בזמן שבכנסת מקדמים את חוק הפטור מגיוס לחרדים, נלחמים דתיים לאומיים רבים ברצועת עזה, בין השאר כקצינים ביחידות מובחרות. למרות התמיכה של מפלגות הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית – שבהם חברי כנסת דתיים – בפטור מגיוס לתלמידי הישיבות החרדים, רואים הלוחמים הדתיים חובה מוסרית לשרת למען המדינה.
חברי הכנסת מצביעים על חוק הגיוס במליאה
(צילום: ערוץ כנסת)
הרב אליעזר בר-און (44), רב-סרן במיל' בסיירת מטכ"ל וראש המכינה הקדם-צבאית במעלה אפרים, שירת מעל 150 ימים במילואים מאז פרוץ המלחמה. "מי שחוקק את החוק הזה הוא בן גוריון. פשוט כל הממשלות ממשיכות את אותו סטטוס-קוו", אמר בר-און על חוק הגיוס. "בוודאי שאני חושב שצריך שיותר חלקים מהציבור יתגייסו לצבא. כולל שירות לאומי לערבים, והגדלת אחוזי השירות בקרבי בכל המגזרים ולא רק מגזרים מסוימים שהולכים לתפקידים נוצצים בגלילות. אנחנו גם עושים הרבה מאמצים לקשר את הציבור החרדי לצבא ולרעיון של הציונות ומדינת ישראל, כולל מאמצים להקמת מכינות חרדיות".
גיוס חרדים – כתבות נוספות:
לדברי הרב בר-און יש קשיים גם לחובשי כיפות סרוגות בצבא. "התהליך של החיבור של הציבור החרדי לציבור החילוני הוא מורכב מאוד. כל מה שהם חששו ממנו בציונות החילונית קרה. גם היחס של צה"ל לציבור הדתי הוא לא פשוט. יש עירוב של בנות בהרבה מקומות והרבה דברים מורכבים", הוא אמר. "אלוף לשעבר אמר שהצבא צריך לחנך מחדש את הציונות הדתית. אז אם הצבא צריך לחנך מחדש את הציונות הדתית ולא שמעתי על זה צעקות גדולות, אז איך זה יגרום לחרדים להתגייס יותר? אם המדינה רוצה לשלב עוד אנשים במפעלים שלה, צריך לכבד אותם. זה הצעד החשוב כרגע".
הרב בר-און תוהה מדוע חוק הגיוס תופס את מלוא תשומת הלב בחודש האחרון במערכת הפוליטית. "בשולי הדברים, אני חושב שכל הקמפיין נגד החוק הוא לא ענייני", הוא אמר. "הוא עוד אחד מהשלבים של קמפיינים מהשמאל כדי להפיל את הממשלה. אני חושב שזה דבר מכוער מאוד לעשות תוך כדי מלחמה. זה לא קשור לגיוס החרדים ולחוסן של צה"ל. זה קשור להפלת הממשלה. כמו קמפיינים רבים בשנים האחרונות שהם לא ענייניים. כל סוגיות הליבה נשחקות כאן על המאמץ הפוליטי להחליף ממשלה כי היא לא מוצאת חן בעיני חלק מהאנשים".
הוא תקף את אלו שמותחים ביקורת על החרדים: "לא ראיתי שאנשים שצועקים בעד גיוס חרדים מקימים מכינות חרדיות או חותרים לשיח. כל המילים היפות של שילוב וכבוד לאחר נעלמות כשמדובר בחרדים. כל צועקי הגעוואלד צריכים לעשות חשבון נפש גדול ולבדוק אם הם פועלים בצורה עניינית או בצורה פוליטית".
הרב בר-און אמר כי יש להגיע להסכמות אחרי המלחמה: "יש אנשים שמתנכרים למלחמה ומתנכרים לכאב, אך אני לא חוויתי דבר כזה מהציבור החרדי. לא חוויתי מהם אדישות או חוסר אכפתיות. ראיתי דווקא אנשים במגזר החרדי שמאוד אכפת להם, למרות שהם לא מתגייסים. יש הרבה סוגיות להתמודד איתן במדינת ישראל, אחרי המלחמה אני מקווה שאפשר יהיה לעסוק בזה ביתר שאת. אולי ייפתח משהו בלב של האנשים במלחמה. לרוב העם חזרה תחושת האחדות והיחד. אני מקווה שהמלחמה תפתח לנו פתח להמשיך עם זה גם אחר כך, לא כל הזמן צריך לצעוק שמישהו אחר לא היה בסדר. אני מלווה מאות חיילים שנלחמים עכשיו ואני מדבר איתם, וזה לא מה שכואב להם בבטן. יותר אכפת להם מה יהיה ביום שאחרי המלחמה".
רב-סרן במיל' רפי שלו (44) ממצפה כרמים, מפקד פלוגה בחטיבת ביסל"ח, שירת גם הוא מעל ל-150 יום במילואים מתחילת המלחמה. שלו אומר כי ברמה האישית החוק לא משנה לו, מכיוון שהוא רואה בשירות חובה לאומית וזכות. "אני הייתי מגיע בין כך ובין כך", הוא הצהיר. "מי שלא משרת, אני מרחם עליו, כי יש לו בעיה ערכית. אני חושב שכל אחד צריך להיות שותף בדבר הזה. כל מי שחי פה חייב למדינה את החובה הזאת. עם כל זה, אני יכול להגיד שבסוף, את העניין הזה אי אפשר לעגן בחוק. אי אפשר לאלץ להתגייס. הם צריכים לרצות להתגייס. זה תהליך ארוך גם של הידברות גדולה".
הוא אמר כי גם מי שכעת באופוזיציה לא היה מקבל החלטה נחרצת בנושא, בשל התלות בחרדים בממשלה. "אני כן מרגיש שבסוף רוכבים על כל נושא ברמה הפוליטית. זה לא משנה גם אם גנץ היה ראש ממשלה. גם הוא היה מוצא להעביר חוק כזה כי גם הוא היה תלוי בחרדים. לפיד היה ראש ממשלה והוא לא שינה את הסטטוס-קוו. גם בנט לא. זה נשאר אותו דבר", אמר שלו. "פשוט עכשיו הגיעו לצומת שצריך לקבל החלטות. מתמכרים אצלנו למריחת הזמן ולשקט. על הנושא המהותי צריך לדבר בלי קשר לתזמון מסוים, ויש את הנושא הפוליטי – כמו שעושים קמפיין על החטופים שכאילו לי כדתי ציוני לא אכפת מהם, כביכול, למרות שאני מתפלל עליהם כל יום ונלחם בעזה. יש מלא נופלים מהציונות הדתית. חשוב בציבור שלנו להתגייס ולתרום, אבל אי אפשר לקחת קרדיט על הגיוס ולהפיל ממשלה כזאת או אחרת. זה משהו הרבה יותר עמוק מחוק כזה או אחר".
אבל יש כאלה שסבורים אחרת. יו"ר ארגון רבני צֹהר, הרב דוד סתיו, אמר כי "אם המציאות היא כזאת שחברי כנסת דתיים לאומיים תומכים בחוק הגיוס – זו לא פחות מסטירת לחי לציונות הדתית, לחיילים ולתורת הרב קוק כולה. למדנו בבית מדרשם של הרב צבי יהודה קוק ששירות צבאי הוא מצווה מהתורה המוטלת גם על בחורי ישיבות. ואם לעת הזאת נציגי מפלגה שקוראת לעצמה ציונית דתית תומכים בהצעת חוק, שפוטרת בחורי ישיבות משירות צבאי, הם פוגעים בערך הציוני-דתי, ברוח הציונית הדתית, ברבותינו שדגלו בערך הזה".
5 צפייה בגלריה
הרב דוד סתיו. "אי אפשר לכפות על כולם להתגייס, אבל כן לחתוך תקציבים ולהפעיל עיצומים"
(צילום: יוסי זליגר)
הרב רפי פוירשטיין, רב הקהילה הדתית-לאומית בהר נוף ומהרבנים המוכרים בציונות הדתית, התייחס לשאלה אם צריך להגיע לשינוי בדרך של שיח. "זו גישה שהאמנתי בה ודגלתי בה עד 7 באוקטובר", הוא השיב. "זה היה לגיטימי עד אז, כי דיברנו על צבא קטן וחכם ועוד קונספציות שכשלו. עד אז. עכשיו המצב הוא אחר. כשמישהו שוכב פצוע על הרצפה לא הולכים ללמוד הלכות פיקוח נפש, אלא עוזרים לו".
הוא הוסיף כי "אי אפשר לכפות על כולם להתגייס, אבל כן לחתוך תקציבים, כן להפעיל עיצומים. אני גם לא רואה פה 'עימו אנוכי בצרה', אני לא רואה את הציבור החרדי ממלא את בתי הכנסת לקריאת תהילים בצל המלחמה, לא רואה שהוא מורגש שם מלבד חמ"לים והתנדבויות פה ושם. ויותר מזה, כשנבחרי ציבור שלא שולחים את ילדיהם ונכדיהם לצבא יושבים בדיונים שבהם קובעים על אלה שכן, לפחות שימלאו פיהם מים".
בימים האחרונים פורסם מכתב שעליו חתמו עשרות רבנים מהציבור הדתי-לאומי, שביקש לעמוד על כך ששירות צבאי הוא מצווה שאין לחמוק ממנה. בין חותמי המכתב רב העיר ירושלים ומוותיקי תלמידי הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, הרב אריה שטרן, וגם יו"ר בית הרב קוק הרב יוחנן פריד, ראש ישיבת ההסדר בבקעה הרב שלמה רונפלד, הרב אליהו בלום, ראש ישיבת ההסדר בצפת ואב בית הדין "ארץ חמדה", הרב יצחק שילת, ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים, הרב חגי שטמלר, רב קהילת מעלה האורות – ירושלים, ראש מדרשת "בדרך אפרתה", והרב ישראל סמט, רב הגרעין התורני בלוד.
בין השאר נאמר במכתב הרבנים כי "חובה ברורה וגמורה היא על פי תורתנו הקדושה על כל אדם מישראל להשתתף במלחמת עזרת ישראל מצר שבא עליהם, לרבות לומדי תורה ותלמידי חכמים. אנו דורשים מנבחרי הציבור, על כל גווניו וחלקיו, שלא לפרוש מהציבור, ולא לתמוך במתווה הממשלתי המוצע כעת, אשר אינו מהווה אף לא התחלה של מענה אמיתי לצורכי הביטחון והחברה הקיומיים של ישראל, בטווח הקצר והארוך".
