כמי שנמצא במשך מספר חודשים בהתכתבות עם מתנגדי חיסונים, שמתי לב לאבולוציה בטענות שלהם: בכל פעם שטענה אחת נופלת, מחליפה אותה טענה אחרת.
ראשית הם מציפים אותך בנתונים מתישים שמוכיחים לדעתם את טעותם של רוב מומחי הרפואה. הם אינם מוכנים להכיר בכך שלאדם ממוצע אין את הזמן, הידע והכלים להכריע בתחום שבנוי על מאות שנות מחקר של אלפי מומחים. מבחינתם אתם חייבים להקדיש מזמנכם לשמיעת הרצאה עלומה ביוטיוב של ד"ר אנונימי (או לשמוע סיפור אישי מרגש על בת דודה שקיבלה חיסון והרגישה לא טוב), ואז להכריע באופן "ענייני וביקורתי" נגד מומחי הרפואה בעולם.
השלב השני היא הטענה שרוב המומחים בעולם דווקא כן (!) תומכים בדעתם ומתנגדים לחיסונים. כיצד אם כן משרד הבריאות וכל הממסדים תומכים בחיסון נגד דעת הרופאים? התשובה: משתיקים את הרופאים! מדוע אם כן רוב רופאי העולם לא יוצאים במחאה על השתקתם? תשובה: הם מפחדים! איך נוכל לבדוק זאת אם הרופאים עצמם בחרו בשתיקה? תשובה: כי כך אמרו בהרצאה ביוטיוב!
5 צפייה בגלריה
מחאה נגד אלברט בורלא והחיסון של פייזר. חושבים שכל הרופאים והחוקרים הם אנשים רעים
(צילום: AP)
הטענה השלישית היא שגם אם רוב אנשי המקצוע תומכים בחיסון, הם שייכים ל"ממסד", ומכיוון שכך הם בעלי אינטרסים אפלים. הרופאים והחוקרים הם אנשים רעים המונעים מכסף וכבוד, ואילו מתנגדי החיסונים הם מלאכים טהורים.
הטענה הרביעית היא שהיו מקרים בהיסטוריה שבהם רוב אנשי המקצוע טעו. ההכרה שאמנם גם הרוב יכול לטעות אבל אין זו סיבה מספקת להכניס את הראש בקיר – איננה מקובלת עליהם. חילוק נוסף שהם מתקשים להבין הוא בין ויכוחים אידיאולוגיים ותרבותיים לוויכוחים מדעיים. הטעויות הגדולות של הרוב בהיסטוריה (עליית הנאציזם וכו') קשורות לעולם הרוח והאידיאולוגיה, שם "המקצועיות" היא מופשטת (ונמדדת בטווח של אלפי שנות היסטוריה), ואילו בעולם הפיזי ההתקדמות המדעית היא מדידה ומתבררת באופן מהיר יחסית. חז"ל ניסחו זאת בשפתם: "תורה בגויים אל תאמין. חכמה בגויים תאמין" (מדרש איכה רבה, פרשה ב סימן יג). זו הסיבה שכל רבני המיינסטרים ביהדות תומכים ללא סייג בממסד הרפואי.
השלב החמישי הוא הטענה שגם אם הרוב מסכים על משהו, זה מגניב להיות דווקא נגד. מי שנגד הרוב הוא אמיץ ו"בעל חשיבה עצמאית", ולכן הוא גם צודק; לא משנה מה הוא אומר.
השלב השישי הוא קלף ה"שנאת חינם": אנחנו נסתובב חופשי, למרות שאי-החיסון שלנו מאפשר את הפצת הנגיף; נשים פס על התקנות; נכניס את כולכם לסחרור של סגרים שיזיקו לכלכלה והחברה – ולכם אסור לבקר אותנו; אחרת זה "יוצר קרע בעם".
לעומת כל הטענות הללו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק ניסח מספר משפטים שמתמצתים את יחסה של היהדות למדע ולרפואה: "אין לנו לחוש אל המסתורין שאין עינינו רואות אותם, שאם כן כבר בטלת כל עמל האדם לתיקון החומרי והרוחני, כי יחוש בכל מה שהוא מתקן ומשכלל שמא גורם הוא בזה הפסד באיזה יחס נסתר. אלא כך היא המידה שאין ראוי לפקפק בה כלל – שהתורה 'נתנה רשות לרופא לרפאות', בהיותו בקי במקצועו, ואין לפקפק בחששות של מסתרים להחליש ידי העמלים בתיקונו של עולם, והחכמה תעז לחכם, והתפתחות שכל האדם וכל המצאותיו דבר בעתו הכל מעשה ה' הוא, המתגלה לפי צרכי האדם, בעתותיו ודורותיו, למטרה רמה ומדויקת, שעליה אין להוסיף וממנה אין לגרוע" (עולת ראיה א, שצ).
טענותיהם האי-רציונליות של מתנגדי החיסונים הן ביטוי לעמדה נפשית מיואשת שאינה מאמינה בתבונה האנושית. הלבן הוא שחור והשחור הוא לבן. כולם בעלי אינטרסים ומשקרים (למעט כמובן המתנגדים). מגלומניה הרואה ברוב האנושות עדר כבשים תמימות ואילו הם אינדיבידואליסטים אמיצים מורמים מעם. אין סמכות; אין ממסד; ובעומק העניין – אין אלוהים; אין השגחה על ההיסטוריה; עולם של הפקר.
הצפי העתידי הוא די ברור: ככל שהמצב יחריף, החברה, שזכותה להגן על עצמה, תאבד את סבלנותה ותתחיל לדחוק – חוקית, ציבורית וחברתית – את המתנגדים לפינה. ככל שמספר המתים יעלה והמחיר הכלכלי והחברתי יתחיל להיות מוחשי – ייגמרו המשחקים. הרוב יתחסנו (למעט גרעין קשה) והנגיף יתמתן. בשנים הקרובות יתמסד חיסון תקופתי שיכניס את המגפה לשליטה, וכך תתמוסס מגפת הקורונה ותישאר בספרי ההיסטוריה. הכאב שיישאר לכולנו בלב הוא על אותם מתים ונזקים שהיו יכולים להימנע.
ועוד דבר אחד בטוח: לא נשמע ממתנגדי המדע שום ציוץ של התנצלות וחרטה. לגזור ולשמור.
