5 צפייה בגלריה
ילדה יהודייה איטלקייה בת 14 בת המאה ה-18 אחראית לכל היופי הזה - ובעברית
(באדיבות "קדם")
בחוגים המחקריים מקובל כי הפמיניזם הדתי הוא המצאה של המאה ה-20, אבל עדות חדשה חושפת כי ניצניו הופיעו כבר 200 שנה קודם לכן. מגילת אסתר משנת 1767 שנכתבה ברומא על ידי נערה בת 14 - שופכת אור על מקומן של נשים דתיות בתקופה זו בחיי הקהילות היהודיות באיטליה. מומחי בית המכירות הפומביות "קדם", שלידיו הגיעה המגילה, מציינים כי מדובר בממצא נדיר ביותר בעל חשיבות היסטורית, שכן ידוע על מספר קטן מאוד של מגילות אסתר מאותה העת שנכתבו על ידי נשים.
על זהותה של סופרת הסת"ם המפתיעה, כולל שמה, גילה וייחוסה המשפחתי, וכן את תאריך כתיבת המגילה, ניתן ללמוד משיר קצר ("קולופון") שנמצא בשולי היריעה: "...נשלמה כתיבת ברכות אלו עם המגילה, בעשור לחדש אדר הראשון שנת תקכ"ז לפ"ק, הכול בכתב כיד ה' אשר השכיל אל הנערה צנועה ונעימה, מרת לונא תמה, בת הגביר הנכבד, כ' יאודה עמרון יצ"ו, והיא בשנת ארבע עשרה למולדתה ולחייה, תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה..." לאמור: את המגילה כתבה לונא עמרון והיא הושלמה בתאריך י' באדר א' תקכ"ז (1767) – חודש וארבעה ימים לפני חג פורים.
לונה הייתה בת למשפחה במעמד חברתי גבוה יחסית בקהילה היהודית האיטלקית של המאה ה-18, כפי שנרמז מהסמל המופיע בראש המגילה: שני מגנים הראלדיים לצד אריה וסהר. ב"קדם" גילו בנוסף כי תשע שנים לאחר מכן נישאה הנערה ליעקב דוד בן מרדכי מסיניי (Angelo Di Segni) - אף הוא בן למשפחה יהודית איטלקית מוכרת – והדבר מתועד בעותק מכתובתה שנשמר עד היום.
הנשים שכתבו מגילות
חשיפת המסמך מעניינת במיוחד על רקע הדיון בתלמוד הבבלי, האם מגילה שנכתבה בידי אישה, כשרה לקריאה של מצווה בפורים. בעוד שבמסכת גיטין נקבע כי ספר תורה, תפילין ומזוזות פסולים, הרי שבאשר למגילת אסתר נחלקו הדעות מה דינה. בין הראשונים, מפרשי התלמוד ופוסקי ההלכה, בולטים שניים שעסקו בסוגיה - רבנו תם, נכדו של רש"י, שהכריע כי המגילה פסולה - ולעומתו הרמב"ם שהכשיר אותה, בנימוק שהנשים עצמן חייבות במקרא מגילה וממילא יכולות גם לכותבה.
ב"קדם" מציינים, כאמור, כי מבין כתבי היד הספורים המתועדים שהועתקו בידי נשים, ידועות רק שתי מגילות אסתר נוספות - ושתיהן איטלקיות: מגילה שכתבה חנה בת דוד יוסף פיפירנו (1840), ומגילה נוספת מעשה ידי אסטלינה בת הקצין מנחם מוונציה (1564). מחוץ לגבולות איטליה ידועים מקרים נוספים של נשים שכתבו מגילות אסתר. למשל, ידוע על בתו של רבי דוד אופנהיים (1664-1736), רבה של פראג, שכתבה מגילת אסתר בעצמה ואביה הכשיר אותה לקריאה.
מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות "קדם", אמר: "מה שיפה בפריטים עתיקים מסוג זה הוא שהם מלמדים אותנו רבות על ההיסטוריה וגם על ההלכה. אמנם חלפו למעלה מ-250 שנה מעת כתיבת המגילה הזו, אבל למסר שהיא טומנת בחובה יש רלוונטיות גם בעידן שלנו".
