הרב הראשי לשעבר לאו בריאיון מיוחד: המצב דומה לחורבן בית שני
(צילום: עידו ארז, טל אזולאי)
מחלוקות היסטוריות תמיד היו, אבל המתח שעולה בחודשים האחרונים על רקע המהפכה המשפטית, מתחיל להזכיר את התקופות הקשות ביותר בעם היהודי. בריאיון מיוחד לאולפן ynet, הרב הראשי לשעבר, ישראל מאיר לאו, מתייחס לתקופה הנוכחית ואומר: "אני לא יודע אם אפשר להשוות את זה לחורבן בית שני, אבל יש בזה משהו דומה".
הרב לאו, שבנו הרב דוד לאו מכהן כיום כרב הראשי האשכנזי, מתאר את תחושותיו לנוכח האווירה ברחובות באמצעות שימוש במשל: "המצב הנוכחי מזכיר לי סיפור עתיק יומין, על מה שהייתה ההפגנה הראשונה בעולם. מי שהפגין לראשונה היו העצים. כך כתוב במדרש של חכמים, חז"ל. העצים באו ביום השישי של בריאת העולם ואמרו: ריבונו של עולם, כל העצים התארגנו להפגין, על מה? בראת ביום השישי את האדם, והאדם הזה, הוא יבוא עם גרזנים ועם מסורים, הוא ינסר אותנו, הוא ירצה לחמם את הבית שלו, הוא ירצה לבנות את הבית שלו, ממה? מעצים. אנחנו נשלם את המחיר, ואז יהיה סוף העולם עבורנו.
"אמר ריבונו של עולם: תרדו מהדשא, אתם לא צריכים להפגין, יש לי בשבילכם פתרון אחד פשוט מאוד. אל תספקו לו, לאדם, את הידיות. בגרזן ובמסור ובכל כלי המשחית, הידית עשויה עץ. אם אתם לא תשתפו איתו פעולה ולא תספקו את הידיות, אתם תינצלו ולא יקרה לכם כלום. המסור הזה הוא מה שאנחנו עושים היום. במקום לתת יד איש לרעהו, אנחנו מספקים ידיות. ידיות לפגיעה, ידיות למסור, לגרזן, לכל מיני דרכים שיש בהן משום כלי משחית".
הרב, האם לא למדנו כלום מחורבן בית שני?
"שם הייתה מחלוקת בין צדוקים לפרושים והיו גם המורדים הגדולים, הקנאים. אצלנו אין היום כת או מגמה כזאת של להשמיד, להרוג ולאבד את האויב. איפה האויב? שם המאבק היה נגד רומא. כל אחד אמר בדרכו איך אנחנו נאבקים על קיומנו. היום הבעיה היא בפנים".
נו, אז אדרבא, עוד יותר גרוע.
"נכון, יותר קשה. אני לא יודע אם זה גרוע יותר, אני מקווה שזה יסתיים טוב יותר ומהר יותר, אבל זה קשה יותר. אני רוצה רק לציין שבשבוע הראשון של ההפגנה הראשונה התראיינתי בכמה כלי תקשורת ודיברו איתי על הנושא הזה של מה עושים. אמרתי ששמעתי וקראתי שנשיא המדינה שוקד על איזה פתרון ורוצה ששני הצדדים, הקואליציה והאופוזיציה, יבואו אליו לדיון ולהידברות. כבר אז אמרתי: אם זה נכון, ואני מאמין שכך, אנא קבלו את ההזמנה הזאת, תרימו את הכפפה, לכו אל הנשיא. הוא בוודאי מתכוון לטובה, הוא מתכוון לשלום על ישראל ולא להחריף את המתחים. זה היה כבר בשבוע הראשון".
3 צפייה בגלריה
פעילים נגד המהפכה המשפטית חוסמים את הכביש המוביל לכניסה למשרדי הממשלה
(צילום: לחסום את ההפיכה)
מה עושים עם הרגשות, עם התחושות הקשות והכבדות, עם הקרע הזה, הפילוג, השיסוי, השנאה? עם חוסר רצון להידבר, להיפגש?
"השנאה הזאת לא הגיעה לביטוי גלוי אבל הייתה קיימת מאז ומתמיד. אנחנו עם שיודע להתאחד בעת מצוקה. אנחנו עם שידע ערב מלחמת ששת הימים להיות כולם ביחד, ולממשלה צירפו אז שלושה שרים מן האופוזיציה, דיין, בגין וספיר. פתאום כולם ביחד, וברגע שנדמו התותחים, אנחנו מתחילים לריב מי עשה יותר, מי עשה פחות, מי הפריע, מי חיבל. אנחנו כל הזמן נמצאים במתח".
"כאשר סין חוברת עם סעודיה לאיראן, זה לא מצמיח ישועות לעם ישראל", מציין הרב לאו, שורד השואה בן ה-85. "זה לא מבשר לנו טובות, שום גאולה. אנחנו במצב כזה כל הזמן, נאבקים על החיים ועל הקיום שלנו, אז תכניסו את זה לראש – ואני אומר את זה לכל הצדדים ולכל הנוגעים בדבר. הברית המשולשת הזאת של סין, סעודיה ואיראן לא לטובתנו. אז על מה אתם מדברים? במה אתם מתעסקים? תתעסקו בעיקר, בקיום. במילים פשוטות, חפשו את הידיים להושיט איש לאחיו, ולא את הידיות שיש בהן רק לפגום ולהרוס".
"אנחנו נאבקים על החיים ועל הקיום שלנו, אז תכניסו את זה לראש – ואני אומר את זה לכל הצדדים ולכל הנוגעים בדבר. הברית המשולשת של סין, סעודיה ואיראן לא לטובתנו. אז על מה אתם מדברים? במה אתם מתעסקים? תתעסקו בעיקר, בקיום"
האם פוליטיקאים מתייעצים איתך בימים האלה? כי יכול להיות שהפתרון יגיע דווקא מחוץ למערכת הפוליטית, ממך וממנהיגים רוחניים גדולים אחרים שיוכלו לעשות פה סדר.
"האמת היא שיש רמזים אבל לא הייתה שום פנייה מעשית, שום פנייה רשמית, לא מצד זה ולא מצד זה. יש לנו את נשיא המדינה, וכל זמן שהוא פועל ומפעיל אני מפנה לו את הדרך, והלוואי שזה יצליח".
אבל אולי צריך פה תמיכה, כי יש פה ציבורים שנחלקו והתפלגו ונקרעו זה מזה. לציבור החרדי יש רבנים ומורים, אבל משהו חסר. אולי אתה צריך לדבר קצת עם הפוליטיקאים?
"אולי, אבל זה לא יכול לבוא מצידי. זה לא יכול לבוא מהצד הרבני. זה צריך לבוא, אם יבוא, מצד הנוגעים בדבר".
ואולי אתה צריך לדבר עם הרבנים של הפוליטיקאים, שהם ישפיעו עליהם?
"אני לא מכיר כאלה. כשיפנו, נדבר".
מה התחזית שלך לעם הזה?
"התחזית היא שבבוא העת, במוקדם או במאוחר, יבינו שאין לנו מנוס ואין ברירה אלא למצוא שפה משותפת. אני לא יודע אם אחדות זו המילה הכי ריאלית כרגע, אבל שפה משותפת והידברות זה הדבר הנחוץ, האפשרי והקרוב ביותר. בואו נקשיב רגע לנשיא ונשמע הלאה מה קורה".
אם היו שואלים אותך האם לעצור רגע את כל מחול השדים הזה, לעצור רגע את החקיקה, להיכנס לחדר ולדבר, מה היית מייעץ?
"להיכנס לחדר ולדבר, זה מה שאני מייעץ מהרגע הראשון, וחייבים לדבר. מה הבעיה לשמוע את הצד השני? אנחנו ישבנו לדבר עם שכנים לא משלנו, עם מצרים ועם ירדן. ממלחמות שלחמו בנו – גם במלחמת יום כיפור ועוד לפני כן במלחמת ששת הימים – מצאנו דרך להידבר גם עם סאדאת וגם עם חוסיין. אז לפני הכול הם ויתרו על משהו? קודם כול הם הסכימו על משהו? הם ישבו לדבר. אז בואו נשב, בואו נדבר. לא אני, אלא הנוגעים בדבר, הפוליטיקאים. קדימה".
הרב לאו, שרדת את השואה. אתה חושש ממלחמת אחים?
"אני מקווה שלא תהיה. בשואה לא הייתה מלחמת אחים – היו אחים קורבנות, המשפחה שלי, והיו האחרים שעמדו קצת מנגד. רק בסוף הבריגדה פה בארץ ישראל הגיעה בחסות הצבא הבריטי לתת יד לאחים, לנו, שהיינו שם בתוך התופת – אבל העם היהודי ברובו, בעיקר מיליוני היהודים בארצות הברית של אמריקה, לא עשו דבר עד שרוזוולט נכנס למלחמה בפרל הארבור. לא צריך להזכיר את כל ההיסטוריה, אבל לא עשינו. השואה צריכה לדרבן אותנו אבל היא לא צריכה להיות דוגמה, כי היום אנחנו לא במצב הזה. יש לנו בית, בית לאומי, חזק ואיתן. תנו לו את הכוח".
ואתה מפחד על הבית הזה?
"לא. אני מאמין בבורא עולם. הוא לא הביא אותנו משם לפה, מחורבן לבניין, בשביל להרוס את עצמנו. אני לא מעלה בדעתי שאנחנו נעשה את המלאכה הזאת. אני ראיתי את הדוגמאות ב-75 השנים מאז קום המדינה והייתי פה כל הזמן הזה. היו לנו מאבקים, היו ויכוחים, מרים אפילו, ואני לא צריך להזכיר תקופות. בסופו של דבר, כשצריך אנחנו יודעים להתאחד – אז עכשיו אנחנו צריכים".
