת הרבנות הראשית ולבטל את כפל התפקידים הארכאי של שני רבנים ראשיים – ספרדי ואשכנזי. במקום זאת, האחריות לניהול שירותי הדת תועבר למשרד הממשלתי האמון על כך (שם אין בעיה שהמפלגה שקיבלה את המשרד תמנה את אנשיה, כמובן על פי מכרז מסודר), ורב ראשי ייצוגי אחד ייבחר לקדנציה מוגבלת על ידי הכנסת, ויעסוק בעיקר בקירוב לבבות ובחיזוק רוח העם. באופן דומה, המועצות הדתיות בערים יפורקו ובמקומן יוקם אגף לשירותי דת בעירייה, ורב עיר ראשי יהיה דמות ייצוגית בלבד.
מאורעות שבעה באוקטובר מחייבים אותנו לארגון מחודש בניהול המדינה ומוסדותיה, והדבר כולל גם את הרבנות הראשית. הצעה זו, אם תקבל תמיכה ציבורית רחבה, תוכל להביא לשינוי מיוחל במוסד הזה, שאיבד מזמן את אמונו של רוב הציבור במדינת ישראל, ובמקום לקרב אנשים ליהדות – מרחיק אותם ממנה.
- הרב ד"ר עידו פכטר הוא ראש תחום רבנים וקהילות בתנועת נאמני תורה ועבודה, ומייסד מיזם "תכלת" לשיח יהודי עכשווי
