הרבּה רבּקה קרן אייזנשטדט גרה בדירת שני חדרים בשדרה השנייה באַפֶּר איסט סייד של ניו-יורק, אבל היא מרגישה בבית באותה מידה בפנטהאוז שנמצא רק כמה רחובות משם, בפארק אבניו. ברוב הימים אפשר למצוא את אייזנשטדט ואת כלב השי-פּוּ שלה, סקאוט, מסתובבים בשעות אחר הצהריים בין בתיהם של 40 תלמידיה הצעירים באפר איסט סייד – ה"תלמיהודים", כך היא קוראת להם, שמתכוננים לבר המצווה או בת המצווה שלהם.
אבל בסופי שבוע אפשר לאתר אותה ברשת החברתית, שם היא מוכרת כ-@myhotrabbi (הרבה הלוהטת שלי), ומפרסמת לעיתים תכופות תמונות סלפי מהמסיבות הרהבתניות של לקוחותיה. בקרוב, כך היא מקווה, תמצאו אותה בטלוויזיה, הודות לחברת התקשורת של ריס ווית'רספון, המפיקה סידרה תיעודית על חייה, כרבּה רווקה שמחפשת אהבה.
מקום אחד שבו בדרך כלל אי אפשר למצוא את אייזנשטדט הוא בית הכנסת. וזה בכוונה. אייזנשטדט – הידועה בעיקר בשמה "רבּיי בֶּקי" – בונה מותג של עצמה המבוסס על התחושה של יהודים רבים שהם מנותקים מהמוקד המסורתי של היהדות האמריקנית, או שהוא התנתק מהם.
5 צפייה בגלריה
הרבּה בקי אייזנשטדט הכינה והנחתה בר/ בת מצוות לכ-700 משפחות. "הם לא רוצים להרגיש כאילו הם מספר ברשימת המתנה"
(צילום: Alex Korolkovas. עיצוב: Mollie Suss)
במקום לעמוד ליד הדוכן, אייזנשטדט היא רבה פרטית להשכיר של כמה עשרות משפחות בעיר ניו-יורק, בעיקר ברובע אפּר איסט סייד האמיד. לקוחותיה הם מסוג האנשים שרגילים שהכול נעשה כפי שהם קובעים, בזמן שהם קובעים – וזה נכון גם לגבי לימודי יהדות, חגיגות ואירועים דתיים. "ניו-יורקרים מצליחים, יותר מכולם, מרגישים שהעיר שייכת להם", אמרה אייזנשטדט ל"ניו-יורק ג'ואיש ויק". "הם לא רוצים להרגיש כאילו הם איזה מספר ברשימת המתנה".
רבּה בהזמנה
אם בתי הכנסת הם התחבורה הציבורית, אייזנשטדט היא מונית פרטית: השירות שלה ניתן בהזמנה מראש, מותאם אישית ולפי דרישה. היא עורכת את סידורי התפילה לפי מידתם של לקוחותיה, מעצבת את תפילות בר או בת המצווה שלהם, ומתכננת טיולים משפחתיים לישראל. היא ניהלה טקסים רוחניים ליד הכותל המערבי בירושלים – וגם מסיבה מנקרת עיניים במרכז בַּרקליס בברוקלין, שם הופיע הראפר פיטבול.
"בקי היא פשוט אגדה", אמרה אריקה קֹופּוּלסקי, שהזמינה את אייזנשטדט לעזור לשני ילדיה להתכונן לטקסי בר המצווה ובת המצווה שלהם. הם נפגשו לראשונה ב-2018, כאשר משפחת קופולסקי שכרה את שירותה של אייזנשטדט כדי להשלים את ההדרכה שקיבל בנם בטמפל עמנו-אל - בית הכנסת הרפורמי הגדול שבשדרה החמישית - לפני בר המצווה שלו.
5 צפייה בגלריה
אייזנשטדט מנחה בת מצווה בקריאה בתורה במלון פלאזה במנהטן, בנובמבר 2021
(צילום: Heidi Green)
"טמפל עימנו-אל הוא כנראה אחד מבתי הכנסת היפים ביותר בעולם", אמרה קופולסקי. "הוא משגע. פרחים יפהפיים, מוזיקה יפהפייה, הכול יפהפה. אבל זה אולם ענק. הוא מכניס להלם. לא משנה כמה חברים יש לך, לא נוצרת שם שום חמימות – זה פשוט לא זה". אמנם הכול בבר מצווה של בנה התנהל למישרין, אך קופולסקי בכל זאת הרגישה שאייזנשטדט, המורה מן החוץ, הייתה היחידה שבאמת העניקה לבנה את ההנחיה הדרושה, ולמדה להכיר אותו במרוצת התהליך.
בשנה שעברה, כשבתה עמדה לחגוג בת מצווה, המשפחה כבר לא השתייכה לבית כנסת כלשהו – כמו ניו-יורקרים רבים אחרים, הם עברו לפלורידה במהלך מגפת הקורונה. קופולסקי פנתה לאייזנשטדט, שהדריכה את בתה בזום וטסה לפלורידה כדי לנהל את הטקס.
"כולם אמרו לי, 'את לא יכולה למצוא מישהו מקומי?'" תיארה קופולסקי. "אבל בקי הייתה בית הכנסת שלנו. בקי הייתה הסיבה שהבת שלי רצתה בת מצווה, והיא הייתה הקשר שלה לניו-יורק, הקשר שלה לקהילה שלה והקשר שלה ליהדות".
אורתודוכסית מודרנית משוחררת
הרבה אייזנשטדט מלמדת תלמידי בר מצווה כבר יותר ממחצית חייה, לאחר שהתחילה כנערה במרילנד והמשיכה לאורך שנותיה בקולג' באוניברסיטת ניו-יורק, וכהכנסה צדדית כשעבדה בתיאטרון, בחינוך ובחברת מועדוני כושר. כיום היא בת 36 ולאחרונה הוסמכה כרבּה במתיבתא עדת וולקוביסק – בית מדרש שאינו משתייך לאף זרם, המיועד ליהודים העובדים במקצועות אחרים.
אייזנשטדט אומרת שהיא מבינה מה רוצות משפחות יהודיות רבות מהעיר ניו-יורק, כשילדיהן מתכוננים לציון הדרך היהודי החשוב. בסך הכול, היו לה עד היום למעלה מ-700 לקוחות. הרבה אמנם מציינת כי הביקוש לשירותיה נותן לה את האפשרות לגבות תעריפים "דומים לעורך דין מתחיל", אך לדבריה, ההדרכה שלה היא הרבה יותר מעסקה מסחרית.
5 צפייה בגלריה
אייזנשטדט. "בקי היא פשוט אגדה", אמרה אריקה קֹופּוּלסקי, שהזמינה את אייזנשטדט לעזור לשני ילדיה להתכונן לטקסי בר המצווה ובת המצווה שלהם
(צילום: Alex Korolkovas)
"כוח-העל שלי הוא להפוך לחברה של הלקוחות שלי – או אחות גדולה, או אחות קטנה", היא אומרת. "אני לא רק נמצאת שם לשעה. זה לא רק הימים הנוראים. זה אפילו לא רק שבת. אני משלבת את עצמי בחיים של המשפחה, ומנסה להראות איך היהדות משולבת בחיים שלהם".
היחסים של אייזנשטדט עצמה עם היהדות מסבכים לה את החיים, במידת מה. לדבריה, כמעט בלתי אפשרי בשבילה למצוא מישהו לצאת איתו, שהוא שומר מצוות. אייזנשטדט עצמה שומרת כשרות ומזדהה כ"היפּסטֶרדוֹכְּסית", אורתודוכסית מודרנית משוחררת – ומסורה ליהדות בדרכה שלה, ועם זאת מרגישה בנוח לגבי הקריירה שלה כרבּה שאינה משתייכת לזרם כלשהו.
הקושי הזה יעמוד במרכזה של סדרה על חייה, הנמצאת בשלבי הכנה. חברת ההפקה צילמה פיילוט, וכעת היא מנסה למצוא רשת שתיתן אכסניה לסדרה שתתעד את אייזנשטדט מחפשת אהבה ו"מצליחה כרווקה צעירה בעולם של גברים", כפי שהיא מציגה זאת. בזמן שהיא מנחה בני עשרה צעירים עם משפחותיהם לאורך מסע רוחני, היא גם יוצאת לדייטים, עושה תסרוקות מפונפנות ומתגנדרת לקראת אירועים של לקוחותיה.
מגמה שנויה במחלוקת
אבל מעבר לזוהר המנצנץ, עבודתה של אייזנשטדט משקפת מגמה משמעותית ביהדות האמריקנית: העברת מרכז הכובד ממוסדות קהילתיים לחוויה פרטנית. עוד לפני הקורונה, על פי סקר של מכון פְּיו משנת 2020, רוב יהודי אמריקה מעולם, או כמעט מעולם, לא דרכו בבית כנסת – אבל יותר ממחצית מאותם משיבים אמרו שהם מבטאים את יהדותם בדרכים אחרות, כולל דרך אירועי מעגל החיים.
מגפת הקורונה, שהפכה טקסי בר/ בת מצווה ביתיים לדבר שבשגרה וסגרה את שערי בתי הכנסת, רק החישה, כך נראה, את המגמה. בתיאור הנצפה ביותר בזמן האחרון של בר או בת מצווה בתרבות הפופולרית, בסדרת "סקס והעיר הגדולה" המחודשת – "פשוט ככה", נראה טקס שהתקיים כולו מחוץ לתחומי בית הכנסת ("מחריד", אמרה אייזנשטדט על הפרק, שלדעתה ממסמס את היהודיות העוצמתית הפוטנציאלית של הטקס, "כל מה שהראו שם גרם לי להתכווץ").
5 צפייה בגלריה
לא פעם אייזנשטדט מציגה את תלמידיה ומפרגנת להם ברשתות החברתיות, בחשבון שלה @myhotrabbi או בחשבון של הכלב שלה @barkmitzvahtutor
(צילום: Alex Korolkovas)
יש מי שמטילים ספק במגמה וטוענים שיהודים שחוגגים במסגרת פרטית מחמיצים נתח מכריע מהמשמעות של "להיות יהודי". "להפוך לבני מצווה זהו רגע יוצא דופן של הישג אישי לכל ילד וילדה ולכל משפחה. זהו גם רגע יוצא דופן של חגיגיות לקהילה היהודית הרחבה יותר, שהקהילה היהודית רוצה להשתתף בו", אמר הרב הבכיר של עמנו-אל, ג'ושוע דיוידסון. "אם רוצים שהחגיגה לא תהיה רק רגע אחד בזמן אלא תחילתו של קשר הולך ומתחזק לחיים היהודיים, הרי שבית הכנסת הוא מקום משמעותי לציין זאת בו".
אחרים דווקא זורמים עם השינוי. במרכז הקהילתי היהודי מרלין מַיירסון במנהטן, הרבה לורי פוֹרמן-ג'קובּי פיתחה את התוכנית "המסע היהודי מחוץ לבימה", שנמצאת כעת בשנתה העשירית. זו תוכנית שאורכת שנתיים – ועלותה 10,000 דולרים – ובה חמישה עד שבעה תלמידים לומדים יחד בקבוצה את פרשת השבוע שלהם באנגלית, מכינים דבר תורה ומכינים פרויקט המבוסס על מה שלמדו.
"רצינו ליצור סוג חלופי של חוויות חינוכיות יהודיות למשפחות שרצו שיהיה להם חינוך מבוסס קהילה, אבל לא בהכרח בסביבת בית כנסת", אמרה פורמן-ג'קובי. "הרבה מהמשפחות היהודיות במנהטן לא מעוניינות בחברות בבית כנסת, אבל עדיין רוצות לציין את המאורע".
"לא רואה את עצמי כאיום"
אייזנשטדט רוצה להבהיר שהיא אוהבת את חיי בית הכנסת. "אני אוהבת כל בית כנסת שנכנסתי אליו מעולם. אני מרגישה שזה כמו בית בשבילי", אמרה. היא משתייכת לבית הכנסת קרליבך, קהילה אורתודוכסית באפּר ווסט סייד.
אולם, לדבריה, התפקיד שיצרה נחוץ, במיוחד לילדים שלא בהכרח מתאימים למודל בתי הספר ליהדות – היברו סקול – מסיבה כזו או אחרת. "מודל הלימוד של ההיברו סקול באמת מוכוון רק ללמידה ממוצעת ולנוכחות ממוצעת, והוא לא באמת מתאים למישהו שיש לו שוני מסוג כלשהו", אמרה. בערך מחצית מלקוחותיה הם ילדים להורים גרושים שלאו דווקא יכולים להגיע באופן עקבי לאותו מקום בכל שבוע. רבים מתלמידיה הם בעלי לקות למידה, הוסיפה, ובתי הספר ליהדות לא תמיד ערוכים להתמודד עם זה.
"אני כן רואה את עצמי כיזמית", אמרה אייזנשטדט. "אני לא רואה את עצמי כאיום. אני רואה את עצמי כאופציה למתן שירות שרק עוזר להעשיר את החוויות היהודיות ואולי עושה משהו שמודל בית הכנסת הרגיל לא בדיוק הצליח לגבש, או הפסיק לעשות, או שאני פשוט עושה אותו טוב יותר".
היא אמנם מוצאת סיפוק רב בעבודתה, אבל בלי גורם מינהלי, חזן או כל עמית אחר להסתייע בו, החיים כעצמאית יכולים להיות מתישים ובודדים. ובלי קהילה משלה, יכול גם להיות קשה לשחזר עבור תלמידיה את תחושת הקהילתיות שמוצאים בבתי כנסת בחגים, בעיתות שמחה ובעיתות צער. אייזנשטדט מנסה להילחם בזה בכך שהיא מזמינה את חבריהם ואחיהם של תלמידיה להצטרף לשיעורים שלהם.
לא מזמן, באחד הערבים, הזמינה אייזנשטדט שלוש מתלמידותיה להצטרף אליה באירוע גיוס כספים של ידידי חיל הים הישראלי באמריקה. התלמידות התרגשו מאוד להסתובב עם הרבּה שלהם בערב חגיגי של יום חמישי במתחם אירועים במרכז מנהטן. ה"תלמיהודיות" של אייזנשטדט אולי היו צעירות בכמה עשורים משאר המשתתפים, אבל כשהן מצוידות בתיקי הפראדה שלהן, הן התאימו לאירוע באופן מושלם.
"אולי זה אומר שאני אדם שמאפשר את תחושת ה'מגיע לי' הזו, אבל זה העולם שבו אני עובדת", אמרה אייזנשטדט על חוג לקוחותיה היוקרתי. "אני זו שמביאה אנשים אל החוויה היהודית... מלמדת אנשים איך להתפלל ומכוונת את התפילה, את לימוד הכתובים, מקשרת את זה לימינו-אנו ומלווה אנשים דרך חגים ורגעים במעגל החיים".
