חוברת הדרכה לעוזרי הוראה ומרצים באוניברסיטת יורק בטורונטו, שהפיץ איגוד העובדים הרשמי הגדול באוניברסיטה הקנדית, מדריכה את המרצים להוקיע ולגנות את ישראל בכל הזדמנות, גם כאשר אין לה כל קשר לנושא הנלמד: "זאת בעיה רפואית. נושא אמנותי. עניין פמיניסטי. בעיה של חברה. נושא פוליטי. נושא תרבותי. נושא גיאוגרפי. בעיה הנדסית. נושא ארכיטקטורה", נכתב בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ללוגו של הארגון, שלוחה של איגוד העובדים הגדול ביותר בקנדה, נוסף דגל פלסטין.
"הבה נפנה יחד את השיעורים השבוע להוראה על שחרור פלסטין", נכתב במסמך החדש בן 15 העמודים שהופץ על ידי CUPE 3903, האיגוד המייצג את אנשי הסגל שטרם קיבלו קביעות או אלה שעובדים במשרה חלקית באוניברסיטה, שהיא אחת מהאוניברסיטאות הגדולות ביותר בקנדה. ישראל מכונה במסמך "פרויקט קולוניאלי רצחני" שצריך לגנות ללא קשר לקורס שהמרצה מלמד.
2 צפייה בגלריה
קמפוס של אוניברסיטת יורק בקנדה. מסמך שערורייתי של איגוד העובדים
(צילום: Mostofa Mohiuddin / Shutterstock.com)
לפי המסמך, עצם הנוכחות של קבוצות יהודיות בקמפוס היא עדות ל"שותפות" של אוניברסיטת יורק ב"רצח עם". לפי האיגוד, גם הקשרים המחקריים של המוסד עם האוניברסיטה העברית בירושלים הופכים את יורק למסייעת ב"רצח עם". המסמך מוקיע את קיומם של "מוסדות תרבות ציוניים", תוך התייחסות מפורשת להלל, ארגון הסטודנטים היהודים בעולם.
המסמך אף מציע למרצים נאום מוכן מראש שמסביר לתלמידים מדוע השיעור שלהם מבוטל לטובת למידה על שחרור פלסטין: "בשיעור שלנו היום אני אפנה את תשומת ליבנו לעזה, לדבר ולעמוד בסולידריות עם תנועת השחרור הפלסטינית, ולתרום לסיום שותפותן של קנדה ויורק ברצח עם ובכיבוש המתנחלים-קולוניאליים באדמות ובחיים של פלסטינים", נכתב בהצעה. האיגוד מבטיח כי אם התלמידים יתנגדו ל"עבודה הפוליטית" ול"התארגנות הקהילתית" למען פלסטין, הוא יפעל להגן על המרצים מפני סנקציות.
יצוין כי לארגון העובדים יש היסטוריה ארוכה של האשמות נגד ישראל, עוד לפני מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. האיגוד תומך בתנועת החרם נגד ישראל, BDS, האשים בפרסומיו השונים את ישראל ברצח עם ובאפרטהייד ושלל את זכותה של הישות הציונית להתקיים. בהודעה שפרסם ב-18 באוקטובר קבע האיגוד כי ישראל הביאה על עצמה את מעשי הטרור של השבת השחורה עקב "אפרטהייד, רצח עם ואלימות מצד המדינה".
בתגובה לפניית ynet, באוניברסיטת יורק אמרו שהם מתנגדים למהלך ופנו בעניין לאיגוד: "המחויבות של יורק לתמוך ולקיים את החופש האקדמי, ואת חופש הביטוי בגבולות החוק, עומדת בעינה. אומנם יהיו כמה קורסים וסמינרים שבהם דיאלוג על אירועים בעולם יכול להיות רלוונטי; זה צריך להתרחש באופן מכבד שמאפשר ביטוי של נקודות מבט מגוונות בסביבת למידה מכילה. בהקשר זה, האוניברסיטה הודיעה לקהילה שאיננו מוצאים את 'ערכת הכלים בנושא הוראת פלסטין', הקוראת לחברי האיגוד להסיט את הוראתם מתוכנית הלימודים, כתואמת לציפיות של האוניברסיטה כמעסיק, לצורכי הסטודנטים ולטענות הלגיטימיות של הקהילה. האוניברסיטה פנתה לאיגוד כדי לדון בנושא זה".
בארה"ב מנסחים מחדש את הכללים
בינתיים, מעבר לגבול, חלק מהקמפוסים ברחבי ארצות הברית משכתבים את הכללים שלהם בנוגע לחופש הביטוי וההגבלות על הפגנות בעקבות הביקורת הרבה על האנטישמיות הגואה מאז 7 באוקטובר, השימוע בקונגרס והתפטרותן של נשיאות הרווארד ו-UPenn.
אוניברסיטת קורנל, למשל, שהתמודדה לפני חודשים אחדים עם מעצר של סטודנט שאיים לרצוח יהודים בקמפוס בפוסטים שונים שהעלה לרשת, פרסמה מדיניות זמנית חדשה בנושא "פעילות אקספרסיבית" המחייבת אישור מראש לאירועים עם יותר מ-50 איש והגבלת השימוש במגפון למקומות מסוימים בקמפוס ולשעה אחת ביום.
גם הנשיא הזמני של אוניברסיטת הרווארד, היהודי אלן גרבר, שהחליף את קלודין גיי, פרסם לאחרונה הצהרה שמציגה "הנחיות בנושא מחאה והתנגדות" הכוללות איסור על הפגנות במקומות שבהם תהיה הפרעה לפעילות האוניברסיטה, כמו למשל בכיתות, במעונות ובחדרי אוכל. ההנחיות של הרווארד אוסרות גם על שיבוש הרצאות ונאומים או "פגיעה, השחתה או הסרה של שלט או כרזה שהוצבה כהלכה", על רקע הסרת כרזות החטופים וההשחתה שלהן. עם זאת, ההנחיה גם מדגישה כי "חופש הביטוי הוא בעל חשיבות בסיסית למשימתה של הרווארד כפורום לחילופי רעיונות חופשיים, ויש לאפשר הפגנות ופעילויות נלוות במקומות מפגש".
נשיאת MIT, סאלי קורנבלות', היחידה ששרדה בתפקיד מבין נשיאות המוסדות שהשתתפו בשימוע בקונגרס, הפיצה מכתב לקהילת האוניברסיטה שבו הכריזה על ועדה חדשה שתבחן כיצד לאזן בין חופש הביטוי ובין "הצורך להישמר מפני הטרדה, בריונות, הפחדה ואפליה". אוניברסיטאות רבות ששמן עלו לאחרונה לכותרות בגלל תקריות אנטישמיות בתחומן, כמו למשל אוניברסיטת ניו יורק (NYU), אוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY) ונורת'ווסטרן, השיקו גם הן ועדות לחקירה ולמאבק באנטישמיות.
אלא שלפחות בשני מקרים המהלכים האלה הצליחו גם לערור סערה ותרעומת ציבורית: בברנרד קולג' של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק הסירו המנהלים הצהרה פרו-פלסטינית שפרסמה המחלקה ללימודי מגדר ומיניות, בטענה שמדובר ב"נאום פוליטי אסור". מיד לאחר מכן פרסם הקולג' כללים מתוקנים המעניקים להנהלה שליטה על כל מה שמתפרסם באתרי בתי הספר, אפשרות להגבלת פעילות פוליטית של הפקולטה וניהול תהליך אישור של 28 יום לאירועים. חברי הסגל התבקשו להסיר גם שלטים פרו-פלסטיניים מדלתות המשרדים. בתגובה, המחלקה ללימודי מגדר ומיניות השיקה אתר אינטרנט משלה, שבו מתפרסמות הצהרות פרו-פלסטיניות באין מפריע.
באוניברסיטת קליפורניה (UC) מועצת המנהלים הייתה אמורה להצביע השבוע על צעד שנוי במחלוקת לצמצום התבטאויות פוליטיות בערוצים רשמיים כמו אתרי אינטרנט של רשת האוניברסיטאות במדינה, אך לבסוף ההצבעה הושעתה עד למרץ, בעקבות לחץ מצד סטודנטים, אנשי סגל וכלי תקשורת שראו בהצעה ניסיון לדכא את הביקורת על ישראל ופגיעה בעקרונות של חופש הביטוי והחופש האקדמי.
