לזכרה של הפרמדקית עמית מן ז"ל, ספר תורה הוכנס אתמול (יום ב') לבית הכנסת בקיבוץ בארי על ידי בני משפחתה וחבריה הקרובים, באמצעות תרומות שנאספו. הספר יועד לשמירה על חיילי צה"ל שנמצאים ברצועת עזה וביישובי העוטף.
אחותה של עמית, ליאור, סיפרה בדמעות על האירוע במקום שבו נרצחה אחותה: "התחלנו את טקס הכנסת ספר התורה מהמרפאה בקיבוץ, שם היא נרצחה, ומשם הגענו לבית הכנסת. הספר מוקדש לזכרה של עמית ז"ל. אנחנו מקוות שהוא ישמור על חיילי צה"ל ביישובי העוטף ועל החיילים שפועלים ברצועת עזה, לזכרה של עמית היקרה שלנו".
לדבריה, "זה החל כיוזמה של חבריה, אנשים רבים נרתמו וסייעו, ואז הגיעו עוד תרומות וספר התורה הוכנס לבית הכנסת בבארי, שם היא נרצחה באותה שבת ארורה בקיבוץ כשהמלחמה החלה. עמית הייתה גיבורה. היא שוחחה איתנו, היא יכלה לברוח, אבל כפרמדיקית של מד"א החליטה להישאר במרפאה ולהציל אנשים עד שנרצחה על ידי המחבלים. רק כעבור מספר ימים נמצאה גופתה".
יומיים לאחר ההקלטה המצמררת שהקליטה לאחותה ליאור בזמן שהייתה נצורה עם פצועים והרוגים במרפאה בבארי, אותרה בקיבוץ גופתה של פרמדיקית מד"א עמית מן (22), והלווייתה נערכה בבית העלמין בנתיבות. ב-7 באוקטובר היא התחבאה במטבחון עם סכין מטבח ושמעה את היריות עד שהמחבלים השתלטו על המרפאה. לפני שנותק עימה הקשר, היא הספיקה לכתוב לאחותה חביבה איזקסון בוואטסאפ: "הם פה, הם במרפאה, אני לא חושבת שאצא מזה, אני אוהבת אתכם".
מאז שקיבלה את ההקלטה האחרונה מעמית בשבת בצהריים, שבה נשמעות יריות בעת השתלטות מחבלים על המרפאה, ליאור חיפשה את אחותה. כל יום שבת היא מיררה בבכי בין חדרים ומיטות בבית החולים ברזילי באשקלון וזינקה על אמבולנסים שהגיעו בניסיון לגלות מה עלה בגורל אחותה.
עמית הייתה נצורה במשך שש שעות במרפאה בבארי, והתחננה שכוחות הביטחון יבואו לחלץ אותה. לאורך אותן שעות מורטות עצבים, התכתבו עמית וליאור ביניהן בוואטסאפ – עד שנותק הקשר. "יש איתך עוד צוותי רפואה עם הפצועים?" שאלה ליאור, ועמית השיבה לה: "יש איתי עוד אחות ורופא שיניים, עושים מה שאפשר".
(ביצוע של להקת כנסיית השכל לשיר "שום דבר לא יפגע בי" בשילוב הקלטה של עמית מן ז"ל)
בהמשך שאלה ליאור אם יש עוד יריות, ועמית ענתה לה: "כן, זה לא נגמר. יש עוד מחבלים מסתבר, הם בבתים של אנשים. כוחות הצבא נפגעו". השיחה נגמרה בכך שעמית כתבה לליאור: "המצב לא טוב", והאחות ניסתה לעודד אותה: "לא לאבד תקווה. זו מלחמה, ואנחנו ננצח – יש לנו יותר כוח. את תתרכזי בלשמור על עצמך ובקרוב זה ייגמר, צה"ל כבר פועל שם". "אני אוהבת אותך, תודה", ענתה עמית, ולא כתבה עוד.
לאחר שגופת אחותה נמצאה, ליאור אמרה בבכי: "בלב שבור ומדמם אשר מסרב לקבל ולעכל את רוע הגזרה, אנחנו ניפרד מעמית שלנו. הנסיכה של הבית, האור של חיינו, שחירפה נפשה בקרב על בארי וכפרמדיקית נואשת ניסתה להציל חיים עד הרגע האחרון שבו נרצחה על ידי המחבלים הארורים. אוהבים אותך כל כך ולנצח נצחים, אהובת ליבנו הגיבורה".
